הגרף המפחיד של מחירי הדירות, שמוצג בדו"ח ה-OECD לעניין המשק הישראלי

ארגון ה-OECD פרסם היום דו"ח מיוחד על כלכלת ישראל. מדובר בסקירה המפורסמת אחד לשנתיים ומנתחת את המצב מצב המשק. מבחינת הכותרת, אז ב-OECD רואים בכלכלה הישראלית ככזו שמצליחה להפגין אמידות ומציגה נתוני מאקרו טובים, אבל גם מאופיינת בלא מעט (כלומר המון) בעיות ובעיקר בעיות כלכליות-חברתיות. וכך נכתב בדו"ח: "בזכות מדיניות מוניטרית, פיננסית ופיסקלית שקולה, שיעור הצמיחה היה גבוה מן השיעור שנמדד במרבית מדינות OECD האחרות במשך יותר מעשר שנים. שיעור התעסוקה נמצא במגמת עלייה, האינפלציה נמוכה, העודף החיצוני נוח, ומצבו הפיננסי של הציבור טוב יחסית. עם זאת, למרות שההכנסה לנפש משתווה בהדרגה להכנסה לנפש במרבית המדינות המתקדמות, לא נרשמה התכנסות דומה בפריון. ואכן, תעשיות דינמיות מאוד של סחורות מתקיימות לצדו של סקטור מוגן המאופיין באי יעילות בהיקף יוצא דופן, מצב שמושך כלפי מטה את כלל ביצועי המשק. ליקויים בולטים בהסדרת שוק המוצרים והתחרות בו, במיוחד בכל שרשרת המזון, בבנקאות ובחשמל, מחלישים את הפרודוקטיביות ומקטינים את ההכנסות." עוד נכתב כי "ישראל מאופיינת גם בשיעורי עוני גבוהים ובפערים גדולים בממדים מהותיים ולא מהותיים של הרווחה. שיעור העוני גבוה במיוחד בקרב הקשישים, בחלקו בשל פנסיות בסיס נמוכות. שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדיים ונשים ערביות ישראליות מוסיפים להיות נמוכים. מחירי הדיור הגואים הם נטל נוסף שמקטין את האפשרויות הכלכליות, יותר ויותר גם של מעמד הביניים. בשל מיעוט התחרות, במיוחד בסקטור המזון, רמות מחיר גבוהות יחסית כופות על קבוצות מצוקה עלות גבוהה יותר מבחינת רמת חיים." ב-OECD מציינים כי מגזר הבנקאות בישראל הוא ריכוזי ולא יעיל: ישראל צריכה לבצע תכניות שיאפשרו כניסה של מתחרים חדשים בתחום הבנקאות, בפרט  גופי אשראי חוץ בנקאיים, עם הגנת צרכן מתאימה ורגולציית סיכון פיננסית. עוד נכתב כי המחסור בתשתיות בכלל, ובתחבורה בפרט, פוגע ביעילותו של הסקטור הפרטי. הגבלת הגידול בהוצאות במסגרת האסטרטגיה להפחתת החוב הציבורי פירושה שחלקה של ההוצאה האזרחית מתוך התמ"ג ילך ויצטמצם במשך הזמן, ויגביל בכך את האפשרות לממן מיזמים מועילים להוצאה ציבורית.  בעניין מחירי הדירות נכתב כך: "מאז 2008 העלייה במחירי הדירות והשכירויות ביחס לרמות השכר הייתה חדה בהרבה מהממוצע במדינות ה-OECD". עוד נכתב כי בישראל לוקח בממוצע  13 שנה לתכנן ולהקים בניה למגורים, שזה יותר מכפול מהזמן הממוצע שלוקח במדינות כמו גרמניה או שבדיה. בדו"ח מוצג הגרף המטריד הבא: שר האוצר, משה כחלון, בפתח ישיבת הממשלה: "דוח ה-OECD, קובע באופן נחרץ שכלכלת ישראל היא יציבה. כמובן ששמענו הערות והצעות לשיפורים, אך אני מעדיף לדבר על הדברים שצריך לתקן, כי מחמאות זה לא תוכנית עבודה. מחמאות זה טוב לקבל, אך הערות מאפשרות לבנות תוכנית עבודה איך וכיצד לתקן."

עוד אמר כחלון כי "אני שמח, ראש הממשלה ואני באמת אומר את זה מעומק הלב, שהממשלה הזו מטפלת כמעט בכל הבעיות שמדברים עליהן. בין אם על הדיור ועל הבירוקרטיה, העובדה שריכזנו את כל הסמכויות במקום אחד,  זהו צעד שמסייע לפתור את הבעיות שמר גורייה מדבר עליהן בדוח. בנוסף, הקמת מטה דיור, מצב הקשישים, שמדובר עליו בדוח, העלאת קצבאות העוני במגזר החרדי ובחברה הערבית וכן לקשישים ולנזקקים. תחרות בבנקים, לצד יציבות המערכת הפיננסית, שמקודמת באמצעות ועדת שטרום. יוקר מחייה המוזכר בדוח, שאנו סובלים ממנו – אנחנו מגיעים עם רפורמת הקורנפלקס, רפורמות בתחומי התחבורה ובנמלים שזהו צעד פורץ דרך לרפורמות נוספות, פתיחת השוק לייבוא מקביל של מוצרים. אני שמח שנפלה בחלקי הזכות להיות שר האוצר בדיוק בזמן הזה ובמקום הזה, שמטפלים בדברים. תודה רבה."