שטרום מתייחס לעסקת מגה, ומסמן את הגורם האמיתי ליוקר המחייה - צפו בראיון

דרור שטרום, העומד בראש ועדת שטרום ולשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, הגיע לשיחה עם Bizportal על רפורמת כרטיסי האשראי ("הרפורמה מעולם לא הייתה רפורמת כרטיסי אשראי בלבד, זה שם שהמתנגדים רצו לתת לה"), על האלטרנטיבות לבנקים שקיימים בעולם המערבי - אך לא בישראל, ועל כך שייתכן שהפתרון העיקרי שיש ליישם הוא העצמת כוחו והבנתו של הצרכן.

צילום ועריכה: גילי מייזלר

לפי שטרום, המצב של משקי הבית שצריכים שירותים פיננסיים קשה מכיוון שאין חלופות. "אין לנו תופעה של איגודי אשראי או מוסדיים שנותנים אשראים, ואלו תופעות שכן קיימות בעולם המערבי, שם יש אלטרנטיבות לבנקים. אצלנו אין אלטרנטיבות לבנקים, ובנוסף על זה – כמות הבנקים מתמעטת במהלך השנים ולמרות הגלובליזציה האדירה, בנקים זרים לא מציעים את שירותיהם למשקי הבית בישראל".

כשנשאל על פתרונות, הסביר על שלוש הרגליים של הרפורמה, אך התחיל בשמה: "הרפורמה מעולם לא היתה רפורמת כרטיסי אשראי בלבד, כך מתנגדיה רצו לקרוא לה. היא בנויה על שלוש רגליים: יצירת תחרות מיידית לבנקים ע"י הפרדת שתי חברות האשראי הגדולות ביותר בארץ מהבנקים הגדולים ביותר בארץ; החלת סף כניסה נמוך יותר מבחינת דרישות לבנקים חדשים, שכן זה תחום בו מספר המתחרים הלך וקטן במהלך השנים; והחשוב - העצמת כוחו והבנתו של הצרכן. התחום הפיננסי מורכב, והצרכן לא מבין את המוצר. כדי להקל על זה, אנו רוצים להביא את הטכנולוגיה לצרכן ולאפשר לו להשוות בין שחקנים פיננסיים שונים, לאפשר לו את הליבה, שהיא להבין ולהבדיל בין מוצר למוצר".

על יינות ביתן ורכישת מגה, שטרום טוען כי להערכתו זה לא יפגע בהרבה בתחום. "בתחום המזון הבעיה האמיתית היא בריכוזיות יצרני המזון – תנובה, שטראוס, עלית, החברה למשקאות. אין לנו הרבה יותר יצרנים כמו בחו"ל. הרשתות והחנויות הן תחום מגוון וכבר היום יש הרבה מאוד רשתות וסניפים, והתחום הזה הלך והתפתח בתחרותיות שלו. אני לא צופה נזק דרמתי לצרכן".

בעניין תאגידי המזון, שטרום מציין שהם גדלו מאוד בתקופה שהחוק להגבלים עסקיים לא היה פעיל כל כך, בתחילת שנות ה-90, ושכתוצאה מזה קיימת הריכוזיות הגדולה. "לא רואים יצרנים חדשים של מוצרי חלב, רואים את אותם שלושה שחקנים כשרק הבעלות משתנה. התחום ביצתי ואין זרימה חדשה. חשוב לציין שלמרות שחושבים שהעולם פתוח, אנחנו עדיין מאוד מוגבלים ביבוא. יש משטר של יבוא בלעדי בחלק מהמוצרים, ופה דווקא הפתרון זמין - אפשר בקלות רבה לבטל את הבלעדיות בייבוא ולפתוח אותו – יש המון מותגים ומוצרים בעולם, אנו רק צריכים לאפשר להם להגיע לכאן בתעריפים תחרותיים".

שאלנו את שטרום אם אלו אותן חברות ענק שלמעשה מונעות את הייבוא והתחרותיות, אך תשובתו הייתה שונה לחלוטין: "במדינות בהן יש בעיות תחרות קשות אנו רואים שיש שחקן נוסף שעוזר למנוע את התחרות, והשחקן הוא הממשלה, שמונעת ממוצרים מתחרים להגיע לכאן באמצעות תהליכים ביורוקרטיים. יש מכון תקנים, ויש תקנים ישראלים שהעולם כלל לא הכיר. יש גם את משרד הבריאות – אם רוצים לייבא לכאן מוצר, לא תמיד מתירים אותו. כמו כן יש בעיה בשחרור סחורה בנמלים. אלו לא התאגידים שמעכבים את התחרות – אלא ממשלת ישראל. זה מתסכל לראות שהממשלה ביד אומרת שהיא רוצה להיטיב עם העם וביד השניה מונעת את אותו הטבה בדמות פתיחת שערי היבוא בצורה חופשית".