מנכ"ל החברה שמתרגמת פסולת לכסף: "מדובר בגיימצ'יינג'ר לתעשיית הפלסטיק"

היקף ייצור הפלסטיק בעולם עומד על יותר מ-300 מיליון טונות בשנה, והוא צפוי להכפיל את עצמו בתוך שני עשורים. רוב הפסולת מושלכת ישירות לסביבה, או לאתרי הטמנה, ורק חלק קטן מזה עובר להליך של מחזור. חלק מהחברות בעולם עתידות לייצר מהליך המחזור כסף, ואחת מהן זו חברת אינפימר הישראלית מקיבוץ ברקאי שרשמה בשבוע שעבר הזמנה מגוף גדול ראשון שמייצר גם לשוק הבינלאומי, מה שמהווה הבעת אמון במוצר החדשני שפיתחה.

אינפימר, שנוסדה ב-2013 בחצר ביתם של בני הזוג יובל וטל תמיר, שהובילו את מאבק יוצאי השייטת שחלו בסרטן לאחר צלילות בקישון, נכנסה לבורסה במרץ 2015 בדלת האחורית במיזוג עם השלד הבורסאי איזי אנרגיה. החזון של אניפימר הוא לפתח וליצר חומר גלם תרמופלסטי מבוסס על פתרונות ברי קיימא לפסולת ביתית. בשיחה עם Bizportal תמיר מסביר כיצד הפיק את המירב מהאסון שפקד את לוחמי השייטת שצללו בקישון, כשבנה חברה ידידותית לסביבה ליצירת כסף מהפסולת הביתית של כולנו.

תמיר: "הסיפור התחיל בתובנה בוועדת שמגר לפיה יש קשר בין הרעלים בסביבה למחלות זיהומיות מלבד סרטן. אחרי שניצחנו בוועדת שמגר במאבק לוחמי השייטת, החלטנו שאסור שהמאבק יסתכם בעצירת הזיהום לקישון אלא בעצירת הזיהום בכלל. לגבי הטיפול בפסולת הגישה שלנו תמיד היתה לבוא עם פתרון כלכלי וראינו שכל הפתרונות שקיימים, כמו הפרדה של פסולת במקום או שריפה של הזבל, הם לא כלכליים אלא נשענים על מענקים של מדינות ולא יכולים לעמוד לבד ולכן גם הציבור לא יכול להתחבר אליהם. מצאנו כי הבעיה הכי קשה נמצאת מתחת לאף של כל אחד מאיתנו, הפסולת הביתית".

"האנושות מייצרת 400 מיליארד טון בשנה מפסולת ביתית הטרוגנית ומנגד התעשייה דורשת פסולת ממויינת. פלסטיק מהווה הבעיה הכי קשה מבחינת הטיפול בו טרם יזהם את הסביבה, הרי מאד קשה להפרידו משאר הפסולת. רובה של הפסולת הביתית הולך להטמנה, או לשריפה (הליך שמאד מזהם), וחלקים אחרים, שהולכים וגדלים, נזרקים לאוקיינוסים. עם זאת, הפלסטיק אינו מתכלה ולמעשה מסב נזק אדיר לסביבה. מדובר בבעיה הכי קשה שמקשה על המחזור של הפסולת הביתית שאנו מייצרים. היום אין פתרונות לזה, לך תפריד את הפלסטיק משקית הזבל הביתית, שבתוכה יש עוד הרבה חלקים קטנים שדורשים הפרדה. הפסולת האורגנית מתכלה והולכת לביו-גז, אבל הפסולת הפלסטית לא מתכלה וגורמת נזק אדיר לסביבה".

• הפלסטיק והתחבורה בראש: החברות שנהנות מהירידה במחירי נפט
• עוד דוחות חלשים לפלרם: נפילה של 20% בהכנסות מפעולות נמשכות

"החלטנו לבוא עם פתרון", ממשיך תמיר. "מצאנו שהפסולת מאד הומוגנית וניתן לחלק אותה למינרלים (מתכות, זכוכיות, חול ורכיבים מהחי), ומה שנותר זה הפולימר הכי נפוץ - תאית (נייר, ירקות, פירות וכו'). ברגע שהבנו את זה הכל היה פשוט. מצאנו דרך להפריד בין התאית לפלסטיק על ידי מניפולציה לשינוי המבנה של הפסולת. מכל 1 טון של אשפה מיוצרים בממוצע כ-60% אינפימר, כ-25% מינרלים להטמנה וכ-15% נוזלים לאידוי. זה כבר משהו שאחרים לא יודעים לעשות". 

