"השאלה שעומדת היום למבחן ביוון היא האם יש דבר כזה - פטריוטיות אירופית"

17 שנים לאחר שהוקם 'גוש האירו', ו-64 שנים לאחר הקמת התשתית הראשונה ל'איחוד האירופי', הגוש עומד בפני נקודת ציון משמעותית: האם לראשונה תצא ממנו מדינה? אזרחי יוון הולכים היום למשאל עם כדי לקבוע האם על מדינתם לקבל את ההצעה האירופית לטיפול במשבר הכלכלי שלה, כאשר סירוב להצעה עשוי להביא, בסבירות גבוהה, ליציאה של המדינה מהגוש, במהלך שיטלטל לא רק את מדדי הבורסות, אלא את היבשת כולה.

Bizportal שוחח עם ד"ר עדו נבו, מומחה להיסטוריה פוליטית ממכללת 'ספיר' על ההיסטוריה ומהותו של הגוש האירופי, סטיגמות בין המדינות החברות בו, ובעיקר ניסה להבין את האווירה הפוליטית ביבשת, לקראת הצבעה שאולי תשנה את הגוש.   ממה בעצם נוצר האיחוד האירופי? "האיחוד הוא מבנה שהחל את דרכו כשילוב בין שני רעיונות: למנוע מלחמה בלב אירופה תוך איחוד אינטרסים בין צרפת לגרמניה, וכן כדי ליצור שיתוף פעולה כלכלי של מדינות אירופה, באופן שיהווה משקל נגד לארה"ב. יצירת האיחוד הייתה הגיונית: הדבר החל משיתוף פעולה כלכלי ב-1951 והקמת 'תאגיד הפחם והפלדה' של 6 מדינות בלבד. השיתוף היה מוצלח, ובהמשך עוד מדינות אירופיות הצטרפו אליו. צריך לזכור שמדובר במדינות לאום עם זהות משותפות, עם פטריוטיות – שמתאחדות לשיתוף פעולה ביחד. זה יכול היה להיות איחוד מדיני רופף מהסוג שקיים היום, או שיתוף פעולה כמו בארה"ב - מעין 'ארצות הברית של אירופה'. השאלה היא עד כמה יש דבר שנקרא 'זהות אירופית' או 'פטריוטיות אירופית', וזו שאלה שעומדת היום למבחן בסיפור הנוכחי של יוון. אם נביט קדימה, נשאלת השאלה עד כמה אזרח גרמני ירגיש מחויב לעבוד קשה יותר או לשלם יותר מסים עבור היווני – כדי להציל אותו כשהוא במצוקה. בארה"ב למשל, לאחר תקופת המשבר הכלכלי ב-1929, שמכונה גם ה"ביג דיפרשן" (הדכאון הגדול), האזרחים יצאו דווקא מחוזקים, הרבה בזכות הסולידריות במדינה: לאמריקנים הייתה זהות לאומית משותפת. באירופה זה עוד לא קיים, עדיין לא נוצרה זהות אירופית מספקת, שתגרום לגרמנים להזדהות עם העם היווני".   יש ממש בסטיגמה שהודבקה ליוונים כעם "עצלן"? 

"הסטיגמות קיימות לא רק בין יוון לגרמניה, הצרפתים טוענים שהספרדים עצלנים עם ה'סייסטות' שלהם, הצפון איטלקים אומרים דברים דומים על אזור הדרום.  אני מניח שיש גרעין של אמת בסיפור הזה. אני לא מכיר מספיק את האופי הים תיכוני-ספרדי, אבל אין ספק שמדינות צפון אירופה, הן יותר מתועשות, בעלות תוצר יותר גבוה ומסורת פוליטית-דמוקרטית יותר עמוקה".   מה הקשר בין מסורת דמוקרטית להצלחה כלכלית? זה מקרי שיוון וספרד אינן בעלות היסטוריה דמוקרטית, ועכשיו עומדות בפני משברים?   "דמוקרטיה אינה רק ההצבעה בקלפי, מדובר בתהליכים של בניית המדינה כבירוקרטיה מסודרת, שלטון מרכזי יעיל, השתתפות פוליטית, תהליכי תיעוש, עיור ועוד. נושאים כאלה הופכים מדינה ליציבה, חזקה, ויעילה יותר. המדינות בדרום אירופיות הן מדינות שתהליכי המודרניזציה שלהן היו יותר איטיים או באו בשלב מאוחר יותר מבצפון אירופה. יוון, ספרד ופורטוגל לדוגמא, הן מדינות שהפכו לדמוקרטיות רק בשנות ה-70, כשלפני כן היו שם סוגים שונים של דיקטטורות. בנוסף, יש לראות כי קיים שוני בין מדינות ה'פריפריה הגיאוגרפית של אירופה' – יוון, פורטוגל, ספרד אירלנד - למרכזה. בדיוק כמו שמדברים על ת"א מול מקומות אחרים בארץ. ההתייחסות לפריפריה באירופה דומה למה שאנחנו מכירים כאן, התייחסות אל מקום "נכשל יותר", באופן מעט מזלזל ומתנשא. יוון, ספרד או דרום איטליה, הן יותר מדינות 'ים תיכוניות' מאשר אירופיות. התחושה היא גם תדמיתית, אך גם בשל היותן מדינות שהמסורת הדמוקרטית שלהן פחות חזקה מאשר מדינות סקנדינביה לדוגמא (גרמניה היא דוגמא יוצאת דופן כמובן), ואלו גם המדינות שנכשלות כלכלית לעומת מדינות צפון אירופה.    מהן התחושות של המדינות המפותחות יותר כלפי מדינות הפריפריה?   "בהמשך להתנשאות שציינתי, הטענה של המדינות החזקות אל יוון היא 'אתם לא התפתחתם כמו שצריך, לא השקעתם מספיק בחינוך, הפוליטיקאים שלכם מושחתים ומנהלים משטר מושחת שמביא לבזבוז כסף בצורה לא מבוקרת'. כאמור, אלו רעות חולות של מדינות שנמצאות בתהליכים מורכבים של מודרניזציה. עם זאת, יש לשים לב כי המדינות החזקות עושות ועשו מאמצים רבים עבור יוון, ובעיקר גרמניה. היא המדינה החזקה באיחוד ויש לה את כל האינטרסים שהאיחוד יהיה חזק. בכלל, כדאי לשים לב כי גרמניה היא המרוויחה הגדולה ממנו. נקודתית אולי קשה לה עכשיו, אבל ברמת המאקרו היא המרוויחה הגדולה.  במובן זה, עיקר העול ייפול עליה אמנם, אבל האיחוד מחזק אותה, ולכן היא מנסה לשמור עליו. גרמניה חוששת שיציאה של יוון יגרום למפולת ויציאה של מדינות נוספות, ואז גרמניה היא שתיפגע".   בתוך המדינות עצמן – בתקופות משבר פורחות התנועות הבדלניות, מדוע?

