זו הסיבה לעלייה של 36% במחירי המזון תוך 9 שנים

משרד האוצר התמקד היום בסקירתו השבועית בניתוח הריכוזיות בענף יצרני המזון סביב העשור האחרון, כאשר בשורה התחתונה עולה כי העלייה המשמעותית ברווחי החברות נרשמה על רקע העלייה בריכוזיות הענף - מה שגרר עלייה חדה במחירי המזון בהתאם.

לפי נתוני האוצר, בין השנים 2012-2004 נרשמה עלייה של 36% במדד מחירי המזון - מדובר בעלייה גבוהה משמעותית משיעור עליית מדד המחירים לצרכן. באוצר מנסים להסביר את העלייה החדה, בין היתר, כתוצאה משינוי מחירי חומרי הגלם, השכר ושער החליפין, אך מצביעים על הרכיב העיקרי שתרם לעלייה והוא - הריכוזיות בענף המזון. 

על מנת לבחון באיזו מידה עליית המחירים החדה, שהיוותה זרז מרכזי לפרוץ המחאה החברתית ב-2011, אכן שיקפה את העלייה בעלויות גורמי הייצור כפי שטענו בזמנו יצרני המזון, ניתח האוצר את התפתחות שיעור הרווחיות ורמת הרווחים המצרפית בענף לאורך השנים 2012-2003.

שיעור הרווחיות והרווח המצרפי של יצרני ויבואני המזון:

בין 2005 ועד לפרוץ המחאה החברתית ב-2010 בולט הזינוק החד ברווחיות וברווחי החברות בענף, משפל של 2.7% ב-2005 ל-8.9% ב-2010. שימו לב - למרות הירידה ברווחיות הענף בין 2012-2011, שיעור הרווחיות עדיין גבוה בצורה משמעותית בהשוואה למחצית הראשונה של העשור הקודם.

שיעורי הרווחיות חושבו כיחס בין הרווח לפני מס, לאחר "החזרת" משכורת המנהלים לחברה לבין מחזור המכירות. בהקשר זה האוצר מציין בשולי הדו"ח כי לפני החזרת משכורת המנהלים לחברה, נמצא כי בממוצע בעשור האחרון שיעור החברות המפסידות עמד על 60%. עם זאת, לאחר 'החזרת' משכורת המנהלים לחברה יורד שיעור זה ל-40%.

ניתוח הריכוזיות של מחזור המכירות בענף המזון מלמד כי בשנים 2008-2005, כשגדלה משמעותית הרווחיות בענף, נרשמה במקביל עלייה של 35% בריכוזיות, לפי מדד רפינדל (המחושב כסכום הריבועים של חלקה היחסי של כל חברה בסך מחזור הענף). בדומה לגידול ברמת הריכוזיות, גם הגידול ברווחיות הענף, חלק הארי של עליית מחירי המזון נרשם בשנת 2008 - ערב משבר הסאבפריים.

לפי האוצר, העלייה החדה ברווחיות חברות המזון הגדולות במחצית השנייה של העשור הקודם, שרשמה שיא ב-2010, לא הייתה מתואמת עם קצב צמיחת התוצר. בנוסף, הירידה החדה ברווחיות חברות המזון בשנים 2005-2002 נרשמה דווקא על רקע התאוששות המשק מהמיתון שלאחר האינתיפאדה השנייה והתיסוף בשער החליפין. ביחס לשינויים בשער החליפין, באוצר מציינים כי הגידול החד ברווחיות חברות המזון בין 2002-1997, חל דווקא על רקע פיחות חד בשקל באותן שנים. לפיכך, גם אם התיסוף החד בשקל בשנים 2008-2006 תרם לגידול בשיעור הרווחיות של חברות המזון - עדיין זה לא מסביר את השינוי בשיעור הרווחיות של חברות המזון ב-20 השנים האחרונות.

האוצר מקשר בין קריסתה של קלאב-מארקט לפני כעשור לבין רווחיות החברות והריכוזיות בענף, וקשה שלא לקשר בין 'קלאב מארקט' של ימינו - רשת מגה של אלון רבוע כחול הנמצאת היום בהסדר מול הנושים. לפי האוצר, הירידה החדה בשיעור הרווחיות של חברות המזון במחצית הראשונה של העשור הקודם, עשויה להיות מוסברת במידה רבה בגלל קריסתה של רשת השיווק קלאב-מרקט כתוצאה משחיקת הרווחיות על רקע התגברות התחרות בענף. קריסתה של קלאב-מרקט, אשר חובותיה לספקים הסתכמו בכ-750 מיליון שקל, פגעה בעיקר בספקים הקטנים והבינוניים. מעבר לעובדה שחלק מחובות אלו נמחק במסגרת הסדר הנושים, רכישתה של קלאב-מארקט על ידי שופרסל הגדילה משמעותית את הריכוזיות במקטע הקמעונאי. מדיווחי חברות המזון לרשות המסים עולה כי שנתיים לאחר קריסתה של קלאב-מרקט -  13.9% מהחברות שהיו פעילות בענף יצרני המזון נעלמו.

שיעור אי ההישרדות של חברות בענף המזון (ערב קריסת קלאב-מרקט לעומת ערב פרוץ משבר הסאבפריים):

מעבר לעובדה שמספר רב של חברות בענף לא שרד את המשבר של 2008, העשור הקודם התאפיין במספר רכישות משמעותיות של חברות בינוניות על ידי הקונצרנים הגדולים בענף. כך למשל, ב-2002 נרכשה כוורת יד מרדכי על ידי שטראוס, ב-2005 נרכשה טרה על ידי החברה המרכזית למשקאות קלים, וב-2006 נרכשה חברת בונז'ור, המרכזת כיום חמישית ממכירות הענף בו פועלת, על ידי אסם.