פרופ' האוזר: "על כל דולר שמתקבל באקזיט המדינה מפסידה 3 דולר"

"צריך ליצור תשתית כוללת לרבות הפחתה משמעותית במיסים כדי שחברות הייטק ינפיקו בישראל במקום exit. בסימולציה שעשינו ברשות, מצאנו שעל כל דולר של אקזיט, המדינה מפסידה הרבה מעבר לדולר, והוא יכול להגיע גם להפסד של 3 דולר ויותר", כך אמר היום (ד') פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע בנאומו בכנס התאגידים השנתי של הרשות לני"ע.

"המשק הכלכלי ניצב בפני אתגרים לא פשוטים וגם שוק ההון, נדבך חשוב מאין כמוהו במשק הכלכלי, ניצב בפני אתגרים לא פשוטים. טוענים בפנינו שבעטיה של הרגולציה אין מספיק הנפקות של מניות, הנפקות אג"ח מתמקדות בהרחבת סדרות, אכיפה מנהלית מאיימת, בורסה עם פוטנציאל לא ממומש ועוד".

לדברי פרופ' האוזר "הכנס היום עומד בסימן של רגולציה חכמה, מידתית, בדגש על מהות ולא דווקנות, מוכוונת צמיחה בתעשייה ובכלכלה הישראלית , בצד אכיפה חזקה. אני מאמין ברגולציה כזו שתורמת ליציבות בשוקי ההון".

יו"ר הרשות ציין כי בסקר של הבנק העולמי מתוך 185 מדינות, שוק ההון בישראל מדורג במקום השישי בעולם בהגנה על המשקיע וזו תעודת כבוד לרגולטור הישראלי. אולם הדגיש "זה לא פוטר אותנו מהחובה להכיר בעובדה ששוק ההון והבורסה הם משאב לאומי שחשוב לקיימו ככזה".

• אקזיט ישראלי נוסף: נקסט אינשורנס נרכשת לפי שווי של 2.6 מיליארד ד'
• בעשרות מילוני דולרים: דיינטרייס רוכשת את הסטארטאפ הישראלי Metis

"לידיעתכם, הסקטור הפיננסי בשווקים הפיננסים בעולם תורם כ-9% תל"ג. כלומר, כמעט 1/10 מהצמיחה היא תודות לסקטור הפיננסי. יש הטוענים שאף הרבה יותר מכך".

פרט לצורך לעודד את חברות ההיי טק שינפיקו בבורסה בישראל במקום לצאת לאקזיט על מנת להוביל לצמיחה כללית של המשק מנה פרופ' האוזר עוד מספר מהלכים שנדרשים על מנת להגביר את הצמיחה. לדבריו, "יש קשר חשוב בין גיוס הון בבורסה בהנפקות לבין צמיחה צריך להביא עוד חברות פרטיות, ממשלתיות ורשומות למסחר בחו"ל" ובנוסף "באמצעות שוק ההון אפשר גם להקל על תקציב הממשלה באמצעות מכשירים פיננסים, איגוח מיוחד למימון פרוייקטים לדיור, מימון תשתיות BOT, מימון עסקים קטנים ובינוניים (SMEs)".

"ובצד כל אלה, יתרון נוסף. בורסה אטרטקיבית יכולה לסייע לצינון שוק הנדל"ן".

ב-2014 - עוד הקלות רגולטוריות

לפני שנה פרסמה רשות ני"ע את תוכנית מפת הדרכים שנשענת על 3 רבדים ומפרטת מה הולכת הרשות לעשות בשנים הקרובות עם לו"ז טנטטיבי:

רגולציה - "חייבים להשלים את החקיקה שתאפשר פיקוח על חברות דירוג, זירות מסחר, אפשרות להביא קרנות זרות, תיקון 21 שמטפל בהסדרתן של תעודות סל, PCAOB".

דה רגולציה "הקלות רגולטוריות. לפני שבועיים חוק ההקלות אושר בקריאה ראשונה. בשבועות הקרובים החוק יידון בכנסת ואני מקווה שייכנס לתוקף מהר ככל שאפשר. חוק ההקלות הראשון כולל גם מדרג רגולציה שמשמעותו הקלות לחברות קטנות ובינוניות. במחצית הראשונה של 2014 אנחנו מקווים להציג מקבץ שני של הקלות בהתאם למפת הדרכים. היום תשמעו על ההקלות הללו".

• גוטו: הפוטנציאל קיים אבל ההפסדים ממשיכים להצטבר
• מכסי טראמפ מדאיגים את תעשיית התרופות: החברות מחפשות אלטרנטיבות, וישראל על המפה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

פיתוח שוק "הנגשת חברות מו"פ לבורסה, עידוד הנזילות בבורסה, קפ"מ, מערכת הצבעות ועוד".

"כל אלה ועוד עלינו לעשות ויפה שעה אחת קודם. ואולם, במידה רבה, ההצלחה תלויה במצב הכלכלי בישראל ומחוצה לה".

מה קורה בשוק ההון בישראל?

"כמה עובדות: מספר החברות עם הפניית תשומת לב והערות עסק החי בישראל עומד על 164 (29%) בהשוואה ל- 179 בסוף השנה הקודמת. מתוכן מספר החברות עם הערת עסק חי הוא 101 (כ- 17%). 50% מהחברות עם הערת עסק חי הן חברות עם מניות בלבד ורובן הן חברות ביומד. לא פחות חשוב היא העובדה שבארה"ב מצאנו מספר דומה 17% מהחברות עם הערת עסק חי.

"למרות זאת, התופעה של הסדרי החוב הצטמצמה השנה. בשנת 2013 נוספו 7 חברות להליכי הסדרי חוב בהשואה ל- 29 בשנת 2012 ו- 27 בשנת 2011.

פרופ' האוזר פנה לשר האוצר, לפיד, ואמר לו "אני מוכרח לומר שזו לא תקופה לקנא בך. המשק הכלכלי ניצב בפני אתגרים לא פשוטים. אבל בנתונים שהוצגו, אני סבור שיש בהחלט מקום לאופטימיות זהירה בהתחשב במהלכים שהובלת אדוני שר האוצר לצמצום הגרעון".

פרופ' האוזר הזהיר גם מפני סיכונים סיסטמיים וקרא להאצת הקמת הוועדה ליציבות פיננסית, "המשבר ב- 2008 לימד אותנו שחייבים להיערך גם לסיכונים סיסטמיים שהמשק הישראלי חשוף אליהם בארץ ובעולם. סיכונים אלה עלו לראש סדר העדיפויות של רגולטורים ברחבי העולם, בניסיון למצוא דרכים למזער את ההסתברות לכך שאירוע מחולל, כגון כשל בחברה ריאלית גדולה או כשל בפעילות המערכת הפיננסית, יפגע באופן משמעותי בחברות עסקיות נוספות ובשווקים נוספים ויגרום נזק מערכתי בעל השלכות שליליות חמורות לכלכלה הריאלית".