ממחר - הציבור יוכל להשקיע ישירות בסטארטאפים
החל ממחר, הציבור יוכל להשקיע בחברות סטארט-אפ ועסקים פרטיים. לפי תקנות ניירות ערך החדשות, כל חברה ישראלית תוכל לגייס סכום של 6-4 מיליון שקל ממספר בלתי מוגבל של משקיעים פרטיים, ובתמורה להקצות להם מניות בחברה או אגרות חוב.
יישום התקנות החדשות יאפשר למשקיעים לקחת חלק בהשקעות בהון סיכון, וזאת לעומת המצב הקודם שבו השקעות בהון סיכון היו נחלתם של פרטיים שיכלו להשקיע בכסף גדול.
"בעשור האחרון יצאו מבית היוצר של החדשנות הישראלית אקזיטים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים", אומר עילם אוסרי, סמנכ"ל בפיפלביז שמציעה פלטפורמה להשקעות המונים, "מי שזכה לקחת חלק בהצלחה הזו הן קרנות הון הסיכון (בחלקן הגדול זרות) ובעלי הון שיכלו להשקיע מאות אלפי ומיליוני דולרים בסטארטאפים בתחילת דרכם. מי שנשאר מחוץ למשחק ולא זכה לקחת חלק מהצלחתה של אומת הסטארטאפ הם המשקיעים הקטנים שנשארו עם אפשרויות השקעה בסיסיות דרך השווקים הציבוריים. הרשות לניירות ערך משנה את מציאות זו ומאפשרת למשקיעים הפרטיים להצטרף לתחום, תחת פיקוחה ועם מגבלות שנועדו להגן על קהל המשקיעים". התקנות החדשות מגדירות "רכז הצעה", תפקיד בפיקוח של רשות ניירות ערך אשר מדווח ליושב ראש הרשות ופועל בשקיפות מול ציבור המשקיעים. תפקידיו של רכז ההצעה לבדוק את החברות המגייסות וההצעה להשקעה בהן, וכן להוות גורם מסנן במטרה לצמצם את הסיכוי לתרמיות.
רכז הצעה אמור גם לספק למשקיעים מערכת דירוג בה הם יכולים להיעזר לטובת קבלת החלטה מושכלת. תפקידו הנוספים: לספק לחברות המגייסות אפיק תקשורת עם המשקיעים דרכו יוצאים הדיווחים התקופתיים ולוודא שהמשקיעים אכן נרשמו כבעלי מניות בחברות המגייסות לפי תנאי העסקה.
כדי לוודא שהמשקיעים לא ישקיעו מעבר ליכולתם,ייקבע סכום ההשקעה מקסימלי למשקיע בודד בהתאם למצבו הפיננסי. משק בית שהכנסתו השנתית מגיעה ל-350 אלף שקל בשנה (כ-29 אלף שקל בחודש) יהיה רשאי להשקיע עד 10 אלף שקל בכל חברה ועד 20 אלף שקל בשנה. משק בית שהכנסתו השנתית נעה בין 350 אלף שקל ל-750 אלף שקל, יהיה רשאי להשקיע עד 30 אלף שקל בכל חברה בתקופה של שנה.
משק בית שהכנסתו השנתית נעה בין 750 אלף שקל ל-1.2 מיליון שקל, יוכל להשקיע עד 5% מהכנסתו השנתית או 100 אלף שקל בשנה, הנמוך מביניהם. משקיע שהכנסתו השנתית היא מעל 1.2 מיליון שקל (משקיע כשיר) לא יהיה כפוף למגבלות.
- 5.אני השקעתי 27/12/2017 16:55הגב לתגובה זומיי סייז & גו.די.אם נכנסתי בגלל ההבטחה... נשאר בגלל הבלוקציין (רמז לעתיד .. ;) )
- 4.שט 26/12/2017 08:58הגב לתגובה זולהשקיע. רוב הסטרטאפים נכשלים ופה יש סטרטפים שאין אפילו בדיקה מינימלית של יתכנות. ראיתי מספר הצעות של פיפביז והן בדיחה על חשבון המשקיעים. למשל סינטסייזר קול שחברת ימהה מוכרת כמוה כבר מספר שנים מוצר מוגמר בהצלחה מרובה, זריקת כסף לאשפה כי אי אפשר יהיה להתחרות עם ימהה.
- 3.מה העלות של "רכז ההצעה" לסטארט אפ המגייס? (ל"ת)יזם 25/12/2017 17:51הגב לתגובה זו
- יזם שנפגש עם הגופים 26/12/2017 08:01הגב לתגובה זוהבעיה המרכזית לעשות השוואה בניהם, יאמר לזכות שחלקם הגונים ומראים לך את כל התמונה וחלקם לא... יש כאן עלות שהם לוקחים, עלויות נאמנות עלויות שיווק שפה אגב הרוב חרטטו ורק גורם אחד שעדין לא עלה לאוויר אמר לי מספרים הגיוניים לאחר שבדקתי עם כמה חברים בתחום הפרסום, כל השאר פשוט זרקו משהו ממש נמוך אבל ברור שבהמשך ינסו להוציא ממני יותר כסף או שפשוט הם לא מבינים את השוק שזה מצחיקים כי אלו שחקנים וותיקים, אבל כנראה שגם להם השוק הזה "חדש"
- 2.בן 25/12/2017 17:48הגב לתגובה זוופה יהיו לפחות 30 או 40 אחוז הונאות של קישקושים. לא מספיק ההרצות בבורסה?
- 1.אני מצטער אך כמה % מהציבור מרוויח 350.000 ש"ח בשנה ???? (ל"ת)רוש 25/12/2017 15:47הגב לתגובה זו
- כולם (ל"ת)אנונימי 25/12/2017 17:00הגב לתגובה זו
- ברור 25/12/2017 16:54הגב לתגובה זותלוי כמה אתה קרוב לצלחת
- תתפלא, המאיון והעשירון העליון גדלו בשנים האחרונות ומרוי (ל"ת)הנודד 25/12/2017 16:53הגב לתגובה זו
- אור 25/12/2017 16:09הגב לתגובה זוואפשר גם להשקיע עד 20 אלף שקל בשנה אם אין הכנסה כזאת
- מרוויחים (ל"ת)אלי 25/12/2017 16:02הגב לתגובה זו
