אחרי מדד יוני שהפתיע בירידה דרמטית - ההמלצה למשקיע היא חד משמעית

מדדי האג"ח צמודי המדד נסחרים היום תחת לחץ מכירות, זאת לאחר שביום שישי פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני והציגה ירידה דרמטית של 0.7% (מול תחזיות לירידה של 0.2% בלבד). התל בונד 60 סגר בירידה של 0.15%, והאפיק הממשלתי הצמוד הקצר (עד שנתיים) סגר בנפילה של 0.45%. 

מדד תל בונד 20 ממשלתי מדד 2 - 0 שנים

אורי גרינפלד, כלכלן ראשי בפסגות: "מדד יוני הפתיע באופן חריג כלפי מטה ויחזיר כנראה את טרנד הדִפלציה למקומותינו. עם זאת, לפני שקופצים להסיק מסקנות ומוכרים כל דבר שמזכיר את המילה "צמוד", חשוב לשים לב לשלושה דברים. ראשית, עיקר ההפתעה במדד יוני נבע משני סעיפים שקשה ללמוד מהם משהו קונקרטי על המגמות האינפלציוניות במשק. סעיף ההלבשה וההנעלה, שירד ב-5.4% ואחראי לבדו על סטייה של 0.2% מהתחזית, עבר שינוי במתודולוגיית המדידה על ידי הלמ"ס וסובל מ"רעשים" כבר תקופה ארוכה. סעיף הפירות וירקות, שירד ב-6.9%, הוא סעיף תנודתי ו"רועש" באופן טבעי ולהסיק ממנו על המגמה הכללית זה כמו להניח שגם ביומיום אקסל רוז מחליף בגדים כל רבע שעה. לכן, צריך לחכות לפחות עד המדד הבא כדי להסיק מסקנות. שנית, סביבת האינפלציה בישראל היא דפלציונית גם בלי קשר למדד יוני. עם זאת, אחד הסעיפים במדד המחירים לצרכן נקרא סעיף הדיור ומשקלו הוא כ-25%. מכיוון שסעיף זה צפוי להמשיך ולעלות, שאר הסעיפים צריכים להיות מאוד שליליים כדי לסחוב את האינפלציה חזרה לטריטוריה השלילית. נכון, היינו שם למשך תקופה ארוכה אך להערכתנו על אף שהתהליכים הדפלציוניים נמשכים (בעיקר התערבות הממשלה והתגברות התחרותיות) העוצמה שלהם פחותה מכפי שהיתה לפני שנה או שנתיים. לכן, בתחזית האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הקרובים שעומדת על 0.5%, אנו מניחים ירידות מחירים בחלק גדול מהסעיפים, אך האינפלציה היא חיובית כמעט ורק בגלל סעיף הדיור (ראה גרף מטה). "

עוד אומר גרינפלד כי "ההמלצה שלנו על הרכיב הצמוד למדד מתייחסת לחלק הבינוני-ארוך של העקומים ונובעת מההנחה שהלחצים הדפלציוניים בישראל מגיעים רובם ככולם מצד ההיצע. ירידות מחירים הנובעות מצד ההיצע ואינן מלוות בהאטה בצד הביקוש יהיו תמיד מוגבלות בזמן. לכן, אנו מניחים שבטווח הבינוני (מטעמי שמרנות נניח בעוד 5 שנים), האינפלציה הממוצעת בישראל תחזור לרמות "נורמליות". בתרחיש זה, גם אם בשנים הקרובות האינפלציה תמשיך להיות מתונה, האג"ח הצמודות בחלק הבינוני-ארוך של העקום צפויות להניב תשואות עודפות על אלו השקליות".

• דסק"ש מסתערת על האג"ח שלה - מתכוונת לרכוש בעוד 200 מיליון שקל
• דסק"ש יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של איגרות החוב של החברה

דודי רזניק מלאומי שוקי הון: "מדד המחירים לצרכן לחודש יוני בשילוב הודעת הריבית של בנק ישראל מחזקים את הערכה כי הריבית צפויה להיוותר עוד תקופה ארוכה ללא שינוי בעיקר ובתסריט בו נראה את הפד מאט את קצב העלאות הריבית. לפיכך אנו ממליצים על הארכת מח"מ האחזקות למח"מ של 6 שנים. האינפלציה בפועל בחודשים הקרובים צפויה להמשיך להיות נמוכה מאוד. על פי ההערכות הנוכחיות, האינפלציה עד לסוף הרבעון הראשון של שנת 2018 צפויה במצטבר להסתכם באפס ואולי אף מתחת לכך. בסביבת אינפלציה זו אנו ממשיכים לתת עדיפות ברורה להשקעה באפיק השקלי הלא צמוד. החלק היחידי בעקום בו אנו אדישים הינו החלק הארוך ביותר למח"מ של 10 שנים ומעלה. ציפיות האינפלציה בטווח זה עדין נמוכות יחסית. לפיכך אנו ממליצים בחלק הארוך של העקום להעדיף את צמודי המדד ובעיקר לגופי החיסכון לטווח ארוך. בחלק הקצר ובעיקר בחלק הבינוני של העקום נראה כי קיימת עדיפות ברורה להשקעה באפיק השקלי הלא צמוד כאשר בעיקר אמורים הדברים לגבי הסדרות צמודות המדד בטווח של גליל 5903 ועד ממצמ 1025 כולל, סדרות אלו כאמור נראות יקרות יחסית.

עוד כותב רזניק כי באופן כללי לא מומלץ להגדיל כעת חשיפה לאפיק הקונצרני, "בניגוד לאפיק הממשלתי, אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר של עד 3 שנים בלבד. רק סדרות בדרוג גבוה של קבוצת AA ומעלה מומלצת להשקעה גם במח"מ ארוך יותר. להערכתנו המגמה של העדפת החברות בדירוגים גבוהים יחסית צפויה להימשך בעיקר על רקע רמת המרווחים הנמוכה יחסית אליה הגיעו איגרות החוב בדירוגים נמוכים יחסית." 

יוטב קוסטיקה, כלכלן במור בית השקעות: "מדד המחירים לצרכן שהפתיע בצורה משמעותית כלפי מטה יפגע בעיקר באפיק הצמוד הקצר שגילם ירידה של 0.2% בלבד, אך מנגד ממשיך להרחיק כל אפשרות להעלאת ריבית בישראל - מה שתומך בהשקעה במכלול אפיקי הסיכון השונים - קונצרני, ממשלתי ומניות. ולכן, על אף שאנו סבורים שמרווחי הסיכון באפיק הקונצרני נמוכים מדי, נתון אינפלציה זה עשוי להמשיך ולתמוך ברמות המרווחים הנוכחיות. כל עוד השקל ימשיך לשמור על חוזקתו מול סל המטבעות, במקביל להמשך מהלכי הורדת יוקר המחיה השונים של הממשלה, אין סיבה שנראה את האינפלציה מגיעה למרכז היעד של בנק ישראל"