"בוא נחלק את הבדלנות, היא מגיעה הן משמאל והן מימין: בבריטניה לדוגמא, הייתה מפלגה בדלנית לאומית סקוטית, של השבט הסקוטי. זו בדלנות בתוך בריטניה, בתוך הממלכה. במקביל, יש מפלגה בדלנית שקיבלה מעל 10 אחוזי תמיכה (אך רק נציג אחד), והיא מדברת על פרישה מהאיחוד האירופי, מעין "בריטניה לבדה תשכון". מדובר על תנועת ימין, שרוצה שבריטניה תצא מהאיחוד בגלל סיבות כלכליות, קפיטליסטיות ולאומיות. שתיהן בדלניות, אבל יש הבדל בין בדלנות סקוטית בתוך הממלכה, לבין בדלנות בריטית ביחס לאירופה. ביוון לעומת זאת הבדלנות באה מהמרכז שמאל  ועד לקומוניזם, מתוך תחושה כי האיחוד האירופי הוא כלי של הקפטילזם, דרכו רק החזקים ובעלי ההון מרוויחים, במקרה הזה – גרמניה. הבדלנות באירופה אינה נחלתה של ימין או שמאל בלבד. ה"אירו-סקפטים" מהשמאל יגידו שהאיחוד משרת את בעלי ההון, ומימין יפעלו מרגשות של מגאווה לאומית ולאומנות".    איך יוון בכלל 'מעזים' לצאת מהאיחוד?    "כשאתה כמדינה מצטרף לאיחוד האירופי, אתה זוכה להטבות רבות, הרבה מהן כלכליות. לאזרחים שלך מעמד גבוה יותר, כח הדרכון חזק יותר ועוד. הרבה מדינות רצו להצטרף לאיחוד. מצד שני, קיימת פגיעה בריבונות שלך – האפשרות לקבוע את  שער המטבע, גובה הריבית, הדפסת כסף וכו'. ליוונים מאוד חורה שפוגעים להם בריבונות – אומרים להם 'בשביל סיוע כלכלי תעשו רפורמות, אנחנו נכפה עליכם אילו', וזה כמובן אובדן של הריבונות. הדבר יוצר כר פורה ללאומיות והלאומנות היוונית".   ואם ננסה להקביל את המצב לספרד?   "אני לא כלכלן, אבל מעריך עם הכלים שיש לי כי יוון לא תפרוש מהאיחוד האירופי: זה פשוט לא כדאי לה, ואני מניח שהעובדה הזו תשפיע גם על ספרד, שגם לה לא כדאי לצאת מהאיחוד. כל התייחסות ליוון תהיה תקדים למקרה הבא. מצד שני, עצם העובדה שהנושא עולה לדיון - זהו סוג של איתות לאיחוד האירופי: איך הוא צריך לפתור משברים, עד כמה כוחני הוא יכול להיות, עד כמה סולידרי הוא צריך להיות, ועוד כהנה וכהנה תמרורים בפניהם הוא עומד".   קיימת דוגמא דומה מההיסטוריה למקרה הנוכחי, של רצון של מדינה לצאת מאיחוד כלשהו?

• "נסגור עסקה של 350 מיליארד דולר" - טראמפ בונה על יצוא אנרגיה
• אירופה מנסה להישאר רגועה בזמן שטראמפ מבעיר את השווקים

"ארצות הברית של אמריקה יצאה למלחמת אזרחים בשנת 1861 כי מדינות הדרום פרשו מהאיחוד, והצפון רצה לכפות עליהן להשאר בו. באופן פורמלי הסיבה לא הייתה העבדות, אלא על הזכות של הדרום לפרוש, והרצון של הצפון שיישארו. הסיפור האירופי כמובן שונה, הפדרליזם האמריקאי שונה מהותית מהאיחוד האירופי, אבל זהו מבחן ראשון של היבשת.  השאלה היא אם יש מושג שנקרא 'אירופיות', הכולל גם סולידריות בין האזרחים האירופים השונים, או שזה רק משמעות כלכלית, ואין מעבר לזה".

אם כן,  אין ספק שתוצאות המשאל היום ביוון עשויות להיות קריטיות לעתיד האיחוד האירופי, ואולי אף נקודת ציון היסטורית בקיומו. נזכיר כי משאל העם ביוון אינו על יציאה מהגוש, אלא על קבלת הצעתו הכלכלית, אך אין ספק כי תוצאותיו ישפיעו באופן ניכר על סיכויי הישארותה של יוון ביבשת.