עוזי דנינו על "הפצצה המתקתקת" שהיא איום קטלני לאזרחי ישראל - טור מיוחד

כותרות העיתונים מלאות באחרונה בתוכניות לפתרון משבר הדיור, ונראה ששרי הממשלה ממש מתחרים ביניהם מי יציע תוכנית יעילה יותר להורדת מחירי הדירות. אחרי כמה שנים בהן המחירים השתוללו ללא הפרעה, נראה שלפחות דבר אחד כבר קרה - השרים הפנימו שמדובר בבעיה חברתית, שאם לא ישכילו לנטרל אותה, כולנו נשלם מחיר כבד. עוד רחוק היום שבו כל צעיר בישראל יוכל לרכוש דירה, אבל הממשלה לפחות מנסה לעשות מעשה - מה שאי אפשר לומר לגבי משבר נוסף, וחמור לא פחות, שניצב לפתחה של החברה הישראלית - משבר הפנסיה.

אין היום מחלוקת על כך שמדובר במשבר חברתי וכלכלי חמור, שנמצא מעבר לפינה: התקשורת הכלכלית מתריעה ומציבה את הנושא בראש סדר היום שלה. האזהרות נשמעות על כל במה ציבורית, ובכל כנס. יותר ויותר נעשה שימוש בביטוי "פצצת הפנסיה", כדי לתאר את חומרת הבעיה.

גם במשרד האוצר ובבנק ישראל מודעים למצב, ובכל זאת, אם יש מי שזקוק לתזכורת, רוב הציבור הישראלי לא מצליח לחסוך לפנסיה סכומים מספיקים. חלק ניכר מאזרחי ישראל עלולים להתדרדר לעוני בזקנתם. השאר יספגו כנראה ירידה חדה ברמת החיים שלה הורגלו. איך הגענו למצב זה? ההסבר מורכב משילוב של שינויים רגולטוריים, שינויים בסביבת העבודה ושינויים מאקרו כלכליים. אזכיר בקצרה כמה מהם:

- ביטול המכשיר ההוני (חיסכון בקופת גמל הניתן למשיכה כסכום הוני ולא כקצבה חודשית) הוביל לירידה בחיסכון, במיוחד בקרב העשירונים הנמוכים.
- הרציפות התעסוקתית נעלמה , ובמעבר בין עבודות, רבים לא שומרים על הכספים שהופקדו ומשתמשים בהם לצרכים השוטפים, כך שתקופת הצבירה מתקצרת משמעותית.
- המגמה של פיטורים בגילאים 50-55 הולכת ומתרחבת . הבעייתיות במציאת עבודה בגילאים אלה יוצרת מצב שכ-10 שנות צבירה והפקדה לפנסיה נעלמות.
- מגמת כניסה לשוק העבודה בגיל מאוחר יחסית - סביב גילאי ה-30, במקום גילאי ה-20, יוצרת גם היא מצב שכ-10 שנות צבירה והפקדה לפנסיה הולכות לאיבוד.
- סביבת נמוכה מזה תקופה, הפוגעות בתשואות.
- תוחלת החיים הולכת ועולה .
- האפשרות לעזרה בין-דורית , שהיתה מקובלת בעבר, הולכת ומתמעטת.

כל זה יצר מציאות שונה, אם בזמנו עבדנו למעלה מ-40 שנה ברציפות וחסכנו עבור תקופת פנסיה של 10-15 שנה, היום אנו עובדים 30 שנה (במקרה הטוב), בחוסר רציפות תעסוקתית, ומאידך, צריכים לחסוך בזמן קצר לתקופת פנסיה שתגיע כנראה ל-30 שנה. כלומר, מיחס של 1:4 ליחס של 1:1. כל אחד יכול לעשות את החישוב בכמה נפגעה הפנסיה שלו. רבים יגלו ששיעור התחלופה (היחס בין השכר שהשתכרו בתקופת העבודה לגובה הקצבה לאחר הפנסיה) מגיע ל-40%.

איפה הממשלה בסיפור הזה?

והיכן הממשלה? הממשלה, באמצעות תיקון החוק בשנת 2008, העבירה את התפוח הלוהט לציבור, ללא הכנתו למשמעות של אחריות זו. החוק מחייב הפרשות לפנסיה ע"י כל מעביד. לכאורה, החוק אמור היה לשפר משמעותית את מצבו של האזרח, ללא תלות ברצונו של המעביר להפרשות.

אך לצערנו, התיקון יצר אשליה בקרב רוב הציבור שיש לו פנסיה ואין מה לדאוג. כאשר הממשלה כבר נדרשת לנושא, היא עושה זאת בכלים שמתאימים למציאות של לפני שני עשורים, במקרה הטוב, ולא למציאות הנוכחית - פתרונות נזרקים באוויר ללא ראייה רחבה ומעמיקה של הבעיה.

ושוב ההצעה להעלות את גיל הפרישה, הצעה תיאורטית למרבית הציבור

דוגמא לכך היא ההצעה, העולה מדי פעם, להעלות את גיל הפרישה לפנסיה על מנת לאפשר לחוסכים לעבוד עד גיל מבוגר ולחסוך יותר. כפי שציינתי, שוק העבודה לא מסביר פנים לבני 50 ומעלה, כך שהאפשרות להמשיך לעבוד ולחסוך שנים רבות יותר היא תיאורטית עבור רוב הציבור.

להערכתי, שורש הבעיה בטיפול הממשלתי הוא העובדה שהאחריות על הנושא אינה נמצאת ב"מגרשו" של שר כזה או אחר, ולכן גם לא נמצאת בראש מעייניו של אף שר. אני מאמין שיש צורך להגדיר שר או כל דרג מיניסטריאלי אחר, שכל עיסוקו יהיה רווחתו הפיננסיונית (= פיננסית + פנסיונית) של האזרח וההכנה לפנסיה. לא מדובר בשר הרווחה, שתפקידו הוא לדאוג לרווחה השוטפת של כלל האזרחים.

על אותו גורם מיניסטריאלי יהיה לפעול בכמה צירים:
- הגדלת המודעות של הציבור לחשיבות החיסכון הפנסיוני, באמצעים חינוכיים, פרסומיים ואחרים שעומדים לרשותו.
- לאפשר פיתוח ומכירה של מוצרים משלימים לפנסיה ובעיקר של מכשיר הוני.
- לבנות תשתיות להחזרת מפוטרים בגילאי 50+ למעגל העבודה
- לבנות תשתיות לעבודות חלקיות בתקופת הפנסיה.
- לשקול אפשרות להגביל רגולטורית את האפשרות למשוך כספים במעבר בין עבודות.
כל אלה הם כמה צעדים שניתן לנקוט כבר מחר, כשהמטרה היא חיסכון לפנסיה, אם אפשר אפילו מגיל 0, ובהטבת מס.

אנחנו תורמים את חלקנו הצנוע: התחלנו במהלך של פיתוח מוצרים משלימים לפנסיה, שתפקידם הגדלת החיסכון. בשלב זה התחלנו במוצר מבוסס קרנות נאמנות, אך אנו קוראים לשינוי רגולטורי שיאפשר לנו להמשיך ולהציע פתרונות בתחום.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.