פרופ' יסעור: "המחאה החברתית של קיץ 2011 הצליחה, ואפילו הצליחה בגדול"

בחודש הבא ימלאו 3 שנים לפרוץ המחאה החברתית בישראל. זה קרה ב-14 ביולי 2011, אז הונח האוהל הראשון בשדרות רוטשילד בת"א. מאז התחלפה ממשלה, שלל ועדות קמו ונפלו, חלקן הבשילו לחוקים של ממש אבל האזרח הישראלי עדיין תוהה בשאלה - האם המחאה החברתית הייתה הצלחה או כישלון ?

בימים הקרובים נביא בפניכם ב-Bizportal את דעתם של שלל גורמים, החל מכלכלנים, דרך פוליטקאים ועד יוזמי המחאה והציבור הרחב. השאלה היא "מה דעתך על המחאה החברתית?". התשובות האפשריות - 1. הצלחה. 2. הצלחה חלקית. 3. כישלון. 4. כישלון מוחלט.

ראשית, נסתכל על מספר פרמטרים.

מה קרה לשכר? בחודש יוני 2011, השכר הממוצע עמד על 9,083 שקל, אבל הממוצע של שנת 2011 כולה היה נמוך יותר ועמד על 8,741 שקל. עד היום פורסמו נתוני השכר של הרבעון הראשון בלבד לשנת 2014 כשבחודש מארס (האחרון שפורסם) השכר עמד על 9.504 שקל והממוצע של ינואר-מארס עומד על 9,318 שקל - ניתן לומר שהשכר הממוצע ברוטו טיפס בכ-6% נומינאלית מאז ימי תחילת המחאה. בהסתכלות ריאלית (בניכוי ), מדובר בעלייה של 3%.

הבעיה הגדולה עם הנתונים האלה היא העובדה שמדובר בשכר הממוצע ולא בשכר החציוני. השכר הממוצע מוטה באופן ברור כלפי מעלה ע"י שכר הבכירים והמשתכרים "הכבדים" במשק, שמהווים אחוז נמוך מכלל האוכלוסיה. ועדיין אינדיקציה למצב השכר.

מה קרה למחירי הצריכה? את הנתונים האלה ליקטנו בעזרת שירותי 'סטורנקסט', הכוללים מגוון רחב מאוד של מוצרים (30 אלף) בארבעת התחומים העיקריים הבאים: מזון, משקאות, טיפוח הפרט ומוצרים לבית, וכמובן, את הממוצע שלהם. לצורך השוואה, סל המוצרים שנכלל במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלמ"ס מורכב מכ-250 מוצרים בלבד.

הנתונים של סטורנקסט עומדים ביחס למדד ינואר 2011 שמהווה את נקודת ה-100. מאז תקופת המחאה, אז עמד ממוצע הצריכה על כ-104 נק' ועד חודש מאי האחרון חלה עלייה של כ-4.5% בלבד במחירים. מחירי המזון ספציפית התייקרו בכ-4.7% במהלך התקופה הזו. לעומתם, מחירי המוצרים לבית וטיפוח הפרט התייקרו מאז תקופה המחאה בכ-1% בלבד.

אפשר לשים לב שעל פי הגרף המצורף, נרשמה סטגנציה במחירים בתקופת המחאה עד ספט' 2012. נראה שעיקר ההשפעה של המחאה התפוגגה בנקודה הזו, אבל גם מאז לא נרשמה עלייה חדה במחירים. גם מתחילת 2014 אנו עדים לקצב אינפלציה נמוך מאוד שאינו עומד בינתיים במרכז היעד של שעומד על 2%.

ועדיין, ביחס לתוספת הריאלית לשכר מאז תקופת המחאה, הצרכנים נשחקו בכ-1.5% נוספים בכוח הקנייה - והמשמעות ברורה - בכל הנוגע לצריכה הפרטית המחאה לא השיגה שיפור ביחס בין השכר הממוצע לבין המחירים במשק. מצד שני, גם לא הייתה החמרה במצבו של הצרכן הישראלי (הישג?).

מה קרה למחירי הדירות? מחיר דירה ממוצעת בישראל נכון להיום, כפי שהוא מוגדר ע"י הלמ"ס (שמשקלל את מחירי הדירות בין 3-5 חדרים ברחבי ארץ) עומד על 1.257 מיליון שקל - עלייה של 16.5% מאז תחילת ימי המחאה. ע"פ השכר הממוצע של חודשי ינואר-מארס 2014 נדרשות 135 משכורות לרכישת דירה, לעומת 131 משכורות בשנת 2011.

פרופ' יוסי יסעור: "המחאה הצליחה, והצליחה בגדול!"

יסעור, מרצה לתורת ההחלטות ולמינהל עסקים במרכז האקדמי רופין, מרוצה מאוד מהישגי המחאה: "לפי דעתי המחאה הצליחה ובגדול, למרות שחלק מפירותיה עדיין לא הבשילו. אני חושב שהיצרנים ורשתות השיווק מבינים היום טוב יותר שיש גבול להשתוללות המחירים ולנתח הרווחים הגבוה שלהם והם יהיו זהירים יותר בהעלאות מחירים עתידיות. עדיין יש מקום למחאה נמרצת בתחומים רבים. הבולט שבהם הוא שכר הבכירים בחברות הציבוריות, המגלגלים את משכורות העתק שלהם לעמלות ולרווחיות נמוכה יותר בהשקעות. הפתרון לכך יהיה הגברת התחרות במשק הבנקאות ופתיחת בנקים קטנים בערבות מסויימת של המדינה."

"נושא בעייתי אחר הוא היעדר התחרות והחסמים הבירוקרטיים במשק. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר במחירי הדירות ונראה לי שיש לרענן ולנער את מינהל מקרקעי ישראל ואת הקרן הקיימת בנושא שיווק קרקעות המדינה לבנייה. המחיר הגבוה של בנייה בישראל מייקר גם את שכר הדירה שמשלמות חברות שיווק שונות דבר המביא לייקור מוצריהן לצרכן."

"מחקרים מראים שאנשים עניים מתקשים להיחלץ מהעוני משום שאין להם את הפנאי להקדיש לשיפור מצבם. הם משחיתים את זמנם בנסיעות לעבודה וממנה בתחבורה הציבורית כשהם עסוקים וטרודים. חינוך, בריאות ותחבורה זולים יותר, על חשבון הביטחון - אלה דברים שישפרו משמעותית את מצבם של העשירונים התחתונים."

מחר - נביא את דעתו של פרופ' ספיבק, האם המחאה החברתית הצליחה או נכשלה?