הבורסה לחברות קטנות ובינוניות בדרך, הנה מסקנות הביניים

בורסת החברות הבינוניות-קטנות רוקמת עור וגידים. היום הוגש דו"ח הביניים של הצוות לבחינת הקמת שוק הון בורסאי ייעודי לחברות קטנות ובינוניות.

הצוות סבור כי מודל הפיקוח המיטבי לבורסה הייעודית הוא זה שנהוג ב-AIM באנגליה ויושם בווריאציות שונות בחלק ניכר מהבורסות המשניות ברחבי העולם. על פי מודל זה, הפיקוח על החברות הנסחרות בבורסה המשנית נעשה על ידי הבורסה, באמצעות יועץ רגולטורי מלווה. זאת, בשונה מהמודל בבורסה הראשית באנגליה (LSE), שם הפיקוח על החברות נעשה בידי הרגולטור.

בהתאם למודל זה, הבורסה הייעודית תהיה בעלת תפקיד מרכזי במערך הפיקוח והבקרה הן על היועץ הרגולטורי המלווה והן על החברות הנסחרות, ואילו לרשות ניירות ערך תהיה סמכות שיורית ביחס ליועץ הרגולטורי המלווה ולחברות הנסחרות. אך מכיוון שאין תשתית מתאימה כיום, ומכיוון שמבנה הרגולציה הנוכחי בישראל מעלה קשיים על אפשרות מתן סמכויות פיקוח ואכיפה משמעותיות לבורסה הייעודית, שתהיה גוף פרטי, הצוות המליץ בשלב זה על מודל פיקוח חלופי המבוסס על מודל הפיקוח הנוכחי בישראל, ודומה לפיקוח החל בבורסות הקנדיות – הבורסה הראשית (TSX) והבורסה המשנית (TSXV) ,שגם בהן הפיקוח מתבצע על ידי הרגולטור, בדומה למצב בישראל, כאשר בעתיד תשוב ותיבחן האפשרות ליישם את מודל הפיקוח על ידי הבורסה הייעודית באמצעות יועץ רגולטורי מלווה. 

במצב הדברים הקיים, המלצת הצוות הינה כי הבורסה הייעודית תוקם תחת מודל פיקוח הדומה לזה החל על החברות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כלומר, החברות תהיינה מפוקחות על ידי הרשות, ותחול עליהן רגולציה בהתאם לאופי החברות, גודלן ומאפייניהן, תוך התאמה למודלים מקובלים בעולם בהם. הפיקוח הישיר על ידי הרשות מייתר את הצורך בחובת מינוי יועץ רגולטורי מלווה, ולכן במודל פיקוח זה חובה כזו תהווה הכבדה רגולטורית ועלות נוספת לחברה בתקופה בה היא רשומה למסחר בבורסה הייעודית.

מבט על חברות צמיחה וחברות קטנות ובינוניות בשוק ההון המקומי, מוביל למסקנה כי הבורסה לא היוותה עד כה אלטרנטיבה יעילה לגיוס מימון על ידי חברות אלה, בעיקר מסיבות הנוגעות לגודלן והיקף פעילותן; דרישות סף גבוהות מדי עבורן לרישום למסחר; חוסר התאמה בין עלויות הרגולציה הקיימת לגודלן וקיומן של אלטרנטיבות אטרקטיביות יותר לגיוס הון.

קיימת הכרה בינלאומית בכך שחברות קטנות ובינוניות תורמות באופן משמעותי לצמיחה ולפיתוח הכלכלי של כלכלות ומשקים, ומהוות קטר לשיפור התעסוקה, החדשנות והיזמות. גם בישראל, בדומה לעולם, חברות אלו הן מנוע צמיחה מרכזי של המשק, אולם לרוב הן מתקשות להשיג מימון לפעילותן באפיקים הקיימים מסיבות שונות. למימון ציבורי ישנם יתרונות רבים, וביניהם: עלותו הנמוכה יחסית, נזילות למשקיעים, פיזור סיכונים, הנאה ישירה של הציבור מהצלחת חברות אלו וקידום צמיחה ארוכת טווח.

הבורסה לא היוותה עד כה אלטרנטיבה משמעותית גם לגבי חברות צמיחה אשר הינן לרוב חברות בתחילת דרכן הזקוקות להון ואשראי שיאפשרו להן לממן את פעילותן העסקית ולהתפתח עד להפיכתן לחברות בשלות ובוגרות, בעלות מכירות ותזרים מזומנים יציב ואיתן. מתן גישה לחברות אלו למימון ציבורי תאפשר מחד אפיק מימון חדש לאותן חברות, ומאידך הדבר יתרום לפיתוח שוק ההון והגדלת מגוון ההשקעות האפשריות למשקיעים.

בנוסף, הקמת הבורסה הייעודית תסייע להגדלת החשיפה של הציבור בישראל לחברות טכנולוגיה וצמיחה, שלא היו עד כה חלק משמעותי משוק ההון; תאפשר יצירת מקפצה לחברות צמיחה בדרך לשווקים הראשיים; תסייע בקידום האינטרס המשקי לשמירה על חברות אלה "בתוך הבית" - ובתוך כך, תעצים את היתרון היחסי של ישראל כמעצמה טכנולוגית ותתרום להגדלת הפריון המשקי.