פלוג: "ייתכן ונראה הפחתה על הלחץ במחירי הדיור ואולי אפילו שינוי מגמה"

פרסום דוח בנק ישראל לשנת 2013: בשנת 2013 צמח המשק ב-3.3%, וההתפתחויות הכלכליות המשיכו להיות טובות יחסית להתפתחויות ברבות מהמדינות המפותחות. עם זאת, קצב הצמיחה היה מתון בהתחשב בכך שתחילת הפקתו של הגז הטבעי תרמה השנה לצמיחה. בניכוי תרומה זו הייתה הצמיחה אטית מאשר ב-2012. להאטת הצמיחה תרמו ההאטה ביצוא, הצורך להקטין את הגירעון בתקציב, והאטה בקצב הגידול של הפעילות בענף הבנייה.

נתוני המשק השיראלי

פלוג: "הצמיחה בישראל הייתה גבוהה מזו שבגוש האירו ובמדינות המפותחות. אצלנו האוכלוסיה גדלה מהר יותר. תחזית הצמיחה לעתיד מהירה יותר משאר המדינות המפותחות. שיעור האבטלה נמוך גם מבחינה היסטורית וגם ביחד לממוצע בגוש האירו וממצוצע המדינות המפותחות. שיעור האינפלציה נמוך מאמצע היעד אך עדיין בטווח. יש לנו עודף בחשבון השוטף, בעיקר בגלל התחלת הפקת הגז. היום אנחנו נמצאים עם יחד חוב תוצר של 67% והוא נמוך ביחס למדינות שחוו את המשבר. בתמונה הכללית, המצב המאקרו כלכלי שלנו טוב, בייחוד בהיצנתן המציאות הגלובאלית המאתגרת".

המדיניות המוניטרית

פלוג: "המדיניות נועדה להשיג יציבות מחירים לאורך זמן ולתמוך במדיניות הממשלה והיציבות הפיננסית. אנחנו נמצאים באינפלציה שקרובה לגבול התחתון של היעד וגם בהסתכלות קדימה הציפיות לאינפלציה מעוגנות בתוך תחום היעד".

"אנחנו מתסכלים על שער החליפין. ראינו ייסוף חלש יחסית במחצית הראשונה של השנה, שהושפע מהפקת הגז והציפיות בשיפור החשבון השוטף כתוצאה מכך. מאמצע השנה הייסוף התמתן אבל נמשך. הכוחות הכלכליים המרכזיים מאחורי הייסוף הם זרם השקעות ישירות לחברות האטרקטיביות במשק והעובדה שהמשקיעים המוסדיים גידרו את ההשקעות שלהם בחו"ל ולא הייתה להן השפעה מקזזת".

"בפעילות הריאלית, אולי הדרך המרוכזת ביותר לאפיין אותה זה הסתכלות על פער התוצר העסקי ביחס לתוצר הפוטנציאלי. אנחנו ררואים פער תוצר חיובי המשקף את העובדה שהניצולת של הפיריון היא לא מלאה, עלייה מתונה בתעסוקה במגזר העסקי, והנתון בולט למרות העובדה ששיעור האבטלה נמוך היסטורית. לירידה באבטלה יש מרכיב מבני, חיכוחי - יעילות חיפוש העבודה השתפרה מאוד בשנים האחרונות, אבל המשק לא בתעסוקה מלאה".

"אלו השיקולים העיקריים שהביאו את הוועדה המוניטרית להוריד את הריבית, גם נוכח הפעילות הריאלית בחו"ל והריביות האפסיות שם. ראינו את הביצועים של המשק הישראלי מול המשקים הבינלאומיים".

