פלוג מסמנת: 5 הסיבות להמשך ההתערבות בשוק המט"ח

"נוכח הריביות השליליות והמדיניות הכלכלית המרחיבה של שותפות הסחר המרכזיות שלנו, רכישות המט"ח יימשכו. הפסקה מוקדמת מדי ברכישות תוביל לייסוף ייתר", כך הזהירה היום (ג') נגידת בנק ישראל קרנית פלוג בוועדת הכספים של הכנסת.

ה דולר שקל רציף -0.7% דולר שקל רציף 3.7 -0.7% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.73 נמוך:3.7 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: משיל כעת 0.15% לרמה של 3.614 שקלים. 

"המדיניות המוניטרית המרחיבה בישראל צפויה להימשך עוד זמן רב וכפועל יוצא, רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל. רכישות המט"ח הן חלק מהמדיניות המוניטרית של הבנק, כחלק מהמגמה לעמוד במטרות הבנק: שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במדיניות הכלכלית של הממשלה ובמיוחד בצמיחה, בתעסוקה ובצמצום פערים ושמירה על היציבות הפיננסית".

"בידי הבנק שני כלים מוניטריים מרכזיים", הסבירה פלוג לחברי הכנסת. "קביעת שער הריבית - שבשנתיים האחרונות עומדת על 0.1%, והתערבות ישירה בשוק המט"ח. מאז סוף 2014 אנחנו במגמה של ייסוף. השקל מתחזק כמעט מול כל המטבעות למעט מול הריאל הברזילאי, הראנד הדרום-אפריקאי והדולק הטאיוואני, כשבמקרים אלו הסיבה לדבר היא משברים שיש במשקים שלהן. לעומת זאת, השקל התחזק ב-7% מול הדולר, ב-8% מול היורו ובלמעלה מ-20% מול הפאונד הבריטי. התחזקות השקל ועקב כך התערבות הבנק בשוק המט"ח, נובעת בחלקה ממצבו הטוב של המשק הישראלי, אך גם משקפת במידת מה ייסוף יתר של שער החליפין, מדיניות מרחיבה מאוד וריביות שליליות במדינות רבות בעולם, ובעיקר בשותפות הסחר שללנו, אירופה וארה"ב".

"בנוסף, החשש מפגיעה בלתי הפיכה במגזר הסחיר, מביאה אותנו לנקוט במדיניות של רכישות מט"ח מוגברות. מפעל שייסגר בעקבות התייקרות הייצוא לא ייפתח מחדש. גם האינפלציה הנמוכה מהיעד על-אף הפחתת הריבית תורמת לבחירה במדיניות זו וכן ההפקה המקומית של גז טבעי שהיא בבחינת מקור לחץ נוסף שעלול להביא להיווצרות של ה'מחלה ההולנדית', מה שהוביל לפני שתי קדנציות להקמת הקרן לדורות הבאים (וחלק גדול מההכנסות מהגז הטבעי מושקעים בחו"ל".

"מדינות רבות, בעיקר שותפות לסחר שלנו, מנהלות מדיניות כלכלית מרחיבה מאוד באופן חסר תקדים יחד עם ריביות שליליות. הדבר מוביל לתנועות הון ממשקים אלו החוצה ובמקביל, תנועת ההון החוצה מישראל נחלשה. דוגמה לכך היא העובדה שהגופים המוסדיים בוחרים לפזר עוד יותר את השקעותיהם בחו"ל ואף להישאר עם השקעות שיקליות. ההשקעה בחו"ל נעשתה פחות אטרקטיבית. מנגד, הזרים נכנסים פנימה. תושבי חוץ מוכרים דולרים וקונים שקלים וזה מחזק את השקל, בהיקף של 5.4 מיליארד דולר מתחילת השנה, בגלל אטרקטיביות של הכלכלה הישראלית. גם מסיבות אמיתיות של בכלכלה וחלק השקעה לטווח קצ"ר".

"אם הייצוא נפגע ובמקביל, הייבוא התחזק למה המחירים לא ירדו? המחירים כן ירדו, האינפלציה שלילית. זה כן התגלגל למחירי יבוא יותר נמוכים. אבל צריך לזכור שיש שחיקה מתמשכת במשקל הייצוא בכלל התוצר וזו אינה מגמה חיובית. ענפי הייצוא מתאפיינים בפריון הרבה יותר גבוה ולכן בשכר יותר גבוה, לכן משק שמתבסס פחות על ייצוא פוטנציאל הצמיחה שלו נמוך יותר ויש בכך נזק ארוך טווח לצמיחת המשק, כי מפעל שייסגר בגלל אותו ייסוף ייתר לא ייפתח מחדש".

"רכישות המט"ח הן אפקטיביות וממתנות את מגמת הייסוף, הן מאפשרות 'לקנות זמן' ליצואנים לצורך התאמת יכולת התחרות שלהם, אך כמובן שאינן יכולות לפתור בעיות מבניות שיש במשק הישראלי: הפריון הנמוך, בעיות רגולטוריות, חוסר בהכשרת כוח אדם, בעיות בענף התשתיות, חוסר בהשקעות תקציביות בתחומים אלו וכד'. יש צורך להרחיב את פוטנציאל הצמיחה". לבסוף אמרה, כי "הפסקה מוקדמת מדי של מדיניות רכישת המט"ח, עשויה להעמיק את ייסוף היתר של השקל ולהביא לפגיעה בלתי הפיכה במגזר הסחיר".

מתוך המצגת של פלוג היום: