יו"ר סוכנות החלל מספק הסבר לפיצוץ עמוס 6 ומתריע: "התקשורת של ישראל מבוססת על 2 כבלים תת ימיים"

ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה היום (ב') דיון בנושא השלכות התפוצצות משגר עמוס 6 על עתיד תעשיית התקשורת והחלל בישראל, וזאת לאחר השמדת הלוויין המתקדם על כן השיגור בפלורידה בשבת שעברה. בעוד חלל תקשורת 0.76% בוחנת את תיקון הסכם המכירה לבייג'ינג צ'יווי על רקע אבדן הנכס העיקרי שלה, בכנסת דנים בחיפוש מימון ללוויין חדש, וזאת בצל העומס התקשורתי המוטל כעת על אמצעי השידור של התקשורת בישראל.

יו"ר סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע פרופ' (אלוף במיל) יצחק בן ישראל, אמר בדיון: "אין לאירוע הזה (אבדן עמוס 6) שום השלכה על הטכנולוגיה או היכולת שלנו. תחום לווייני התקשורת לא יציב כי נשענו עד כה על האפיק המסחרי. הצורך שלנו הוא ב-3 עד 4 לווייני תקשורת ועכשיו נותרנו עם 2, זה יספק בקושי, כאשר כל התקשורת כולה של מדינת ישראל מבוססת על 2 כבלים תת ימיים. כרגע אנו זקוקים לערבות של המדינה לתחילת בנייה חדשה כדי שלא נפספס זמן". על נסיבות הפיצוץ ציין בן ישראל: "כנראה שכאשר הוסיפו את המחמצן לדלק, בשלב השני איזשהו ניצוץ הדליק את הדלק".

לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו לא התייחס למאורע נראה כי מדינת ישראל בצומת דרכים בכל הנוגע לתעשיית החלל. חבר הכנסת אופיר אקוניס שיגר היום מכתב לראש הממשלה נתניהו על מנת שיעמיד תקציבים מידיים לבניית לוויין תקשורת חדש: "הפגיעה בלוויינים עמוס 6 ו-5 הן קשות אך הן לא פגעו ביכולות האדירות שיש בתעשיות שלנו. אנחנו רוצים להעצים את היכולות האלה. שיגרתי היום מכתב לרה"מ, שר האוצר ושר הביטחון כדי שנבחן מתן סיוע ראשוני כבר בימים הקרובים, כדי שניתן יהיה לרכוש רכיבים הנדרשים לבניית הלוויין עוד בטרם יחתמו התקשרויות.  ביקשתי להעמיד ביטחונות - רשת ביטחון כדי לבצע את הרכש הנדרש, זו פעולה מידית וקריטית".

במשרד המדע מעריכים כי העלות הראשונית המדוברת הינה בת עשרות מיליוני שקלים, שישמשו לרכישת רכיבים חיוניים לייצור, שהזמנתם אורכת זמן רב. אקוניס ציין כי ישראל הינה בין 10 המדינות המובילות את תחום החלל בעולם, אך בתקציב הנוכחי לא ניתן לייצר לוויין חדש.

• יעקב לוקסנבורג מנסה להשתלט על חלל תקשורת
• חלל תקשורת שוב דוחה את מועד פרעון האג"ח - המניה נופלת ב-13%

מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן ציין כי בכל הנוגע לעצמאות תקשורתית, "למדינת ישראל תלות כמעט מוחלטת במספר קטן של כבלים תת ימיים אשר גם הם תלויים בגורמים חיצוניים. לווייני החלל הם האלטרנטיבה היחידה למענה שלם, והם גם הכרחיים למערכת הביטחון. התקציבים הקיימים הם 20%-25% מהסכום הנדרש שעומד על כ-300 מיליון שקל בשנה".

עפר דורון, מנהל מבת חלל בתעשייה האווירית: "מדובר באירוע לא קל, אך הוא מאחורינו. העיקר הוא שעל פרשת הדרכים הזו היינו בכל מקרה, כי החלטה על החשיבות האסטרטגית של לווייני התקשורת לא התקבלה. זו חשיבות לאומית, כולל הרבה מאוד היבטים, חלקם אזרחים וחלקם בהסתכלות רחבה יותר. חשוב מאוד שיהיו לווייני תקשורת שייצורו במדינה. התבונה הזו שנראית השבוע מובנת מאוד, לא הייתה ברורה כלל 30 שנה, בניגוד לכל מדינה אחרת בעולם שעוסקת בתחום. גדול עלינו להתחרות בתעשייה באפס תקציב".

מיכל גלברט, אגף התקציבים, משרד האוצר: "סיכמנו על תקציב של למעלה מ-70 מיליון שקלים לשנים 2017 -2018, שיוקדשו לתחום הזה. פתיחת התקציב וכל תוספת תצריך מאתנו למצוא לה מקור תקציבי. אנחנו מבינים את הצורך ונדון עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי לראות איך להתמודד עם הסוגיה".

• עופר גלבוע וגיא רגב רוכשים שליטה בגאון אחזקות בעסקה של כ-38 מיליון שקל
• עוד בדרך? תפרון צופה שמכסי טראמפ יעניקו לה יתרון מול המתחרות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"