נעם יוספידס: "רצינו להיות חברה ציבורית כאסטרטגיה - והשווי יצדיק את עצמו"

עוד לפני שבוטלה הנפקת מפתחת האפליקציות 'שלנו' בבורסה בתל אביב, במסדרונות בסיליקון ואלי כבר הצביעו על הנקודות חולשה של החברה וחיכו לנפילה, כך אומר נעם יוספידס, מנכ"ל חברת ה-VOD הישראלית וונטייז (Vonetize) בראיון עם Bizportal. להבדיל, חברת הטכנולוגיה הישראלית שהאפליקציה שלה מוצמדת כברירת מחדל למכשירי הסמסונג שיוצאים לשוק, גייסה ביולי האחרון 16 מיליון שקל בהנפקה הראשונה בת"א השנה ונכנסה למדדי טק עילית, בלוטק, מדד טכנולוגיה ויתר מאגר. כעת נסחרת החברה לפי שווי שוק של כ-95 מיליון שקלים. יוספידס מסביר לגבי ההנפקה כי לא היה קל לעשות לשוק הכרות עם חברת טכנולוגיה כמו וונטייז, וצופה פוטנציאל לחברה הודות ליבשת אמריקה.

יוספידס: "זה מאתגר לבוא כחברת טכנולוגיה לשוק שלא רגיל לתמחר חברות סטארטאפ של מדיה. היינו צריכים להסביר איך מתמחרים חברה כמונו לשוק המקומי ומה הפוטנציאל שלה. אין ספק שזה היה מעניין ומאתגר. לא שבשווקים האחרים יש מומחים אבל הנה אפשר לראות חברה צעירה מאיתנו בשם iFLIX שגייסה עכשיו לפי שווי של 450 מיליון דולר. אני לא יודע מי המשוגע אבל כנראה שכל אחד מתמחר מה שהוא יודע. במקרה שלנו, רצינו לגייס סכום גדול יותר בשווי גדול יותר, אך לאחר משא ומתן עם המוסדיים אם כן להכניס אופציות או לא - אז הורדנו את האופציות מצד אחד, ומצד שני בשווי כזה לא רצינו לגייס יותר מדי ולהידלל בשוויים הללו. ברמה האישית, זה לא באמת שינה, הרגשתי מאד טוב עם זה. רצינו להיות חברה ציבורית בגלל סיבה אסטרטגית לתת לפלטפורמה להמשיך לצמוח והשווי יצדיק את עצמו".

מה לגבי הביקורת לפיה חברות כמוכם מגיעות לבורסה אחרי שלא הצליחו לגייס בשוק הפרטי?
"לא היה מקרה בו ניסינו לגייס בשוק הפרטי ולא הצלחנו. יש לנו גופים מכובדים שהיו איתנו בשני סיבובי השקעה. את סיבוב ההשקעה האחרון שעשינו ב-2015 הצלחנו לסיים ביומיים. לא נראה לי שהיה גוף פרטי שיכול להגיד שהיינו אצלו כדי לגייס הון והוא לא הסכים. ההחלטה ללכת לשוק ההון לא הייתה מהמקום שלא הצלחנו לגייס מהמקום הפרטי אלא החלטה אסטרטגית כדי לבגר את החברה, להראות לגופים שאנו חברה שקופה שרוצה לגדול וללכת בעתיד אולי לשווקים גדולים יותר. גם ההטבות שיש לחברות המו"פ בישראל, שאנחנו אחת מהן, מאפשרות להתחיל לצבור רקורד. כך למשל, יש את האופציה לדווח על התוצאות ב-US-GAAP כך שאם עוד שנה שנתיים נרצה להגיע לחו"ל, למרות שאנחנו כרגע לא שם, אז אנו כבר מוכנים מהזווית הזו".

