3 ההכרעות הבוערות של גואטה בשוק ההון

ענת גואטה נכנסת הבוקר לנעליו של יו"ר הרשות היוצא שמואל האוזר שמסיים 7 שנות כהונה בטון אגרסיבי כלפי חברות הבלוקצ'יין באחוזת בית ולאחר שהצליח להכליל מספר חד ספרתי של זירות סוחר תחת הפיקוח של הרשות. לגואטה לא יהיה קל להיכנס לנעליו של האוזר, ואם נשים בצד את הביקורת סביב הליך מינויה של מנכ"לית אנטרופי לשעבר לניהול רשות ניירות ערך, הנה כמה נקודת עליהן גואטה תצטרך לתת את הדעת בקרוב. 

להכריע לגבי עתיד חברות הבלוקצ'יין בתל אביב

קשה למנוע בשוק החופשי מחברות מתחום ספציפי לגייס כסף בבורסה, ועוד יותר קשה בתור רגולטור לנסות להגן על המשקיעים מפני אותו תחום שנמצא בחיתולים וסוחף אחריו משקיעים תמימים. עם זאת, האוזר הצליח להנחיל קו אגרסיבי של הרשות בעניין חברות מתחום הבלוקצ''יין. מצד אחד, אם נשים לרגע בצד את השימוש בטכנולוגיה לטובת המטבעות הדיגיטליים, הבלוקצ'יין מצית את הדמיון לגבי ייעול העולם העסקי, מה שגורר נהירה של המשקיעים למניות העוסקות בתחום, ללא הבחנה. לרגולטור קשה למנוע מחברה בורסאית להוסיף את המילה בלוקצ'יין לשמה, או למנוע ממנה לבחון כניסה לתחום. רק כאשר שהשווי של אותה חברה מגיע לממדים מנותקים מהמציאות - הרגולטור התעורר, ראו מקרה משאבי טבע למשל. בינתיים, זו האחרונה שינתה את שמה לבלוקצ'יין כרייה והרגולטור ניסה וגם הצליח למנוע את כניסתן של החברות מהתחום למדדים.

עוד ב-Bizportal על מינויה של גואטה

אמנם האוזר רשם הצלחה קטנה בהגנה על המשקיעים אך לגבי הטכנולוגיה עמדתו לא נחרצת. "הסיכון הכי גדול היום הוא השקעה במטבעות דיגיטליים. אבל אולי זה גם הפוטנציאל הכי גדול", אמר האוזר בשבוע האחרון לכהונה. כעת, גואטה תצטרך לתת את הטון ולהחליט האם להמשיך באותו קו ולמנוע מחברות בתחום להיכנס לבורסה, או שתסתפק בכרטיס צהוב לחברות הבלוקצ'יין שיישארו מחוץ למדדים. בשורה התחתונה, עליה לבחון האם קיימת מסגרת פיקוח מתאימה שתאפשר הגנה על המשקיעים, וזאת בזמן שספקי השירותים הפיננסיים מתחילים לפזול לאפשרות לספק מכשירי השקעה במטבעות הדיגיטליים. הרי גם אם אלו האחרונים חושבים שמדובר בבועה ספק אם בכוונתם לוותר על העמלות שאפשר לגזור מפעילות ממסחר. גם על זה גואטה תצרך לגבש דעה נחרצת וזאת בזמן שמעבר לים בבורסת החוזים של שיקגו כבר גוזרים קופון מההייפ שנוצר סביב המטבעות הדיגיטליים.

להפוך את הבורסה המקומית למושכת  

שנת 2017 הייתה יוצאת מן הכלל בכל נוגע לכמות ההנפקות עם 31 הנפקות של חברות חדשות: 17 במניות, 12 באג"ח, ועוד 2 חברות דואליות. בסיכום שנת 2017 גויסו כ-12.2 מיליארד שקל בשוק המניות בתל-אביב, מהם כ-3 מיליארד שקל ב-17 הנפקות ראשוניות (IPOs). הסקטור העסקי גייס כ-72 מיליארד שקל בשוק איגרות החוב בתל-אביב, מתוכם כ-7.5 מיליארד שקל על ידי 14 חברות חדשות, מרביתן חברות נדל"ן זרות. אלה מספרים שלא ניתן היה אפילו לדמיין בשנים האחרונות וגם מחזורי המסחר השתפרו. עם זאת, למרות השיפור במחזורי המסחר עדיין מדובר בחזרה ל-8 שנים אחורנית, כפי שאמר היום מנכ"ל פסגות ברק סורני. בהמשך לרצון הטוב של הרגולטור להכניס חברות נוספות לתל אביב, גואטה צריכה לחשוב איך למנוע שידור חוזר של אורבנקורפ ברקע לגל החברות האמריקאיות המגייסות. במקביל עליה לעצור את עזיבתן של החברות הטובות המבוססות, כמו אסם, מלאנוקס ואחרות שמצאו את דרכן החוצה מתל אביב בתקופתו של האוזר.

לתת מכת נגד לנדל"ן 

האוזר משוכנע כי הפחתת המס על הבורסה היא צו השעה וקרא להפחית את המס ל-15%, ובדרך זו לתת למשקיעים בבורסה תנאים דומים לשוק השכרת הדירות. מי שמעביר בפועל תקנות כאלו הוא לא יו"ר רשות ני"ע אלא גורמים פוליטיים, ובראשם שר האוצר משה כחלון. אם נתחשב בעובדה שגואטה היא מינוי של כחלון אולי לא רחוק היום בוא נראה את שר האוצר מפשיל שרוולים כדי להסיט כספים משוק הנדל"ן לשוק ההון. זה המקום לציין את ההמלצה של האוזר בזמנו לנקוט בהוראת שעה ל-5 שנים של פטור ממס על רווחי הון עד 5,000 שקל בחודש (60,000 שקל בשנה), בדומה לפטור על השכרת דירה. הקלה כזו לא רק תעודד פעילות בבורסה, היא עשויה לתרום לצינון שוק הנדל"ן ועל זה כחלון, יחד עם חברו למפלגה אלי כהן שר הכלכלה, יחתמו בשמחה. עכשיו נותר לגואטה להמשיך בקו של האוזר ואף להגביר את הטון.
 

<