האיש השמן והאיש הרזה? בתקופת נתניהו המגזר הציבורי צמח ל-55% מהמגזר העסקי

ראש הממשלה בנימין נתניהו רושם שיא שלילי ביחס שבין מספר העובדים במגזר העסקי ובמגזר הציבורי, כך עולה מבדיקת איגוד לשכות המסחר. מהבדיקה עולה כי בתקופת הכהונה השלישית של נתניהו בתפקיד ראש הממשלה, בשנים 2013-2014, שיעור המגזר הציבורי לעומת המגזר העסקי עמד על 55%, דהיינו, אחד מכל שלושה עובדים במשק הוא עובד המגזר הציבורי. מבדיקת האיגוד עולה כי מדובר בשיעור הגבוה ביותר שנרשם תחת כהונתם של ראשי הממשלה השונים ב- 15 השנים האחרונות.

השיעור הנמוך ביותר שנמדד עמד על 42%, בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה (1996-1998) ובתקופת אהוד אולמרט (2006-2008). משנת 2009 ועד לכהונתו השנייה של נתניהו הגידול בשיעור חלקו של המגזר הציבורי לעומת המגזר העסקי עמד על אחוזים בודדים, אולם בתקופות כהונתו השנייה והשלישית של נתניהו נרשמה קפיצה  דרמטית באחוזי השיעור, ל- 46% ו- 55% בהתאמה.

מהבדיקה עולה עוד כי השיעור הנמוך ביותר של המגזר הציבורי מכלל המועסקים במשק היה בתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו ועמד על 29%, ואילו בתקופת כהונתו השלישית של נתניהו כראש ממשלה השיעור היה הגבוה ביותר מבין התקופות הנסקרות ועמד על 35%. בתקופות שאר ראשי הממשלה שנסקרו השיעור היה דומה ועמד על כ- 30%.   מהנתונים עולה בנוסף כי החל משנת 2009 ועד לשנת 2014 , רשם המגזר הציבורי גידול של כ-4% מדי שנה (פרט לשנת 2012, בה נוספו כל החיילים למדידה). מדובר בגידול של עשרות אלפי עובדים מדי שנה. כך בשנת 2013 נרשם גידול של כ- 50 אלף עובדים ובשנת 2014 נרשם גידול של כ- 45.5 אלף מועסקים.    על כן, באיגוד לשכות המסחר מציעים לכלול במסגרת המשא ומתן בין האוצר להסתדרות על הסכם השכר, מהלך דרמטי לשינוי מגמת הגידול המתמיד של העובדים במגזר הציבורי, המבוסס על שני עקרונות:   העיקרון הראשון, קביעת קריטריון חד על פיו במשך חמש שנים כנגד שני עובדים הפורשים מרצונם ייקלט עובד אחד. לא מדובר בתוכנית לעידוד פרישה הכרוכה בהוצאות תקציביות אלא בפרישה טבעית של עובדים, בין אם יציאה לפנסיה ובין אם מבחירה מרצונו החופשי של העובד.   העיקרון השני, קביעת ניידות פנימית לרוחב כל המגזר הציבורי. מדובר במתן אפשרות שהעובדים במגזר הציבורי כולו, בכלל זה: שירות המדינה, רשויות מקומיות, חברות בבעלות המדינה, יוכלו מרצונם ועל פי הצורך לעבור ממקום עבודה אחד לאחר, תוך הבטחה שהזכויות שהם צברו לאורך השנים לא תפגענה.  עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "אם שר האוצר וממשלת ישראל לא יתנערו משלוותם ויבינו כי זהו אחד האיומים המבניים המסוכנים ביותר לעתיד הכלכלה, אנו נחזה בשנים הקרובות בצמיחה שלילית. כמדי שנה, חוזרים על הריטואל הקבוע של דיונים על העלאות שכר ומתחמקים מלעסוק בביצוע שינוי מבני".    "מבנה כוח האדם במגזר הציבורי מתפתח באופן מעוות והוא גדל בהתמדה הרבה יותר מאשר המגזר העסקי. מדובר במגמה מסוכנת שעלולה להטיל עול כבד מנשוא על המגזר העסקי, שתצמצם מאד את המשאבים העומדים לרשות המדינה, בתחומי פעילות שאינם נוגעים ישירות לתשלומי שכר".