בדיקת Bizportal: מאילו מניות העדיפו המשקיעים הזרים להיפטר ומדוע

ההתעניינות של המשקיעים הזרים בישראל שהחלה לפני כ-15 שנה התפוגגה. התעשייה המקומית איבדה מזוהרה והמהלך של דויטשה להעברת דסק המניות מתל אביב ללונדון במארס האחרון, מהווה עדות נוספת ליובש והיעדר התעניינות זרה בשוק המקומי. בזמנו, שיפור הדירוג של ישראל בשילוב האופטימיות סביב שיחות השלום והסרת הפיקוח על המט"ח, אכן הצליחו לעניין מספר גופים זרים נכבדים שנכנסו ארצה.

בשיא הפעילות, אי שם ב-2010, פעלו בישראל נציגויות של קרדיט סוויס, דויטשה בנק, UBS ו-UBP, ולחלקם ניתן רישיון בנקאי: סיטיבנק, UBS ,HSBC, ו-SBI הבנק הגדול בהודו (state bank of india) הפועל במגזר היהלומים. מאז ועד היום המשקיעים הזרים הדירו רגליהם מתל אביב והדבר מתבטא היטב במחזורי המסחר. לשם השוואה, אם בינואר 2008 (טרם משבר הסאבפריים) מחזור המסחר הממוצע עמד על 2.6 מיליארד שקל, אז מחזור המסחר הממוצע בינואר האחרון עמד על 1.3 מיליון שקל בלבד, ורק אתמול היינו עדים למחזור מסחר נמוך שהוגדר על ידי מנכ"ל הבורסה בעצמו כ"מביך". לכך יש להוסיף כי ירידת מספר החברות בבורסה בהחלט לא הועילה למצב כאשר מאז 2007 נמחקו 30% מהמניות. (לכתבה המלאה - לחץ כאן)

האירוע המרכזי שהקטין את פעילות הזרים בישראל חל ביוני 2009 כאשר חברת המדדים העולמית MSCI החליטה להעביר את ישראל ממדד המשקים המתעוררים (Emerging Markers Index) למדד המדינות המפותחות (World Index). באותו יום של אמצע מאי 2010, עם המעבר בפועל, נרשם מחזור מסחר של 16 מיליארד שקל (!!) והבורסה האריכה את המסחר פעמיים נוכח מספר העסקאות האדיר, וישראל הפסידה נתח שוק מצד הקרנות הגלובליות שעוקבות אחר השווקים המתפתחים. המעבר הקטין את פעילות הזרים באופן דרמטי, שכן ישראל שקלה 13% מהמדד ו-4% ממדד Global Emerging Markets. אם כן, מחזורי מסחר נמוכים, רגולציה כבדה, היעדרות מהמדדים המרכזיים בעולם - כל אלו בהחלט לא הוסיפו אטרקטיביות לשוק המקומי, וזאת מבלי להזכיר את שעות המסחר הלא חופפות. אחת הטענות שעולות נוגעות למיסוי הגבוה על רווחי הון. רק אתמול אמר מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט לאזני Bizportal כי המס על הבורסה אמור להיות 15% והם דוחפים להפחתת המיסוי. עם זאת, עולה החשש מזעקה ציבורית כאילו המהלך יסתמן כתמיכה בעשירים.

היום כמעט שלא ניתן לראות פעילות של משקיעים זרים באמצעות חדר מסחר שממוקם בתל אביב, מלבד UBS שהוא היחיד שמחזיק דסק מניות פעיל בתל אביב. היתר עושים זאת מלונדון, ומלבד החיסכון בעלויות מצד הבנקים, הדבר משקף היטב את היעדר האטרקטיביות של השוק המקומי. ב-UBS מכסים את מניות הבנקים הגדולים: פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות, בנוסף את המניות כיל, פרוטרום, בזק, סלקום, פרטנר, עזריאלי. לפי הרשימה ניתן להבין היכן המשקיעים הזרים פעילים: באותן מניות בהן מחזורי המסחר גדולים ומאפשרים השקעה ללא החשש מהיעדר נזילות. המחזורים הנמוכים במניות מהווים חסם מבחינת הזרים שכל פעולה הכי קטנה שלהם מזעזעת את הנייר. החדשות הפחות נעימות מכיוון UBS נוגעות לעזיבתו של האנליסט רוני בירון לאחר שנים של סיקור השוק הישראלי. לפי הערכות בשוק עזיבתו מיוחסת להיעדר הפעילות בשוק ההון המקומי.

• האם זה באמת עובד - "Sell in May and go away"
• האם פיטורי רונן בר ישפיעו על הבורסה?

עדי ויגוצקי, מנכ"ל UBS ני"ע ישראל, אמר בשיחה עם Bizportal: "חלק מהבנקים הזרים הפסיקו את הפעילות שלהם במניות בישראל משום שפעילות המשקיעים הזרים במניות ישראליות קטן באופן משמעותי בשנים האחרונות, ובעיקר מאז ש-MSCI העבירו את ישראל למדד המדינות המפותחות. הייתי שמח לראות פה יותר פעילות של בנקים זרים, זה היה טוב יותר לכולם". 

