בנק ישראל מפרסם היום 4 צעדים שיקלו לכולנו על הכיס

הפיקוח על הבנקים מודיע היום על צעדים נוספים בתחום העמלות שתכליתם יישום של המלצות הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית וחיזוק כוחם של משקי הבית והעסקים הקטנים, זאת במסגרת תיקון בכללי הבנקאות (שירות ללקוח)(עמלות) – התשס"ח-2008, ופרסום צו פיקוח.   תיקון זה מצטרף לתיקון נוסף שפורסם לאחרונה (נכנס לתוקף בחודש פברואר 2015), ואשר הביא לביטול מספר עמלות הנגבות מלקוחות התאגידים הבנקאיים, וביניהן עמלת ערוץ ישיר בגין פעולת חיוב בכרטיס דביט,  עמלת הפקת אישור בעלות על חשבון (אישור אחד בשנה), דמי ניהול הלוואה לדיור, עמלת תשלום נדחה שנגבתה בגין עסקאות בתשלומים בכרטיסי חיוב, ועוד.    להלן עיקרי התיקונים: 1. הכרזה על עמלת הודעות כשירות בר פיקוח וקביעת מחירו המרבי על 5 שקל: תיקון זה מהווה יישום של המלצות הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית. הצוות קבע, כי בשל מחירו היקר של שירות משלוח הודעות בחלק מהבנקים (מחיר שנע בין 20 שקל לבין 90 שקל להודעה), ולאור העובדה שמדובר בשירות שהלקוח יכול לקבלו רק בבנק בו מתנהל חשבונו, יש להכריז עליו כשירות בר-פיקוח על פי סעיף 9יא(א)(2) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 ואם הבנקים לא יפעלו להורדת מחירו של השירות, אזי יש גם לקבוע את מחיר השירות. בהתאם לתיקון, הסכום המרבי בגין שירות זה (משלוח הודעות והתראות על פיגור בתשלומים), שאמור לשקף הוצאות ישירות בגין הפקת ההודעה ושליחתה, לא יעלה על 5 שקל להודעה.

2. ביטול עמלת חיוב מפקיד בהחזרת שיק: התיקון קובע, כי תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לחייב את מפקיד השיק ב"עמלת חיוב מפקיד בהחזרת שיק". כיום, לקוח מחויב בעמלה זו כאשר שיק שהפקיד לחשבונו חוזר ולא מכובד, ללא תלות בסיבת ההחזרה. זאת מאחר שככלל מפקיד השיק אינו יכול להתגונן מפני החזרת השיק, וכן משום שברוב המקרים הוא אף איננו מזוכה על ידי מי ששילם לו באמצעות השיק בסכום העמלה (במקרים בהם השיק חוזר מסיבות התלויות במי ששילם באמצעותו).

3. אי גביית דמי כרטיס חיוב מידי (כרטיס דביט) ללקוח שברשותו כרטיס אשראי: במתואם עם המלצות וצעדים להטמעת כרטיסי חיוב מידי בישראל ולהגברת התחרות בתחום כרטיסי חיוב, במסגרת דוח מסכם שפורסם בתאריך 10.2.15, תאגיד בנקאי לא יהיה רשאי לגבות דמי כרטיס בעד כרטיס חיוב מידי שהוא הנפיק ללקוח שברשותו כרטיס אשראי שהונפק על ידי אותו תאגיד בנקאי. תיקון זה נועד לעודד את ההפצה של כרטיסי חיוב מידי בקרב הלקוחות, בין היתר ככרטיס המשמש תחליף לשימוש במזומנים.

4. עסקאות במט"ח ומשיכות מט"ח בחו"ל: במסגרת תיקון לכללי העמלות שפורסם ביום 29 בינואר 2015 בוצע שינוי בעמלות הנגבות ממחזיקי כרטיס בגין עסקות במט"ח ובגין משיכת מט"ח בחו"ל. התיקון הנוכחי משלים את המהלך של התיקון הקודם, לפישוט והקלה על יכולת ההשוואה של הלקוחות, ועיקרו מתן אפשרות לחברות כרטיסי אשראי לקבוע תעריפים נפרדים לשירותים אלו בהבחנה לפי מטבעות עיקריים - דולר ואירו - כתעריף אחד ושאר המטבעות כתעריף אחר. בשל  תיקון זה תדחה הכניסה לתוקף של התיקון הקודם ל- 1 ביולי 2015.

• רובינהוד רוצה להפוך לבנק: מה זה אומר והאם זו תחרות עם הבנקים הישראליים?
• עקב הריבית והמלחמה: ירידה ברווחי הבנקים ממשכנתאות

דוד זקן, המפקח על הבנקים, מציין: "הפיקוח על הבנקים ממשיך לנקוט בצעדים שמטרתם לשפר את יכולת ההשוואה של הלקוחות, ולהגביר את ההוגנות והתחרותיות במערכת הבנקאית".