יו"ר רשות ני"ע: "מבנה הפיקוח על שוק ההון צריך להשתנות"

רשות ניירות ערך ערכה היום "שולחן עגול" במשרדי הרשות בירושלים בנושא "מבנה הפיקוח הרצוי בשוק ההון". יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אשר הוביל את הדיון אמר כי "ישנה תמימות דעים כי מבנה הפיקוח על שוק ההון צריך להשתנות. הפער הרגולטורי והמורכבות של המכשירים הפיננסים מחייבים חשיבה מחדש".

לדיון הוזמנו הרגולטורים הפיננסיים, נציגים מהשוק והאקדמיה ולקחו בו חלק המפקח על הבנקים, דודו זקן, הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיוויד גילה, פרופ' אבי בן בסט, החוג לכלכלה באוני' העברית ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, פרופ' ישי יפה, בית הספר למנהל עסקים באוני' העברית, פרופ' רותי פלאטו שנער, המכללה האקדמית נתניה, ד"ר הדר ז'בוטינסקי, צבי סטפק, יו"ר מיטב דש, דן פרופר, יו"ר חברת אסם, משה פרל, יו"ר איגוד הבנקים, מאיר שביט, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח ולשעבר המפקח על הביטוח במשרד האוצר, דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם, איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, ועו"ד אמיר שרף, ראש מחלקת שוק ההון במשרד עו"ד תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.

הפיקוח על גילוי, יציבות והגנה על המשקיע ועל הצרכן במערכת הפיננסית בישראל, מופקד בידי רשות ניירות ערך, הפיקוח על הבנקים ואגף שוק ההון. בצד אלה פועלת הרשות להגבלים עסקיים שתפקידה למנוע מעסקים להציב מכשולים על מהלכה התקין של התחרות החופשית בשווקים.

הרציונל הכלכלי שעומד בבסיס הטענה לשנות את מבנה הפיקוח בישראל נשען לא רק על פער רגולטורי בין מסגרות הפיקוח השונות אלא גם על העובדה שההתפתחויות בשוק ההון ומידת מורכבות המכשירים הפיננסים השונים כגון: P2P, זירות מסחר, השקעות בנדל"ן, מוצרים פיננסים חדשים שמוצעים ע"י חברות ביטוח ובתי השקעות, מאבדים את הזהות הפונקציונאלית שלהם ולכן מחייבים תיאום בין הרגולטורים יותר מאי פעם.

הדיון עסק בשאלה מהו מבנה הפיקוח הפיננסי הרצוי, לאור חשיבותו והעקרונות העומדים בבסיסו. בין היתר נדונו השאלות: האם מבנה הפיקוח הקיים הוא המבנה הנכון לשוק ההון הישראלי, האם נכון לעבור למבנה רגולציה מאוחד של רגולטור "על", או לעבור למודל פיקוח דו-ראשי (Twin Peaks) המבוסס על מפקח אחד שתחום אחריותו הוא גילוי והגנה על הצרכן, ומפקח שני שתחום אחריותו הוא פיקוח על יציבות המערכת הפיננסית.

המפקח על הבנקים בבנק ישראל, דודו זקן: "אין מבנה אחד שיש לו רק יתרונות ואין לו חסרונות, אך ברור שהמבנה הנוכחי לא אופטימלי. המודל הרצוי הוא כזה שמתאפיין בראייה מערכתית, נותן מענה לאיזון הנדרש בין האינטרסים השונים, ובסופו של דבר יש בו גם מנגנון שמאפשר, בעת הצורך, הכרעה. עד שכולנו נסיים לדון, בשלב ראשון, עלינו לפעול להקמת הוועדה ליציבות פיננסית – הדיונים בנושא מצויים בשלב מתקדם ועלינו להשלים אותם במהרה".