"מאז ששינסקי הזרים יצאו לחלוטין ממניות האנרגיה" בדויטשה בנק הגיעו למסקנה כי הרבה יותר יעיל לעשות את פעילות המסחר מרחוק והעבירו את 6 אנשי הדסק מתל אביב לממלכה הבריטית. בעז שוורץ, מנכ"ל שלוחת דויטשה בנק בישראל, אמר בשיחה עם Bizportal: "זה ברור שאנו פועלים בסביבת מחזורים נמוכים בחודשים האחרונים, אבל אנו עדים לתאוששות מסויימת מהשפל כאשר ה-ETF נהיו פופולריים יותר. מתוך מחזור כולל של מיליארד שקל ביום, למשל, 30% מהמחזור מיוחס ל-ETF, כך שהפעילות במניות בודדות לא תמכה בהרבה או אפילו לא עלתה בכלל אם נשווה לשפל. הזרים קונים את הדברים הרגילים: בזק מאד אקטיבית עכשיו, טבע כרגיל מעניינת, כיל, בבנקים יש קצת התעוררות (פעם ההיקף היה הרבה יותר גדול), אלביט מערכות, פרוטרום וגזית גלוב".

המניות מהן הזרים העדיפו להיפטר קשורות לששינסקי ולרפורמת הסלולר. "מניות האנרגיה היו רלוונטיות מאד אצל הזרים אבל מאז ששינסקי הזרים יצאו לחלוטין ממניות האנרגיה. מניות הסלולר היו אקטיביות עד שחלה הרפורמה וכעת הן ממש לא על המדף". נציין כי הזרים שמעוניינים ברכישת מניות טבע או פריגו עושים זאת בחו"ל.

• אפסייד של 70% - אייפקס קפיטל בהמלצה על הכשרת הישוב
• ההשקעה שתציל את נקסטפרם - או תסבך אותה עוד יותר?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"אני מתאר לעצמי שכאשר הוודאות הרגולטורית תחזור נראה אפקט חם מאד", המשיך שוורץ. נזכיר כי בתחילת החודש סוכנות הדירוג מודי'ס רמזה על התרחקות הזרים נוכח אי הוודאות הרגולטורית של מקבלי ההחלטות. (לכתבה המלאה - לחץ כאן). עוד בשנת 2013 התריע שוורץ בראיון מצולם ל-Bizportal על המצב. (לראיון המלא - לחץ כאן)

סיטיבנק, בדומה לדויטשה, העביר את דסק המניות הישראלי מלונדון עוד לפני 3 שנים. בארץ הוא מחזיק דסק מסחר באגרות חוב ממשלתיות, שקל ובנגזרים על השקל. בנק נוסף שלא נמצא פה לאחר שסגר את הפעילות, הוא הבנק הצרפתי BNP PARIBAS (בנק נשיונל דה-פאריס). BNP בראשות צ'ארלס רייזמן, החזיק נציגות בישראל משנת 1997 וקיבל באפריל של 2006 היתר מנגיד בנק ישראל סטנלי פישר לפתיחת סניף בארץ. ב-2007 נפתחו השמפניות בתל אביב אבל הסיפור נגמר במפתיע בשנת 2013, אז נאלץ הבנק לצאת מישראל ברקע לאיום בחרם מצד העולם הערבי. BNP הכחיש כי זו הסיבה אך בתביעה שהגיש נגד פיטוריו הברוטאליים, חשף מנכ"ל הבנק שנה לאחר מכן כי הסיבה לעזיבה היתה החרם הערבי (אם להאמין לכתב התביעה). הבנק מחזיק היום נציגות בישראל.

בינואר 2014 בנק ברקליס סגר את פעילות הבנקאות הפרטית וזאת לאחר 6 שנות פעילות בלבד של מתן ייעוץ השקעות לחברות. בנק HSBC הינו חבר הבורסה לני"ע בת"א משנת 2005. פעילות המניות הישראליות מבוצעת על ידי הסוחרים שבלונדון. עיקר הפעילות הינה מול גופים מוסדיים.

בשיחות עם פעילים בשוק, כולם תמימי דעים שלבורסה המקומית עבודה רבה לשיפור המצב, ורפורמת המדדים עליה הכריזה הבורסה תצא לדרך ברבעון הרביעי של השנה. עם זאת, רובי גולדנברג, סמנכ"ל בכיר בבורסה בת"א, מסביר בשיחה עם Bizportal כי "מטרת הרפורמה אינה העלאת מחזורי המסחר כפי שכל הכותרות מדברות, אלא זוהי יכולה להיות תוצאה של הרפורמה. כפי שהציגה אתמול הבורסה המטרה העיקרית של הרפורמה, וכפי השחליטה ועדת בן חורין, היא הפחתת הריכוזיות בבורסה. עליית מחזורי המסחר יכולה להיות תוצאה של זה - אך לא המטרה. עידוד הזרים להגיע לישראל ייעשה בין היתר על ידי שינוי ימי העדכון של המדדים בהתאם ליום מסחר בחו"ל (ארה"ב)".