אמיר ברמלי: "המגזר העסקי התחיל לשנות דיסקט בעניין האשראי החוץ בנקאי"

הריבית במשק עומדת על 0.25% ובכל זאת יש עסקים שזקוקים לאשראי מחוץ למערכת הבנקאית. איש העסקים אמיר ברמלי, העומד בראש קרן קלע, מסביר בראיון ל-Bizportal על מגמת הצמיחה בשוק זה, ממה היא מושפעת?

מי סוג הגופים שנזקקים לאשראי חוץ בנקאי? באילו נסיבות?

"השנה האחרונה היתה מאתגרת מאוד לכל סוגי העסקים, ואני לא מתכוון רק ל'מעצור הכלכלי' שחווה המשק במהלך 'צוק איתן'. השנה הזו חייבה את כל סוגי העסקים לתור אחר מקורות אשראי נוספים, וההיצע ללא ספק גדל, אך עדיין לא נוצר פה פתרון אמיתי ותחרותי על מתן אשראי לעסקים בינוניים או קטנים. אין ספק שכל גוף שנזקק לאשראי מהבנקים יכול למצוא היום פתרונות בזירת האשראי החוץ בנקאי - אשראי הוא אשראי. אם יש פער ריביות, הוא בדרך כלל משקף לגמישות והזמינות המהירה יחסית של האשראי החוץ בנקאי לעומת הבנקים שנחשבים בשוק קצת יותר זולים, אך בעיקר משלמים מחיר על התחרות העזה בינם לבין עצמם".

"המושג 'אשראי חוץ בנקאי' הוא עוד סוג של המצאה ישראלית. הבנקים לא בהכרח צריכים להיות הגופים הממנים העיקריים או הגדולים ביותר. בעולם ישנן לא מעט כלכלות בהן קרנות מימון שולטות בשוק ויש תחרות אמיתית. כאן אצלנו, כתוצאה מהדומיננטיות של הבנקים בשוק האשראי ונתח השוק הגדול שלהם, נולד המושג 'חוץ בנקאי'"

איך היית מסכם את השנה החולפת בשוק האשראי החוץ בנקאי ומה היו המגמות המרכזיות?

"השנה האחרונה הייתה השנה שבה המגזר העסקי התחיל לשנות את הדיסקט כלפי האשראי החוץ בנקאי. ברור שיש פה כרטיס צהוב כלפי הבנקים שלא הצליחו, או לא ממש ניסו, למצוא פתרונות מימון למגזר העסקי בכללותו ולמגזר העסקים הקטנים והבינוניים בפרט".

מה מידת הצורך באשראי חוץ בנקאי?

"יש טעות בסיסית בהבנה ובגישה כלפי צרכי האשראי של עסקים קטנים ובינוניים. המהות היא לא מחיר האשראי אלא עצם הקצאת האשראי. יש עסקים לא מעטים שיכולים להכיל תשלום גבוהה יותר, אך כלל אינם מקבלים את האשראי הנדרש. נכון שטיפול במאות תיקי אשראי קטנים דורשים הוצאות תפעול גבוהות יותר לעומת מספר בודד של תיקי אשראי לחברות הגדולות במשק, אך התחרות צריכה להיות על הזמינות ומסלולי האשראי, ולא על הריבית".

"בשלב הזה, עדיין הנהנים הראשונים משינוי הכיוון המימוני הזה הם העסקים הגדולים, שדי בקלות מגלגלים את החובות לפי האפיק המשתלם והזמין ביותר, אבל המגמה בפירוש התחילה ועם הזמן יותר ויותר אשראי חוץ בנקאי יזרום, מתוך תחרות על , לתוך תחומי העסקים הריאליים ולתוך מתן אשראי ישיר לכל סוגי העסקים".

קרן קלע מקבוצת רוביקון מבצעת השלמת הון: פעולה שבה החברה משלימה לעסקים וחברות הון הנדרש מהם לצורך ביטחונות לקבלת אשראי סדיר ממקור בנקאי.

ימים של ריבית אפס – האם זה מעודד או מפחית את האשראי החוץ בנקאי?

"חד-משמעית זה מעודד את צריכה האשראי החוץ בנקאי, זאת על רקע העובדה שגם לגופים האלה יש עודפי נזילות והם מוכנים לרדת במחיר הכסף כתחרות לבנקים בלי לפגוע בגמישות ומהירות התגובה".

האם אתם דורשים ביטחונות כנגד האשראי? מה תמונת המצב בהקשר הזה?

"בוודאי. בקרן קלע, בקפיטליקס וברוביקון, שלושתן חברות שעוסקות גם במימון, ניתן אשראי אך ורק כנגד ביטחונות או מנגנונים שמאפשרים רמת ביטחון גבוהה. המפתח הוא היצירתיות ומהירות התגובה, וברוב המקרים האשראי שניתן הוא לטווח קצר. פעילות המימון בקבוצה מתמקדת בענפים הסולידיים ובכלכלה ריאלית ולכן הביטחונות הכרחיים בעת קבלת אשראי. זה מוכיח את עצמו. התשואות שלנו באפיקי המימון מדברות בעד עצמן באופן עקבי כבר למעלה מ-7 שנים".

רוביקון ביזנס גרופ, המחזיקה בקרן קלע, היא חברת החזקות הפועלת בתחומים הנעים מהשקעות ומימון עד לייעוץ עסקי ויזמות סביבתית.