וונטייז הוקמה ב-2011 על ידי נועם יוספידיס ואורן לוי, המנכ"ל וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, וכיום יש לה 6.5 מיליון משתמשים בעולם מתוכם 1.8 מיליון בישראל. לגבי ההגדרה של 'משתמשים' עוד נתייחס בהמשך. וונטייז מפעילה ומספקת שירותי תוכן מסוגים שונים לפי דרישה על בסיס מנוי, השכרות חד פעמיות, רכישה או צפייה ללא תשלום מבוססת פרסומות בישראל, באפריקה, באירופה ובדרום אמריקה. לצורך אספקת השירותים פיתחה וונטייז פלטפורמה טכנולוגית, הכוללת אפליקציה בשם SmartVOD (זו מגיעה כברירת מחדל על מכשירי הסמסונג). החברה רוכשת זכויות לשידור התכנים מאולפני הטלוויזיה וחברות אחרות, ומפיצה ללקוחות בשאיפה להביא גם לאחרון הילידים באפריקה תוכן באיכות טובה גם ב-3G.

מאז הקמתה החברה רשמה הפסדים מדי שנה והמימון מגיע בעיקר מבעלי המניות. נציין כי לדו"ח האחרון הוצמדה הערת 'עסק חי' שמעלה ספקות בנוגע להמשך קיומה, אבל ההנהלה פועלת להרחיב את הפעילות בשווקים נוספים על מנת להגדיל הכנסות. לגבי הערת 'עסק חי' שהוצמדה בדו"חות הראשונים שלאחר ההנפקה, אמר יוסיפידס: "אנו לא מתחמקים מההגדרה שלנו כסטארטאפ למרות שאנו חברה ציבורית. זו חברה שמגייסת הון כדי להגדיל את עסקיה. עכשיו אנו מתחילים להוציא לפועל את התכניות כאשר חתמנו על הסכמים ב-60 מדינות והולכים להתרחב לכולן. רמת ההשקעות בטכנולוגיה ובאינפרסטרקצ'ר הולכת ויורדת ורמת הציפייה להתחלת מימוש התכניות הללו הולכת ועולה. לאחר בניית התשתית בארבע השנים האחרונות זה הזמן לבצע".  

את הרבעון השני סיימה החברה עם ירידה בהכנסות ל-141 אלף דולר, לעומת הכנסות של 461 אלף דולר ברבעון השני של 2015. את המחצית הראשונה של 2016 סיימה החברה עם ירידה של יותר מ-50% בהכנסות ל-390 אלף דולר בלבד, ובשורה התחתונה, ההפסד במחצית הראשונה עמד על 2.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 1.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה של 2015. הצניחה בהכנסות הגיעה לאחר שלקוח מרכזי בשם VOD365 שעמו חתמה במאי 2015 על הסכם הפצה, הפסיק לשלם. כתוצאה מכך החברה לא הכירה בהכנסות של 105 אלף דולר מהחברה ברבעון השני, אבל מאז השתיים הגיעו להסדר לפיו VOD365 תשלם את החוב עד ה-1 באוקטובר הקרוב.

"הכי חשוב מבחינתנו זה להיות סופר שקופים, לשחק לפי הספר ולא לזוז מטר ימינה או שמאלה", אמר יוסיפידס. "לכן בחרנו ללכת מאד שמרני ולא להכיר בהכנסות של הלקוח הזה. לקחנו ממנו התחייבות לתשלום החוב - אחרת נמיר אותו למניות ואת זה בטוח הוא לא ירצה שנעשה. המהות של הלקוח היא לא בעסקי הליבה שלנו, זה לא המקום בו אנו רוצים לצמוח בו אלא מדובר בפריט היסטורי. אנחנו לא חברה שבונה מולקולה שקשה להבין ויום אחד נעשה את הבוננזה, אלא בונים עסק שצריך להצמיח אותו בשוק בינלאומי של תוכן פרימיום. התוצאות לא אמורות להגיע עוד 5 שנים אלא מגיעות יום ביומו".

