ענני דאגה: כלכלנים על הגורמים שיניעו את שוקי העולם בשבוע הקרוב

בסיומו של שבוע עמוס בנתונים חדשים ומפתיעים בכלכלה העולמית, כלכלני בתי ההשקעות מספקים את חוות דעתם לאירועים המרכזיים שמניעים את השווקים כעת. אספנו את עיקרי הדברים מהסקירות השבועיות של כלכלני פסגות, אקסלנס ומיטב דש.

אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות "הנתונים בארה"ב לא ישנו את מדיניות הפד'"

"כבר מזמן שלא היו לנו שני אינדיקאטורים משמעותיים שהפתיעו את הקונצנזוס באותו השבוע, בטח שלא לכיוונים מנוגדים ובטח ובטח שלא בעוצמות האלו", כותב גרינפלד. הכלכלן מדבר על נתוני הצמיחה בארה"ב שהראו עלייה של 0.1% בלבד של התמ"ג ברבעון הראשון, ומנגד זינוק של 288 אלף משרות חדשות בחודש אפריל וירידה של שיעור האבטלה לרמת 6.3%. גרינפלד מציין כי למרות שהנתונים היו שונים מאוד מצפי האנליסטים, השוק הגיב באדישות יחסית.

הסיבה הראשונה לאדישות הזו מה שהכלכלן הראשי של פסגות מכנה "אופציית הפוט של הפד'. במילים אחרות, על כל משקיע שמחליט לקנות מניות לאחר נתונים טובים יש משקיע שחושש שהנתונים הטובים יקדימו את הניתוק מאינפוזיית הנזילות של הפד'. למה סיבה זו פחות משמעותית? גם כי היא נכונה בעיקר למניות כאשר שוק האג"ח כבר מזמן התנתק מאינפוזיית ההרחבה הכמותית וגם כי מתישהו אופציית הפוט תפקע. לאורך זמן וברמת התשואות הנוכחית, הסיגנל החיובי של שיפור כלכלי חזק יותר מהסיגנל השלילי של סיום ההרחבה הכמותית".

הסיבה השניה שנותן גרינפלד לחוסר ההחלטיות של השווקים היא ש"אף אחד מהנתונים שהתפרסמו לאחרונה הוא לא חד משמעי. את החולשה של נתוני הצמיחה ניתן לייחס בקלות לחורף, כמו גם את הריבאונד בנתוני התעסוקה. לכן נראה כי סך הכל אף אחד מהנתונים לא מלמד על שינוי מגמה מובהק אלא על התאוששות בקצב דומה לזה שנרשם לפני החורף. בהיעדר שינוי משמעותי בכלכלה גם השווקים לא ממהרים לשנות כיוון".

• הכלכלן והאסטרטג הראשי אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים
• 0% מדד ביולי? "הפד ימשיך להעלות ריבית - ובצורה משמעותית"

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי מיטב דש לא בטוח ש-QE באירופה ישיג את המטרה

לאחר חודשיים של ספקולציות וציפיות לצעדים משמעותיים מצד הבנק המרכזי באירופה, השבוע יתכנסו בכירי ה-ECB לדון על המדיניות המוניטרית לחודש הקרוב. בסיום הועידה יכריז היו"ר דראגי (יום ה' בשעה 14:45) את החלטת הריבית ולאחריה יענה לשאלות עיתונאים. אבל השאלה שכבר עכשיו עולה היא האם הבנק המרכזי יכריז על התכנית להקלה כמותית בישיבה הנוכחית? "בהקשר זה נציין שני נתונים כלכליים חשובים שהתפרסמו באירופה", כותב זבז'ינסקי. "קודם כל, האינפלציה באירופה נותרה נמוכה ברמה של 0.7%, מה שמשאיר על השולחן אופציית ההתערבות של ה-ECB. שנית, הסקר הרבעוני של האשראי הבנקאי באירופה גילה שחל גידול ניכר בביקוש לאשראי הן מצד המשקי בית והן מצד העסקים, אבל השינוי בביקוש לא גרם בינתיים לגידול באשראי בפועל אשר המשיך להתכווץ. מצב זה תומך בהתערבות של הבנק המרכזי כדי להניע מתן אשראי ע"י הבנקים".

"האם רכישות האג"ח בשוק ע"י הבנק המרכזי תסייע בהשגת המטרה? הניסיון של ארה"ב לא כל כך תומך בהנחה זו. הבנקים התחילו להגדיל משמעותית אשראי לעסקים רק לאחרונה, אחרי השיפור במצב הכלכלי וירידה באי הוודאות ולא עם תחילת ה-QE. עד אז הם שמרו עודפי הנזילות בהשקעות בטוחות", מציין הכלכלן.

יניב חברון, כלכלן ראשי באקסלנס "עוקבים בדאגה אחר ההתפתחויות באוקראינה"

"התגובה של השווקים למתרחש באוקראינה עדיין סובלנית אבל היא עשויה להגמר מהר מאוד. ביום שישי אומנם המדדים סיימו בטריטוריה שלילית אבל את השבוע הם סיימו בעליות", מציין חברון בסקירתו השבועית.

• הרפורמה בעשיית שוק יוצאת לדרך: התחרות תגדיל את הסחירות בבורסה?
• ישראייר בדרך לארה"ב: תתחרה ראש בראש באל על ובאמריקאיות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הוא מסביר שאת תחושת אי הוודאות השוררת בשוק אפשר לראות בתשואות האג"ח בארה"ב " למרות שהפד ממשיך לצמצם את הרכישות ולמרות שנתוני המאקרו מעידים על המשך התאוששות שתאפשר העלאת ריבית ככל הנראה כבר ב-2015, תשואות האג"ח ששומרות על רמתן מהרבעון האחרון ואפילו מתחת. ההתלקחות באוקריאנה אומנם לא תוביל לקריסה של השווקים אבל בהחלט עשויה להוביל תיקון משמעותי במידה והמצב שם ידרדר. תחושת הבטן אומרת שהמשבר באיזור עוד עשוי להסתבך, היידים של המשקיעים חלשות יחסית בתקופה הנוכחית ולכן רצוי לנקוט במעט זהירות".

"ארה"ב ושאר מדינות ה-G7 מתקשות להציג חזית אחידה כנגד רוסיה מחשש לבומרנג. אומנם קנצלרית גרמניה ונשיא ארה"ב הצהירו בסוף השבוע כי הם מוכנים עם סנקציות נוספות בקנה, ספק כמה מהר הם יפעלו. רוסיה היא שחקן חשוב וענק בכלכלה הגלובלית ולכן כל פגיעה בכלכלת רוסיה תהיה בעלת השלכות גם על ארה"ב ואירופה. התקררות ביחסים של המערב עם רוסיה יובילו ככל הנראה לפגיעה מהותית בתוצר וברווחי החברות ואף עשויים לערער מעט את המערכות הפיננסיות", מסביר חברון.