אין הפתעות: בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 0.1%

כצפוי ובדומה לפעמים קודמות, בנק ישראל הותיר לפני זמן קצר את הריבית על כנה (0.1%). במקביל לפרסום ההחלטה עדכן הבנק מעלה את תחזית הצמיחה ל-2017 לכדי 3.4% והתחזית ל-2018 – על 3.3%.

בהודעה נמסר כי "נתוני הפעילות הראשוניים לרבעון השני מעידים כי היצוא וההשקעות צמחו מהר יחסית להערכתנו בעת עריכת התחזית הקודמת. אנו מעריכים שבטווח התחזית (השנה וחצי הקרובה) נראה המשך גידול בקצב הצמיחה של היצוא, בין היתר עקב ההתאוששות הצפויה בסחר העולמי, וכן של ההשקעות בענפי המשק. מנגד, קצב הצמיחה של הצריכה הפרטית צפוי להתמתן לאחר שבמשך תקופה ארוכה הוא היה מהיר יחסית לקצב הצמיחה של השימושים האחרים ושל התוצר".

"למעשה, התחזית משקפת מעבר הדרגתי לצמיחה שמבוססת פחות על הצריכה הפרטית ויותר על היצוא. יש לציין כי התפתחות המשתנים הריאליים ברבעונים האחרונים הושפעה מהקדמת רכישות של כלי רכב עקב השינויים שנערכו במיסוי עליהם ונכנסו לתוקף בינואר 2017. הקדמת הרכישות מתבטאת בין היתר בכך שקצב הצמיחה השנתי ב-2017 נמוך מהקצב ב-2016, אולם אנו מעריכים שבניכוי השפעה זו הוא ידמה לקצב ב-2016 ויעמוד על מעט למעלה מ-3.5%. בינואר 2019 צפויים שינויים נוספים במיסוי על כלי רכב, ואנו מעריכים כי גם הם יובילו להקדמת רכישות וכי זו תגביר את קצב הצמיחה ב-2018".

להלן הגורמים שעמדו ברקע להחלטת הבנק:

- קצב האינפלציה השנתי מצוי מעט מתחת ליעד, אך סביבת האינפלציה עדיין נמוכה: הציפיות לאינפלציה עד השנה השלישית עדיין נמוכות מהיעד. עליית השכר הנומינלי, סביבת הפעילות החזקה והאינפלציה בעולם יפעלו לעליית האינפלציה, בעוד הייסוף שהתרחש, התגברות התחרות במשק וצעדי הממשלה להפחתת יוקר המחיה יפעלו בכיוון ההפוך.

- האינדיקטורים לפעילות מצביעים על כך שהמשק המשיך לצמוח בקצב נאה גם ברבעון השני, ושוק העבודה ממשיך להפגין עוצמה. לאורך זמן צמיחת היצוא מתבססת על גידול ביצוא השירותים, בעוד יצוא הסחורות מדשדש.

- בכלכלה העולמית נמשך שיפור מתון, וחל גידול בקצב הצמיחה של הסחר העולמי. באירופה ההתאוששות מתבססת, וחלה ירידה בסיכון הפוליטי. ה-Fed העלה כצפוי את הריבית, אך יתר הבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכים לעת עתה את המדיניות המוניטרית המאוד מרחיבה.

- מאז הדיון המוניטרי האחרון חלו שינויים חדים יחסית בשערי החליפין הצולבים, ובשער החליפין האפקטיבי נרשם ייסוף של פחות מאחוז. ב-12 החודשים האחרונים הייסוף הסתכם ב-9.4%.

- מזה מספר חודשים מסתמנת התייצבות במחירי הדירות, והאינדיקטורים משוק הדיור ממשיכים להצביע על התקררות השוק.

בתוך כך, בשוק ממשיכים להעריך כי ברקע לחוזקת השקל והחולשה בציפיות האינפלציה הריבית צפויה לעלות רק במהלך השנה הבאה.

ואלה תגובות בתי ההשקעות להחלטת בנק ישראל:

אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בהלמן-אלדובי: "למרות העלאות הריבית בארה"ב, בנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי, כצפוי. בנק ישראל נמצא במלכוד בשל השקל החזק, וציפיות אינפלציה אפסיות ואף שליליות לחודשים הקרובים, ולפי שוק ההון צפויה אינפלציה שלילית גם בהסתכלות 12 חודשים קדימה. על אף האינדיקאטורים החיוביים בשוק המקומי המצביעים על משק הקרוב לתעסוקה מלאה עם צמיחה מהירה יחסית לעולם המערבי, בנק ישראל לא יכול לעלות ריבית בחודשים הקרובים, מנגד לא צפויה גם ירידה בריבית למרות האינפלציה והצפיות לאינפלציה הנמוכות מאוד, לנוכח מחירי הדיור והצריכה הפרטית הגבוהה, ובעיקר לאור העובדה שהריבית כבר היום נמוכה ביותר והורדה נוספת לא באמת תעשה שינוי. להערכתנו, בנק ישראל ימתין עם שינויים מוניטריים בתקופה הקרובה".

יונתן כץ, לידר שוקי הון: "החלטת הריבית לגמרי לא הפתיעה, ובנק ישראל מאד אופטימי לגבי צמיחת המשק השנה ועדכן את התחזית הצמיחה ל 3.4% מ 2.8% בתחזית של אפריל. למרות ההאצה בפעילות (בעיקר ביצוא) בנק ישראל הוריד את תחזית האינפלציה ל 0.5% השנה (מ 0.8%) ועדיין רואה אינפלציה של 1.5% ב 2018. למרות שבנק ישראל צופה אינפלציה של 0.8% בלבד ב 12 החודשים הקרובים, עדיין הבנק צופה העלאת ריבית ראשונה ברבעון ב׳ ל 0.25% ועוד העלאת ריבית ל 0.5% ברבעון ד. מדובר במסר יחסית ניצי: העלאת ריבית תתרחש לפני הגעה ליעד האינפלציה. לפי הערכתנו יתכן שהריבית לא תעלה לפני 2019 בשל סביבת אינפלציה נמוכה וחשש לייסוף חד בשקל. מסר ניצי צפוי לתמוך בהמשך ייסוף השקל בימים הקרובים".

שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בקבוצת 'פיוניר': "מתחילת השנה משדר בנק ישראל לכולם כי שער הדולר הינו המאבק העיקרי בו הוא מתמקד, וזאת לאור התחזקות השקל שמקשה על היצוא ומרחיקה את השגת יעדי הצמיחה והאינפלציה. לאחרונה, אנו אף שומעים יותר ויותר על מפעלים שנסגרים ופעילויות שמצטמצמות לאור העלות הגוברת לעובד ישראלי מול עובד קבלן בחו"ל לאחר נסיקת השקל. נראה כי מגמת צימצום העובדים תמשך דבר אשר מפחיד את קברניטי הכלכלה. כרגע נראה כי הכלים אשר בנק ישראל מפעיל אינם מספקים. בנק ישראל נותר כמעט ללא כלים מוניטריים וחייב להתחיל לחשוב על דרכים נוספות להחלשת השקל מלבד רכישת דולרים ושמירה על ריבית נמוכה. אם נוסיף לכך את הקולות על הצטננות שוק הנדל"ן, שעד היום הקשה על מדיניות מוניטרית מרחיבה, נראה כי לא רק שלא תהיה העלאת ריבית ב- 2017 אלא שהאפשרות להורדת ריבית או למהלך של הרחבה כמותית שוב על הפרק, אלא אם נראה שינוי מגמה מהיר שער השקל/דולר".