בישראל מנוי ללקוח עולה 29.90 שקלים לחודש ומאפשר לראות כמעט את כל התכנים בשרות מלבד השכרה של הסרטים החדשים להשכרה, שאותם אשר לשכור ל-48 שעות במחיר שבין 9.90 שקלים ל-29.90 שקלים או לחלופין לרכוש את הסרט בעלות של 29.90 שקלים עד 69.90 שקלים. גם לקוח מזדמן יכול לרכוש או לשכור את הסרט וכאן מגיעה בעייתיות המדידה של הגדרת 'משתמשם משלם' כי יש להבחין בין שוכר חד פעמי למנוי משלם. לפיכך המודל לפיו ניתן למדוד את החברה מזכיר במקצת את חברות הסלולר: הכנסה ממוצעת למנוי. יוסיפידס חושף כי בישראל ההכנסה הממוצעת למנוי עומדת על 11 דולר למשתמש משלם ובברזיל ה-RPU עומד על 4 דולרים למשתמש משלם.

על הביקורת לפיה עיקר ההכנסות מגיעות מהשרות בישראל והדבר מהווה גורם סיכון, אמר יוסיפידס: "אם בישראל יש 140 אלף טלוויזיות של סמסונג שאנו משרתים אחרי 3 שנים, בברזיל למשל תוך חצי שנה הגענו ל-800 אלף לקוחות טלוויזיה רק מהמותג סמסונג. בישראל נמכרות 420 אלף טלוויזיות בשנה, אך בברזיל יש כבר היום 13 מיליון טלוויזיות חכמות מחוברות ועוד לא דיברנו על ההשקות הבאות כמו מקסיקו. מדובר ב-60 מיליון ביבשת ואלו מספרים אחרים לגמרי".

בנוגע לביקורת לפיה חברות בתחום, כמו PeerTV, לא בדיוק כיכבו בלשון המעטה, אמר יוספידס: "PeerTV הפיצה ממיר שמאפשר לראות שידורים ובעצם הם בנו פלטפורמה טכנולוגית אבל באופן כללי פלטפורמות כאלו שיודעות לשאת את הטכנולוגיה יש המון. כל חברה והמודל שלה ובכל אופן זה ממש לא מקום שבו אנו רוצים להתמקד. הזוית המעניינת היא שאנחנו מספקים את כל התוכן חוקי, מדובב, מתורגם, יחד עם כל הטכנולוגיה, את השרות ותפעול התוכן שאתה יכול לתת ללקוחות שלך. מהצד השני של הלקוחות, כאשר האלטרנטיבה היא להביא טאלנטים, מערכות הצפנה, מערכות בילינג ועוד... לחברה שזה לא עסקי הליבה שלה (כמו חברות סלולר) השרות שלנו מהווה פתרון מושלם בלי הרבה סיכון כמעט בעשירית העלות".

לגבי עניין הפירטיות שמאפשר הורדת תוכן ללא תשלום, אמר: "זה עסק שאני נשאל עליו הרבה אך זה פחות מטריד אותנו משתי סיבות עיקריות. האחת, ההיסטוריה מראה (גם בעולם המוזיקה) שבכל מדינה בה נכנסים שירותי תוכן איכותיים וזולים, כמו איי טיונס ופנדורה - הפירטיות יורדת ב-80%, ומי שנשאר זה הפירטים האידיאולוגיים. זה עובד בכל מדינה. רוב הלקוחות הרגילים, כמו אמא שלי למשל, יעדיפו לשלם לתוכן שעובד. הסיבה השנייה, המודל העסקי שלנו פחות תלוי B2C (ביזנס טו קליינט). כאשר אני הולך עם סמסונג או LG לשוק עם הסכמי תוכן - אז הן לא יכולות להוציא במקביל שרות פירטי. מדובר בשיתוף פעולה עם תוכן חוקי ולגיטימי ותמיד הן ירצו להגיע עם חברה כמוני לשוק שמספקת חותם של איכות ויש לה שרות לקוחות. שוב, תמיד תהיה שכבה של אנשים שיסתדרו לבד בכל מני אתרים ואת אלה קשה להמיר, אבל אלו לא הרוב ואנו פונים לקהל הרחב לו שווה לשלם לפתרונות כמו שלנו".