בניגוד לחברות אחרות שנכשלו בניסיון לייצר כסף מפסולת ביתית (ראו אמיר ברמלי ווי.טי.פי), אינפימר החלה בתחילת השנה להציג מכירות מסחריות הודות למספר הזמנות מיצרני פלסטיק. החוזה הראשון של החברה לאספקה של 20 טונות של חומר גלם נחתם בספטמבר האחרון, ובשבוע שעבר, כאמור, אינפימר הציגה הזמנה מסחרית בהיקף של 2.5 מיליון שקל עם חברה גדולה במשק בעלת לקוחות בשוק הבינלאומי. תמיר מסביר כי הדבר מהווה אבן דרך משמעותית לחברה שכן הזמנה בסדר גודל כזה מהווה הבעת אמון במוצר.

"אנו היחידים בעולם שעושים הפרדה בגלל אותה תובנה. מלבד החיסכון בעלויות חומרי הגלם לתעשייה, בניגוד לפלסטיק - אחד היתרונות שבשימוש באינפימר נוגע לתלות הנמוכה מאד במחיר הנפט. במקום להשתמש בנפט לתעשיית הפלסטיק אנו מציעים לתעשייה חומר נקי בעלות שנמוכה בחצי מזו של הפלסטיק, ולכן יש פה מהפיכה של ממש. הרי אחת מהבעיות של כל מדינה היא השאלה מה עושים עם הפסולת והנה יש פה אלמנט שהוא גיימצ'יינג'ר לתעשייה".

• "מניית ג'נריישן צריכה לעלות ב-64%"
• סקודיקס: ההכנסות ברבעון זינקו ב-38% - 8.1 מיליון דולר
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אינפימר השלימה בשנה שעברה את הקמת קו הייצור הראשון בקיבוץ ברקאי שתפוקתו היא 0.5 טון לשעה. במהלך אותה שנה החברה ביצעה הרצות ניסיוניות, פיילוטים בחברה ואצל לקוחות פוטנציאליים להזרקת חומר הגלם לתעשיית הפלסטיק. הדבר נעשה בשילוב אינפימר ופלסטיק בשיעור של 20%-60%, תוך שימוש במערכות ההזרקה בשטח של הלקוחות. במהלך 2016 אינפימר גייסה 10 מיליון שקל ממשקיעים בשוק ומפרטיים, וכן קיבלה אישור מהרשות לחדשנות למענק נוסף עד ל-2 מיליון שקל. החברה בוחנת כעת את האפשרויות להקמת קווי ייצור נוספים והרחבת הפעילות למדינות נוספות. צריך להזכיר כי החברה נסחרת לפי שווי של 100 מיליון שקל למרות שכמעט אין לה הכנסות. 

מאז כניסתה לבורסה במארס לפני יותר משנתיים מניית אינפימר רשמה מהלך עליות של יותר מ-170%. עם זאת, במהלך התקופה המניה פתחה מבערים בספטמבר לאחר הדיווח על ההזמנה הראשונה, עד לשיא שנרשם בנובמבר של אותה שנה. מנגד, הנפילה מהשיא היתה כואבת לאחר שהמשקיעים ציפו לשווא לעסקאות חדשות, ותוצאות הרבעון השלישי של 2016 (שחשפו הפסד של 4.6 מיליון שקל ב-9 החודשים הראשונים של אותה שנה), תרמו למומנטום השלילי במניה. עם זאת, נזכיר כי קו הייצור הראשון של החברה החל לפעול באופן רציף רק ברבעון הראשון של 2017, כך שעיקר ההפסד מיוחס להוצאות מו"פ. 

אורן זהבי, מנהל הפיתוח העסקי וסגן יו"ר איזי אנרגיה: "כאשר קיבלנו החלטת השקעה, דווקא באינפימר ולא בחברה אחרת, מצאנו כי מצד אחד, זו חברה שיודעת לייצר באיקס כסף, למכור בשני איקס מוצר שעולה ארבעה איקס, ומצד שני זו חברה של קומודוטי. אין לנו מתחרים על החומר גלם הזה. רשויות משלמות כסף כדי להיפטר ממנו. תעשיית הפלסטיק בישראל העולם צורכת 3 מיליון טון בשנה. גם אם יהיו לי 100 קווי ייצור - מדובר בסיכה בים. ברגע שקו עובד יש בסיס תזרימי ואם הטכנולוגיה מוכחת אפשר לשכפל את זה ואף פעם לא נמצה את מלוא הפוטנציאל. הסיכון לפיו היצרנים יגידו 'אין מה לעבוד עם החומר שלכם' הוא די נמוך, ולאחר ההזמנות הראשוניות הוא נמצא כעת מאחורינו".