פלוג: "השוק האפור בחלקו לגיטימי - ויכול לתרום לתחרות"

האשראי הבנקאי למשקי הבית ולעסקים קטנים נמצא בעלייה מתמדת בשנים האחרונות, אך הבנקים מתקשים לספק אשראי לכל דורש. מצב זה תורם בעיקר להתפתחות השוק האפור שנהנה מהביקוש הגואה ומדאיג את בנק ישראל.

בבנק ישראל ערכו סקירה מקיפה שהוצגה הבוקר על ידי הנגידה קרנית פלוג, והם מציעים דרכי התמודדות להגדלת האשראי ולצמצום השוק האפור על ידי פיתוח מקורות מימון חלופיים מוסדיים והסדרת חוקים ורגולציה את הפעילות הלגיטימית. 

לפי בנק ישראל, השוק האפור מסכן את המערכת הפיננסית מכמה סיבות כאשר העיקריות שבהן נוגעות לרגולציה ליציבות הגופים. הפער בדרישות הרגולציה עלול להביא לירידה בסטנדרטים במערכת הפיננסית, ואם הגופים בשוק האפור יהפכו לחלק משמעותי משוק האשראי - עליהם לעמוד בסטנדרטים שיבטיחו יציבות מוסדית.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג: "באופן מסורתי התיווך הפיננסי בין חוסכים לבין לווים התרחש במערכת הבנקאית, באמצעות העמדת הלוואות שמומנו מגיוס פיקדונות מציבור החוסכים. גם כיום, למרות התפתחותם של מקורות אשראי נוספים, המערכת הבנקאית היא המערכת הדומיננטית בישראל מבין המוסדות הפיננסיים השונים, בכל הקשור לפעילות של תיווך פיננסי".

"רק בשביל לסבר את האוזן, נכון לדצמבר 2014, סך יתרת חוב משקי הבית עמדה על 433 מיליארד שקל. עיקר החוב של משקי הבית, כ-94% ממנו, הינו מהמערכת הבנקאית וחברות כרטיסי האשראי. עם השנים החלו גופים נוספים לעסוק בתיווך הפיננסי, כמו המערכת החוץ בנקאית, שהאשראי בה מסופק על ידי גופים פיננסיים, כמו קרנות פנסיה וחברות ביטוח שעדיין נבדלים מהבנקים בעיקר באפשרות הגישה שלהם למקורות נזילות ממשלתיים". 

"הגדלת היצע וזמינות האשראי במסלולים מפוקחים נוספים תביא לצמצום הכדאיות של משקי הבית והעסקים הקטנים לפנות לשוק האפור. כוחות של ביקוש והיצע יוצרים את השוק האפור, ובחלקים ממנו הוא שוק לגיטימי המספק שירותים משלימים למערכת המוסדית. שוק זה יכול לתרום גם בהיבטים של תחרות".

אין מספיק נתונים על השוק האפור

לדבריה, "הסדרה רגולטורית של השוק האפור תאפשר הרחבת מקורות המימון של הגופים הפעילים בו. ההצעה לאפשר לגופים מסויימים להנפיק אג"ח ולתת אשראי ללא הסדרת הבקרות המתאימות יכולה להביא לנזק חמור למשק. לגבי השוק האפור, אין נתונים מלאים על היקף פעילותו ועל לקוחותיו, וזו אחת הבעיות לגביו. מסקר שנערך עבור הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה בשנת 2010, עולה כי עסקים קטנים רבים מתקשים במימון פעילותם, אולם לשאלה כמה מהם משתמשים בשוק האפור, רק כ-0.4% ענו באופן חיובי. נראה כי מספר זה מוטה כלפי מטה, שכן אין מידע מלא על מתן אשראי וניכיונות שיקים על ידי נותני שירותי מטבע ועמותות לגמילות חסדים. האומדנים כיום מדברים על שוק אשראי של כ- 10 עד 20 מיליארד שקל. ביחס למספרים הקיימים במערכת הבנקאות מדובר על שיעורים נמוכים מאד.

"יש לאפשר לגופים חוץ מוסדיים אחרים לגיטימיים לקחת חלק בחלקים שונים של התיווך הפיננסי, לדוגמא, פלטפורמות למימון המונים, קרנות למתן אשראי לעסקים קטנים בערבות המדינה, איגוח הלוואות בנקאיות למגזרים אלה ומכירתן למוסדיים", סיכמה פלוג.