אגף הכלכלה של לאומי: "עליית תקרת הגרעון עלולה להוות גורם שלילי לדירוג האשראי של ישראל"

תקציב המדינה לשנים 2015-2016 אושר הלילה בממשלה ברוב גדול, כאשר כל השרים הרימו את ידם בעדו - פרט לשר הביטחון, משה בוגי יעלון, שנמנע בהצבעה. התקציב החדש, שעבר בממשלה לאחר למספר כיפופי ידיים בין השרים, במיוחד של השר דרעי, כנראה מתוך ראיה טקטית-פוליטית , צריך עוד לעבור במליאת הכנסת, במשוכה לא פשוטה - כאשר הקואליציה מונה 61 ח"כים בלבד.

התקציב כולל בתוכו מספר תוספות כספים למשרדים שונים - דבר שגרם לשרים להתרצות ולהרים את ידם בעדו, לצד קיצוץ רוחבי של 3 מיליארד שקל - שנועד לממן את עלות ההסכמים הקואליציוניים השונים, ובראשם הגדלת קצבאות הילדים והרחבת המימון של מערך החינוך החרדי. באופן כללי, תוספות תקציבים הינה בשורה משמחת לאזרחים, אך כמו תמיד נשאלת השאלה - מה המחיר של כך, ו'מאיפה הכסף'. התשובה לכך נמצאת ביעד הגרעון המעודכן - שצפוי לעלות לרמה של 2.9% מהתוצר, הן השנה והן בשנה הבאה. על פי תכניות האוצר, שיעור הגרעון יירד לרמה של 2% רק בשנת 2019. במילים אחרות  - את הקבלה על תוספות התקציב נקבל רק בעוד מספר שנים.

מאגף הכלכלה של בנק לאומי מסרו הבוקר בנוגע להעלאת שיעור הגרעון כי : "עמידה ביעד הגירעון החדש, והגבוה יותר, תהיה מאתגרת נוכח תוספות התקציב להן התחייבה הממשלה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים". באופן קצת יותר ביקורתי מסרו מלאומי כי "עלייה בתקרת הגרעון הממשלתי, בעת הנוכחית, עלולה להוות גורם שלילי מבחינת פרופיל הסיכון הפיסקאלי ודירוג האשראי של ישראל" - ואלו כבר חדשות רעות למשק הישראלי.

נזכיר שמדינת ישראל מתנהלת מתחילת שנת 2015 ללא תקציב מסודר, ומשרדי הממשלה פועלים לפי תקציב חודשי, בגובה של 1/12 מהתקציב הקודם. נזכיר כיבשיא הניסיונות לרקום תקציב לשנת 2015, כבר בסוף השנה שעברה, ובמקביל להתפתחויות פוליטית שונות - הלכה המדינה לבחירות. כעת, כשהתקציב עבר ברוב גדול בממשלה, השלב הבא הוא אישורו על ידי הכנסת, וזה צפוי להסתיים רק במהלך הרביע הרביעי של השנה, כך שהצעדים השונים שהציע משרד האוצר צפויים להשפיע רק על חלק קטן משנת 2015.  

במשרד האוצר ציינו כי אישור התקציב במועד מאוחר פוגע ביכולתה של הממשלה לבצע שינויים בסדר העדיפויות התקציבי וליזום תיקוני חקיקה דרושים, באופן שיבטיח עמידה בתקרת הגרעון הקבועה בחוק (הן מצד ההוצאות והן מצד ההכנסות). על רקע זה, משרד האוצר הציע להעלות את תוואי הגירעון כולו לשנים הבאות. אם שנת 2015 אמורה הייתה להסתכם בגירעון של 2.5% מהתוצר ובשלוש השנים הבאות, החל משנת 2016 תוכנן גירעון לעמוד על גובה של 2% מהתוצר, על-פי המתווה המוצע צפוי גירעון גבוה יותר של 2.9% מהתוצר בכל אחת מהשנים 2015-2016, ואילו רק בשנת 2019 צפוי הגירעון לרדת ל-2%. 

בהקשר גובה הגרעון, נזכיר כי נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, התייחסה לתוואי הגרעון בישיבת הממשלה שהתקיימה בסמוך לפרסום הצעת התקציב. מדבריה עלה כי לדעת בנק ישראל יש חשיבות רבה לשמירה על תוואי הגרעון לפי החוק הקיים, שכן אחרת עלול הדבר להיתפס כחוסר מחויבות של הממשלה למשמעת פיסקאלית, ובפועל להביא לעלייה של היחס חוב-תוצר: "בתנאים הנוכחיים, כאשר רמת הפעילות היא גבוהה, האבטלה נמוכה, ואין הוצאות ביטחון זמניות חריגות; אין זה סביר להגדיל את יחס החוב לתוצר, ובוודאי שלא את הגירעון. על רקע זה, קרן המטבע המליצה לנצל את התקופה הנוכחית להפחתה אגרסיבית יותר של הגירעון – בהתאם ליעדים הקבועים בחוק".