שוק הדיור

פלוג: "אנחנו רואים התייצבות מסוימת בשוק הדיור, אבל עליית מחירי הדירות נמשכת. יש פחות לחץ בביקוש לשירותי דיור. לגבי שוק המשכנתאות, יש המשך עלייה בהיקפי המשכנתאות - מעל 4 מיליארד שקל לחודש. הנושא הזה בהחלט מטריד אותנו. מנגד, אנחנו רואים ירידה במאפייני הסיכון וירידה בשיעור משכנתאות מעל 60%, וזה קשור לעובדה שעל המשתנים האלה הוטלו הגבלים על-ידי המפקח. עוד מאפיין הוא העובדה כי חלק קטן יותר של המשכנתא היום צמוד לריבית של בנק ישראל ולפחות שליש הוא בריבית קבועה - מה שמפחית את הסיכון. אנחנו רואים היקף התחלות וסייומי בנייה של למעלה מ-40 אלף לשנה בכל אחד, והם גבוהים יותר מהזרם השנתי של מבקשי הדיור. אם הנתונים הללו ימשיכו, אנחנו צפויים לראות הפחתה של הלחץ על המחירים ואולי אפילו שינוי מגמה".

בדוח השנתי מסכם בנק ישראל וכותב כי בהסתכלות קדימה, לטווח הארוך, ניצב בפני המדיניות הכלכלית אתגר כפול – להבטיח כי הצמיחה תהיה בת-קיימא ומכלילה. לשם כך יש לפעול להגדלת פריון העבודה במשק, היות שהוא נמוך בהשוואה בין-לאומית, ולהעמקת שילובן של האוכלוסיות הממעטות להשתתף בשוק העבודה. בד בבד יש לפעול לכך שפירות הצמיחה יגיעו לשכבות אוכלוסייה רחבות ככל האפשר. כדי להשיג את שני היעדים יש לשפר את רמת החינוך לכל מגזרי האוכלוסייה, להרחיב ולהעמיק את ההשתלבות בשוק העבודה, להגביר את התחרות במשק וכך לסייע גם להפחתת יוקר המחייה, ולשמור על רמה נאותה של שירותים ציבוריים.

תגובת שר הבינוי והשיכון לדוח השנתי של בנק ישראל ל-2013

״אנחנו מודעים למחסור הקיים במרכז הארץ ואזורי הביקוש בנייה למגורים. עם כניסתנו לממשלה פעלנו במהירות לייצר תשובות אפקטיביות בצורה של הגברת ההיצע והשיווקים, מחיר מטרה ומע״מ והסכמי גג. לגבי השיווק במרכז, אחרי עשור ללא תכנון נעשה השנה מאמץ מיוחד שיבוא לידי ביטוי בסוף 2014 ובעיקר בשנת 2015 וכפי שאמרתי בשנת 2014 המחירים ייבלמו ובשנת 2015 ירדו. נגידת בנק ישראל מציינת כי הקצב הגבוה של התחלות הבנייה נשמר גם השנה, ואם קצב ההתחלות ייוותר ברמתו הגבוהה ויכלול גם את אזורי הביקוש, יהיה בכך כדי לתרום להפחתת הלחץ בשוק הדירות, לייצוב מחיריהן ואף להוזלתן. אנו מתחייבים להמשיך ולפעול לצורך מטרה זו לצד יישום תכניות ההוזלה במחירי הדיור בהקדם האפשרי".

אתמול פרסם בנק ישראל את דוחותיו הכספיים

בנק ישראל פרסם אתמול את הדוחות הכספיים לשנת 2013 - הוצאות הנהלה וכלליות של הבנק הסתכמו בשנת 2013 בכ-1.1 מיליארד שקל, זינוק של 57% לעומת שנת 2012. הוצאות השכר והזכויות של עובדי בנק ישראל הסתכמו בשנת 2013 בכ-288 מיליון שקל, עלייה של 9% לעומת 2012. הוצאות גמלת הפנסיה והפרישה הסתכמו בכ-676 מיליון שקל, כמעט פי 2 לעומת 2012

הוצאות השכר היו עצומות, אך הן כסף קטן לעומת הוצאות של הפרשי שערים בגובה של 5.7 מיליארד שקל - אלה הביאו את הבנק לשורה התחתונה הפסיד בנק ישראל בשנת 2013 סכום עתק של 8.6 מיליארד שקל.

לינק לשידור החי