כסף גדול: כך רשות המיסים תשים קץ לתכנוני מס אגרסיביים

מנסים לטרפד תכנוני מס -  ועדת הכספים אישרה אחר הצהריים (ב') בתום דיון סוער, חלק מהצעת חוק, הקובע כי עוסקים בעלי מחזור שנתי של מעל 3 מיליון שקל או רווחי הון של 1.5 מיליון שקל בשנה יחוייבו החל מינואר 2016 לדווח לרשות המיסים על דבר קבלת ייעוץ מקצועי בנושא חבות מס.

לעת עתה, האישור נוגע למס הכנסה בלבד ולא לסוגי מס אחרים כגון, מיסוי מקרקעין וכד'. מדובר בדיווח על קבלת ייעוץ בכתב על ידע גורם מקצועי. מנהל אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, הסביר כרקע לדיון בהצעת החוק, כי "כיום רשות המיסים צריכה לחפש מחט בערימה של שחת וחוות הדעת יאפשרו לה להתמקד במקרים שבאמת צריך לבדוק".

חוסר הסכמות בין רשות המיסים ללשכות המקצועיות בעקבות חוסר הסכמות בין רשות המיסים ללשכות המקצועיות: לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס וכן עקב התנגדויות של חברי כנסת, טרם הוחלט לגבי יתר ענפי המס בנושא.   על פי דברי ההסבר להצעת החוק, יוזמת החקיקה באה נוכח התגברות השימוש בתכנוני מס אגרסיביים שנועדים לצורך הפחתת חבות המס, באופן המנוגד לכוונת החוק. המטרה העיקרית של תכנון המס היא הפחתת מס בלתי ראוייה או אף הימנעות מתשלום מס, כך מציינים אנשי רשות המיסים. על-כן, אישרה היום הוועדה את הפרק העוסק במס הכנסה שתכליתו לחייב עוסקים שעשו שימוש בחוות דעת של גורם מקצועי לצורכי חישובי מס, על עצם קבלת הייעוץ. הכוונה לכל ייעוץ מקצועי המקנה 'יתרון מס' לנישום.   עוד מוסבר בדברי ההסבר להצעת החוק, שמלכתחילה היתה חלק מחוק ההסדרים ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) החליט לפצלה ממנו עקב מורכבותה וההשלכות שעשויות להקשות על חייהם של העוסקים במשק, כי כיום מדובר בתופעה נפוצה מאוד של היעזרות של נישומים בחוות דעת מקצועיות של עורכי דין, רואי חשבון, יועצי מס, שמאים וכד'.

אופן תכנון המס נותר חשאי, זאת מכיוון שהנישומים אינם רוצים שרשות המיסים תדע שנקטו תכנון מס. המצב הזה מקשה על רשות המיסים לזהות אמצעים הנהוגים בשוק המנוגדים לכוונת החוק, לבצע ביקורת יעילה ולגבות את המס בהתאם להוראות הדין.   חובת דיווח על ייעוץ שניתן בכתב חובת הדיווח היא כאמור, על ייעוץ שניתן בכתב, אשר מאפשר לנישום לקבל 'יתרון מס'. הדיווח ייעשה באמצעות צירופו לדו"ח השנתי. על-מנת שלא לפגוע יתר על המידה ביכולתו של הנישום להיוועץ במומחים, הדיווח לא יכלול את חוות הדעת עצמה או הפרשנות שניתנה בה לדיני המס אלא את הנתונים הבאים: עצם מתן הייעוץ, הפעילות הכלכלית שלגביה ניתן הייעוץ וסיווג הייעוץ לפי סוג המיסוי המושפע ממנו – כלומר האם הייעוץ השפיע על סוגיית הניכויים, הפחת, סיווג ההכנסה, סיווג הוצאה או על סוגיה אחרת שייקבע מנהל רשות המיסים.   מנהל רשות המיסים, משה אשר: "ייעוץ בכתב שניתן ללקוח, זה הבסיס של החוק. ברוב המקרים ניתנת חוות דעת בכתב ע"י עו"ד או ע"י רואה חשבון, אם כי פחות. בנינו מודל על שני סוגי חוות דעת מאוד קונקרטיות ונקיטת פוזיציה המנוגדת לרשות המיסים בסכומים משמעותיים".

• רשות המיסים נגד רווחי הבלוקצ'יין: נעצר הייטקיסט שלא דיווח על הכנסות
• ייבא יצירה של סלבדור דאלי וטען שהיא שווה רק אלף דולר כדי להתחמק ממס

אשר ביקש להפיג את חששותיהם של חברי הכנסת מפגיעה קשה בעסקים הקטנים ואמר: "את העסקים הקטנים הוצאנו מהעניין. 95% מהעסקים בחוץ. עד 3 מיליון שקל מחזור שנתי או 1.5 מיליון שקל רווח הון פטורים מהדיווח. זה מכסה 95% מהעסקים בישראל. אם מישהו חולק על רשות המיסים בסכום של פחות מ-5 מיליון שקל או פחות מ-10 מיליון שקל בארבע שנים, אינו מחויב בדיווח".    חובת הדיווח אם כן, חלה על ממחזור שנתי של 3 מיליון שקל ומעלה בחוות דעת ובתכנון מדף ומ-5 מיליון שקל או 10 מיליון שקל בארבע שנים לנקיטת עמדה. עוד קובעת הצעת החוק, כי חוות דעת חייבת בדיווח תכלול מצב שבו יועץ המס או עורך הדין מתחלקים בהקלות המס, ברווח שנוצר מאי תשלום מלא של המס. כלומר, כששכר הטרחה של הגורם המקצועי נגזר מההטבה במס; מהפער בין חבות המס המקורית לבין זו שלאחר חוות הדעת.    חלק מחברי האופוזיציה בוועדה הביעו חשש שמא הצעת החוק תיפגע בעוסקים רבים. רכז האופוזיציה בוועדה, ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני): "מדובר פה על רוב העסקים הנורמטיביים שמרוויחים משהו. 3 מיליון שקל זה מחזור קטן. מספיק שמעסיק 10-15 עובדים כבר המחזור השנתי עובר את זה ובכלל, כשמדברים על מחזור שנתי של 3 מיליון שקל, הרווח שנותר קטן מאוד". מרגלית הציע להגדיל משמעותית את הסכום.      ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) הצטרפה לדבריו וטענה כי בכל פעם הממשלה מציגה עסקים קטנים במספרים שונים. כך למשל אמרה: "במקרים אחרים, עסקים קטנים מוגדרים עד מחזור שנתי של 15 מיליון שקל".

יו"ר פורום מיסים בלשכת עורכי הדין: "בנוסח המקורי של הצעת החוק יש פה פגיעה אנושה בזכות של נישום להתייעץ וגם פגיעה חוקית. יש ניסיון לעקוף את העיקרון של חיסיון עו"ד -לקוח. אנחנו הסכמנו שרק חוות דעת גנריות או שיש השתתפות ברווחים ולא על חוות דעת רגילות".   בסיכום ולאור המחלוקות הרבות שעוד נותרו, הודיע יו"ר הוועדה גפני, כי הוא מעלה להצבעה רק את הפרק בחוק העוסק במס הכנסה וכי את שאר חלקי החוק הוא יביא להמשך דיון. הוועדה אישרה את הפרק העוסק במס הכנסה ברוב של 8 בעד מול 2 נמנעים.