1.2 מיליארד שקל נוספים לקופה: אושרה מכירת החזקות המדינה בבנק לאומי

ועדת הכספים אישרה היום (ב') את מכירת יתרת אחזקות המדינה בבנק לאומי; 6.03%, שמתוכם 5.53% יימכרו לציבור הרחב והיתר יימכרו לעובדי הבנק. פרק הזמן לביצוע המכירה שנה מהיום, עת אישור המכירה ע"י ועדת הכספים. החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, הסבירה שההכנסות מהמכירה יעמדו על כ- 1.2 מיליארד שקלים, שיסייעו להפחתת היחס חוב-תוצר, אך לא יתרמו לגירעון השוטף של הממשלה.

כזכור, המדינה נכנסה לראשונה כבעלת מניות בזמן משבר הבנקים ב-1983, ומכרה את רוב החזקתה בשנים האחרונות. בעקבות ועדת מראני ב-2004 הוחלט שהבנק יוכל להתנהל ללא גרעין שליטה, וכיום המדינה היא בעלת המניות העיקרית בבנק. יתר ההחזקה מתחלקת בין מספר רב של מחזיקים, כשהעיקרי בהם היא חברת תעודות הסל של פסגות שמחזיקה 4.55% מההון.

החשבת מיכל עבאדי-בויאנג'ו מסרה: "זה הנכס האחרון שנותר. המדינה מחזיקה ב- 6.03% מהון המניות של בנק לאומי באמצעות חברת מ.י. נכסים בע"מ, שמתוכם כ- 5.53% מיועדים למכירה לציבור והיתר למכירה לעובדי הבנק. פרק הזמן למכירה 12 חודשים בדרך של כמה מנות, כשהמחיר בסדר והשוק במצב יציב. מה שמשפיע זה המחיר בבורסה. לא נודיע כמובן כמה מנות ומתי, על-מנת שלא להשפיע לרעה על מחיר המניות".

יחימוביץ': "מה בוער להיפטר מה-6% האלה?"

במענה לטענות חלק מחברי הכנסת, כי המכירה תחליש את השפעת המדינה בבנק ובמערכת הבנקאית אמרה עבאדי-בויאנג'ו: "למדינה יש המון דרכים לטפל במערכת הבנקאית ללא החזקה במניות הבנקים. באמצעות רגולצייה הדוקה, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והמפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר. אנחנו לא צריכים להחזיק בבנקים כדי להשפיע על השכר בהם. היו לנו תקופות שהמדינה החזיקה גם ב- 26% שזה כמו גרעין שליטה".

ח"כ שלי יחימוביץ' ממפלגת העבודה הביעה התנגדות למכירה: "ה- 6 אחוזים הללו כן יכולים להיות מנוף שבו המדינה מתערבת, ממנה דירקטורים שלה, שומרת על שפיות מסוימת גם בשכר. דווקא היציבות והשעמום של המערכת הבנקאית איפשרה לנו לצלוח בהצלחה את המשבר ב- 2008-9. מה בוער להיפטר מ- 6% האלה? ההסבר של ה- 1.2 מיליארד שקלים נחוצים להפחתת היחס חוב-תוצר הוא לא הסבר טוב ואני לא רואה סיבה מספיק טובה למכירת ה- 6% האלה. השליטה בהן לא גורעת אך כן מוסיפה מעט בהכנסת דירקטורים, בהשפעה על כלל המערכת הבנקאית והגישה של מוטב להיפטר מכמה שיותר נכסים איננה נכונה. יש חשיבות בהמשך ההחזקה כדי להוות עוד גורם ממתן ולא במקום הרגולטור".