גיל בפמן: "נוצרה הבנה בשווקים שמשהו בפרדיגמה השתנה" - תחזית 2017

שנת 2016 מסתיימת בעוד ימים ספורים. זו שנה שהייתה רבת טלטלות בשווקים הפיננסיים ובכלכלה הגלובאלית. מהמשבר סביב סין בתחילת השנה, דרך החששות ממשבר בנקים באירופה (בדגש על דויטשה בנק), השנה המשיכה עם הברקזיט ומסתיימת עם הבחירות בארה"ב. ניתן לומר שזו הייתה שנה מאתגרת, בטח מבחינת המשקיעים בשווקים. רגע לפני 2017, שוחחנו עם ד"ר גיל בפמן, כלכלן ראשי בבנק לאומי, על הצפוי בשנה החדשה.

כמה אתה אופטימי לקראת 2017 בכל הקשור למצב הכלכלה הגלובאלית, וזאת בהשוואה להסתכלות שלך בשנים עברו? "כאשר הצגנו בשנים הקודמות את התחזית המאקרו כלכלית שלנו בהסתכלות שנתית, הנטייה הייתה לתת משקל מאוד גדול דווקא לדברים הפסימיים. השנה הסיכונים נראים לנו הרבה יותר מאוזנים ואין צורך לדבוק בראייה פסימית כי יש כמה דברים, גם ברמת המאקרו העולמית וגם ברמה המקומית שיכולים לייצר שנה יחסית מוצלחת מבחינה כלכלית".

מה השתנה? "הרבה מאוד השתנה, עד כה התרחישים היו בעיקר בהסתכלות פוליטית שהעולם הולך למשבר או לפחות משברון. תוצאות הבחירות בארה"ב זה דבר שמהווה שינוי של ממש בסביבה הכלכלית. זה משהו שבנסיבות מסוימות יכול להיות בעל השפעה עולמית. טראמפ הוא קודם כל איש עסקים ורק אז פוליטיקאי, מהבחינה הזו הוא מגיע כסוג של מנכ"ל שהולך לנהל את העניינים".

בפמן ממשיך: "טראמפ מגיע אחרי אובמה שהיה אקטיבי בכל מיני תחומים, אבל אני לא חושב שהוא יהיה אקטיבי בכל הקשור לצמיחה הכלכלית והחשיבה של איך להפוך את הסקטור העסקי האמריקני לגורם מוביל. טראמפ מגיע עם חשיבה שונה. אנשים קוראים לזה מדיניות כלכלית מרחיבה, זו כותרת שאני מאוד לא אוהב. בפועל הכיוון הוא לעשות תיקון במערכת המיסוי כדי שזו תפעל בצורה נכונה ויעלה יותר למען הצמיחה, הכיוון הוא גם לעשות יוזמות ממשלתיות שיביאו להשקעות פרטיות (בציוד, בטכנולוגיה בכושר ייצור וכו') או בתשתיות ולא בהכרח במימון הממשלה. אלה דברים שנכתבו לא מעט ע"י כלכלנים ועכשיו טראמפ נכנס לתמונה עם ראיה עסקית וכשאני מסתכל עליו, אז הוא סוג של מנכ"ל עם מטרות ויעדים ונראה שהוא קורא את התמונה בצורה נכונה. יש ספר שיצא לאחרונה בארה"ב של אל אריאן ששנקרא "the only game in town" והכוונה לריבית האפסית ולזה שלא יכול להיות שכבר שנים שמים את הכל על המדיניות המוניטארית, יש עוד דברים שצריך לעשות".

