זה מה שחושבים כלכלני לאומי בנוגע להתחזקות השקל

היומיים האחרונים בשוק המט"ח המקומי אמנם התאפיינו בהתחזקות קלה של הדולר אך כבר הבוקר חזר המטבע האמריקני לסנטימנט השלילי שמאפיין אותו מזה זמן רב ונסחר כעת בירידה של 0.25% אל מול השקל. נזכיר כי בתחילת השבוע התערב משרד האוצר בשער החליפין והביא לזינוק קל בדולר אך נראה כי שינוי המגמה כאמור היה זמני בלבד.

דולר שקל רציף -0.7% דולר שקל רציף 3.7 -0.7% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.73 נמוך:3.7 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:

בתוך כך, אגף כלכלה בלאומי בראשות ד"ר גיל בפמן מוציאים הבוקר (ה) התייחסות בנוגע לתיסוף השקל כאשר כותבים בסקירתם כך: "התיסוף בשקל נמשך גם ברביע השני של 2017, תוך האטה בקצב ההתחזקות. שער החליפין של השקל מול סל המטבעות התחזק בכ-1.3% במהלך הרביע השני של השנה, זאת לאחר תיסוף של 4.2% ברביע הראשון. לאור זאת, השקל הגיע לנקודת שיא העוצמה שלו בראייה היסטורית, המשקפת גם נקודת קיצון של היעדר תחרותיות. התפתחות זו, תמשיך להכביד בעיקר על יצוא הסחורות של ישראל, זאת בדגש על ענפים הרגישים לשינויים בשערי חליפין, ובהם: כימיקלים, גומי ופלסטיק ומכונות וציוד (לפי מחקר של בנק ישראל)".

"התיסוף בשקל ברביע השני של השנה, מול סל המטבעות, הינו תוצאה של המשך התחזקותו של השקל מול הדולר. בתקופה זו, נרשם תיסוף של כ-3.7% בשקל/דולר, זאת לאחר שהתחזק בכ-5.5% ברביע הקודם, ובכך השלים תיסוף חד יחסית של כ-9.0% במחצית הראשונה של השנה. מנגד, חל פיחות של כ-2.7% בשער החליפין של השקל מול האירו במהלך הרביע השני של השנה. זאת, בין היתר, עקב התחזקותו של האירו בעולם על רקע מספר גורמים, ביניהם: המשך שיפור הדרגתי בסביבה המאקרו כלכלית במרבית מדינות אירופה, ירידה מסוימת בסיכונים הפוליטיים ברחבי היבשת והערכות כי תהליך הנורמליזציה של המדיניות המוניטארית מצד הבנק המרכזי האירופי (ECB) יתחיל מוקדם יותר מאשר הוערך קודם לכן".

"יש להדגיש כי בנק ישראל מנסה לפעול כמעט לבדו כנגד הכוחות הבסיסיים שתומכים בהמשך ההתחזקות ארוכת הטווח של השקל, בהם: חשבונות חוץ חזקים מאוד, פרופיל פיסקאלי חיובי, פוטנציאל הגז הטבעי, וסקטור ההיי-טק. בהקשר זה, נציין את כלי המדיניות בהם משתמש בנק ישראל בניסיון לבלום את התיסוף בשקל, אשר כוללים: ריבית אפסית ורכישות מט"ח בהיקף כמעט בלתי מוגבל. נכון להיום, היקף יתרות המט"ח של בנק ישראל חצה את ה-100 מיליארד דולר".

"לאור הנתונים שצוינו, ניתן לשער כי מידת ההתערבות הנוכחית של בנק ישראל בשוק המט"ח לא נועדה לבלום באופן מלא את התיסוף המתמשך בשער החליפין של השקל, אשר נתמך כאמור בגורמים הבסיסיים החזקים של המשק הישראלי. אין ספק כי נדרשות פעולות נוספות לשם כך, לרבות צעדים פיסקאליים ומבניים שמטרתם שיפור הסביבה העסקית בישראל ושיפור מידת התחרותיות של היצואנים הישראליים באפיקים אחרים מאשר אפיק שער החליפין".

"לסיכום, עוצמתו של השקל צפויה להישמר – התפתחות אשר צפויה לעכב את מועד העלאת הריבית הראשונה מצד בנק ישראל. להערכתנו, התנאים ההכרחיים, אך לא מספיקים, להעלאת ריבית ראשונה בישראל במהלך 2018, כוללים: חזרה של סביבת האינפלציה (הן האינפלציה בפועל והן האינפלציה הצפויה) לקרבת מרכז יעד יציבות המחירים של הממשלה, 1%-3%, באופן פרמננטי ולא זמני; מספר העלאות ריבית נוספות בארה"ב; ושהפעילות הכלכלית במשק המקומי תמשיך להתרחב בקצב של 3.0%-3.5%".