נוחי דנקנר נשלח לשנתיים מאסר בפועל, השופט חאלד כבוב - "לא בלב קל"

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב חאלד כאבוב גזר היום (ב') על נוחי דנקנר, יו"ר ובעל השליטה לשעבר באי.די.בי, שנתיים מאסר בפועל, שנה אחת על תנאי וקנס של 800 אלף שקל בגין הרצת מניות אי.די.בי בעת היותו בעל השליטה בחברה. בכך הורשע דנקנר בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, בהם: השפעה בדרכי תרמית על תנודות שערי נייר ערך, הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך, שתי עבירות דיווח ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור. על איתי שטרום, שותפו לדבר עבירה, גזר כבוב שנת מאסר אחת וקנס של 500 אלף שקל. שטרום הורשע בכל העבירות שיוחסו לו באישום הראשון, בהם השפעה בדרכי תרמית על תנודות שערי נייר ערך, הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך, איסור עשיית פעולה ברכוש אסור. מנגד, שטרום זוכה  מהעבירה שיוחסה לו באישום השני של הדחה בחקירה.

בתוך כך, השופט כבוב עיכב את העונש ב-45 ימים לצורך הגשת ערעור לפי בקשת גיורא אדרת, עורך דינו של דנקנר. העיכוב הנו רק לגבי עונש המאסר כך שיתר רכיבי העונש אינם מעוכבים. נציין כי גזר הדין שניתן הנו בטווח הרף התחתון בגבול הענישה בעוד שהפרקליטות ביקשה להטיל דנקנר 5-3 שנות מאסר בפועל ועל איתי שטרום עונש של 4.5-2.5 שנים. 

השופט כבוב אמר לפני הקראת גזר הדין: "הפעילות במניה נוהלה על ידי שטרום ודנקנר היה מודע לפעילות ומעורב בה. העבירות בוצעו על ידי הדמות המוכרת ביותר במשק הישראלי... במקרה זה מדובר בהנפקה של 324 מיליון שקלים. מדובר במעשים שהתרחשו בזמן קצר ובימים בודדים ששירתו את מטרות האסורות. אך לא מדובר במעידה חד פעמית או בסכום כסף נמוך, אלא במעשים שהתמשכו 3 ימים וסכומים של עשרות מיליוני שקלים. בגרסת המשיבה מדובר על כ-40 מיליון שקלים ואילו ההגנה טוענת לכ-20 מיליון שקלים. בסופו של דבר נוצרה תמונה מעוותת של נייר ערך. נוחי הקים חמ"ל להצלחת ההנפקה הוא שלט באי.די.בי ביד רמה ובמקביל שטרום ניסה להשפיע על המסחר בבורסה באמצעות הכספים של נוחי. הכל היה מלאכותי. הנזק של נוחי הוא לאמון של המשקיעים בבורסה, כהפרת אמון משמעותית שנועדה להשיג יתרון כלכלי".
  

כבוב הוסיף: "מצאתי קושי למצוא את המניעים של שטרום למניפולציות, הוא סיכן כסף והסתכן במעשים פליליים. נוכחתי ששטרום רצה להתיידד עם נוחי ולסייע לו. שטרום עשה פעילות לא הגיונית מכר במחיר נמוך וקנה במחיר גבוה, ניהל פעילות שבהכרח מביאה להפסד ועוד לקח הלוואות גדולות לצורך זה".

"קשה לאמוד את הנזק שנגרם לציבור, אך אין זה קשה לקבוע שהנאשמים פגעו בעיקרון יסוד בסיסי של שוק הון יעיל והגון. לא מדובר בחברה זניחה. לא קל להטיל על נוחי עונש כזה אין לו עבר פלילי והוא לא צעיר ורצה להציל את פרויקט חייו. לא בלב קל יורה בית המשפט על ביצוע מאסר מאחורי סורג ובריח", אמר כבוב. והוסיף כי "יש לזכור כי דנקנר גם תרם מכספו שלו האישי, ומדובר בלמעלה מ-40 מיליון שקל".

״החל משנת 1999 דנקנר הראה קשרים עם שורה של מוסדות והציג שורה של מכתבי תודה. בנוסף, התווסף לדיון הטענות לענישה, קלסר עדויות אופי מאזרחים שנקלעו למצוקה ונוספים. כמו כן, תעודות הוקרה ממוסדות שונים ו-8 עדים. נטען כי הנאשם (דנקנר) איבד חברה שהייתה מפעל חייו תוך שהפסיד את כל נכסיו. נקלע לחובות אישיים והגיע להסדר חוב מול הבנקים. ומבין אני כי מאסר ימנע מהיכולת לשלם את חובותיו לבנקים אך מנגד לא נאמר לי כי איבד את כול הונו. מדובר באחד האנשים הבולטים במשק הישראלי והחזק בשליטה בחברות הגדולות בישראל ובמודע החליט לחשוף מול התקשורת את הפעילות של הקונצרן"

נזכיר כי דנקנר הורשע גם בעבירות הצגת פרט מטעה בתשקיף ודיווח כוזב מתוך המטרה להטעות את המשקיעים ועל מנת לסייע בהנפקה שביצע בפברואר 2012 לאי.די.בי החזקות שהייתה בשליטתו.  ואלה חמשת סעיפי האישום בהם הורשע דנקנר:
1. תרמית בקשר לניירות ערך בדרך של השפעה בתרמית על תנודות השער של ניירות ערך.
2. תרמית בקשר לניירות ערך בדרך של הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך.
3. אי קיום הוראת לחוק ניירות ערך ותקנות דו"חות תקופתיים ומידיים.
4. פרט מטעה בתשקיף.
5. איסור עשיית פעולה ברכוש אסור עבירה על פי חוק איסור הלבנת הון.

תגובת בא כוחו של שטרום, עו"ד איריס ניב סבאג: "לאיתי שטרום נעשה בתיק הזה עוול מעצם ההרשעה, המאסר שהוטל עליו מייצר תחושה קשה. להבנתנו, לא היה בסיס להרשעה, ובית המשפט טעה טעות קשה כשפירש את הפעילות של איתי פרשנות פלילית. מדובר בתיק מאוד יוצא דופן ושונה מתיקי ניירות ערך אחרים שנידונו עד כה. במהלך המשפט הראינו שאיתי שטרום התנהל בתום לב, השתמש בכספו שלו לבצע פעילות כלכלית שהאמין בה, ובית המשפט עצמו קבע בהכרעת הדין ששטרום לא פעל מתוך תאוות בצע. כמו כן, בתיק היה עד מדינה ש'עקץ' את איתי וגנב ממנו מאות אלפי שקלים, ששיקר בנקודה קריטית ובית המשפט לא נתן לכך משקל. אנחנו מתכוונים לערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית המשפט העליון".