מה אתה אומר על האופוריה בשוק המניות אחרי הניצחון של טראמפ? "לא הייתי קורא לזה אופוריה. התשואה באג"חים ל-10 שנים עלו מאזור ה-1.4% ל-2.6%, זה לא אופוריה. נוצרה כאן הבנה שמשהו משתנה בפרדיגמה של הניהול הכלכלי האמריקני. ואם ניקח את זה לשוק המניות, אז יש שילוב של דברים שעשוי לשפר את הרווח למניה - בדגש על סקטורים מסוימים. כמו למשל תכנית רב שנתית של השקעות בתשתית שגם אם התכנית תצא לפועל רק ב-2018 והלאה אבל כבר ב-2017 פירמות יצטרכו להיערך עם רכישת מכונות וציוד לקראת הפרויקטים המתקרבים ואולי גם ייקחו לעבודה יותר אנשים וזה ייתן דחיפה לפעילות הכלכלית כבר ב-2017. מדברים גם על תכנית שהיא עדיין לא מספיק ברורה בהקשר של הפחתת מס החברות בארה"ב - וגם לזה יש השלכות חיוביות עם מחירי המניות. בסיטואציה כזו, אפשר להבין שצעדי המדיניות תומכים בשוק המניות".

"עכשיו לגבי מה שקרה בשוק האג"ח. העלייה בתשואות היא תוצאה של כך שהשוק חש שצפוי שינוי במדיניות, תקרא לזה 'פרמיית טראמפ'. אם הצד התקציבי הולך להיות יותר מרחיב, אז גם הצד המוניטארי לא יכול להישאר אדיש לזה. עכשיו השאלה היא כמה הצד הפיסקאלי יהיה מרחיב, האם הפחתת המיסוי תהיה מהלך מאוזן, כלומר שיידעו לייצר מקורות מס חדשים באמצעות ביטול פטורים וכו' כך שהפחתת המס לא תביא לגידול בגירעון, וזה נכון גם לגבי תחומים נוספים במדיניות הצפויה של טראמפ".

כמה השקל החזק פוגע בכלכלה הישראלית? "שער חליפין מבחינת יכולת של פירמה להצליח, זה לא חזות הכל. עשינו עבודה ארוכת שנים עם מדגם בקרב הרבה מאוד מדינות מפותחות ובדקנו האם יש מקרים שבהם מדינות עם מטבע מאוד חזק, כמו ישראל, שמצליחות להגדיל את הייצוא, מעבר לממוצע של שאר המדינות. מצאנו שאכן כן. מצאנו שאחד הפרמטרים הכי חשובים לעניין הגדלת הייצוא זה לא שער החליפין, אלא המדד שנקרא 'קלות בעשיית עסקים'. אם במדד הזה המדינה נמצאת במקום טוב, למדינה יש סיכוי גדול להגדיל את הייצוא גם אם המטבע המקומי חזק. כנראה שבנק ישראל משאיר את הריבית ברמתה הנמוכה כי מה שניתן לעשות בסיטואציה הנוכחית בישראל בניסיון להקל על הסקטור העסקי. ויש דברים שניתן לעשות, כמו להגדיל את הפיריון, ליצור חינוך מקצועי, לאפשר פחת מואץ כדי שחברות יעשו השקעות בציוד ומכונות, להשתמש בצורה נכונה בגז הטבעי שנתגלה ועוד ועוד".

ואי אפשר בלי לסיים עם השאלה, האם נראה ירידה במחירי הדירות? "אני חושב שב-2017 זה לא יקרה, אבל לגבי 2018-2019 זה כבר אפשרי, בדגש על אזורים מסוימים. ירידת המחירים שתהיה תהיה מאוד לא אחידה מבחינה גיאוגרפית. יש בצנרת מספר שיא של דירות שמצויות בשלבי בניה שונים וכשההיצע הזה יתחיל להגיע לשוק, זה ישפיע על מחירי הדירות, אבל בצורה לא אחידה. באותם אזורים שיש בהם התחלות בניה רבות ללא השקעה בתשתיות האזרחיות (מערכת חינוך, בריאות, תחבורה וכו'), שם תהיה ירידה במחירי הדירות והכוונה היא בעיקר לפריפריה. לא הייתי מצפה לירידה משמעותית. יותר לכיוון של ירידה של אחוזים בודדים, זה הכל. בכל אופן, כל עוד ההיצע שדיברתי עליו לא מגיע בהיקפים משמעותיים לשוק, נראה לי שב-2017 עוד נהייה בסביבה של מחירים עולים. לא יודע אם זו תהיה עלייה כמו ב-2016, אבל אכן תהיה עלייה".