כניסת אמזון לישראל: הצרכנים נהנים - אך בהיי טק מפחדים

החשש מכניסתה של אמזון לישראל עלה השבוע מדרגה עם קמפיין מתוזמר של איגוד לשכות המסחר וחברות ההיי-טק בישראל. איגוד לשכות המסחר מלין על אפליה במיסוי בין העסקים המקוונים מחו"ל לעומת העסקים בישראל, וחברות ההיי-טק נכנסו לטריטוריה שלא היתה זרה להם עד כה, תחרות על עובדים, אך בטון שאכן לא מאפיין את התחום - בכיינות. 

כניסתה של אמזון לישראל תטיב קודם כל עם הצרכנים שיזכו לשירות ברמה בינלאומית בהתאם לערכי השוק החופשי. אבל זה לא מעניין את אגוד לשכות המסחר וחברות ההיי-טק שמעסיקות את מקבלי השכר הגבוה במשק. באגוד לשכות המסחר דורשים מתן פטור ממס לרכישות בחנויות בישראל בגובה הפטור שניתן ברכישות מקוונות באתרי סחר בחו"ל, או כל אלטרנטיבה שוות ערך אחרת המבטלת את ה'אפליה', ובענף ההיי-טק רועדים ממעבר של מוחות לטובת ענקית המסחר המקוון.

על החשש בענף הההיי-טק ניתן ללמוד מהדברים שאמר השבוע ישי גרין, יזם הסטארט-אפ בתחום הביטוח, למונייד: "באמזון הבינו שיותר זול וקל לקחת מהנדסים מחברות הסטארט אפ בישראל מאשר לקנות את החברה במאה מיליון דולר". גרין לא מסגיר את הפחד ממעבר עובדים מהחברה תחת ניהולו אך משקף את החשש בענף כולו: בריחת מוחות לטובתה של אמזון בעלת הכיסים העמוקים.

עולה השאלה, מה הם רוצים? שהמדינה תחוקק חוקים חדשים לטובת הענף החזק בתעשייה? מדוע שהמדינה תתמוך בענף של מקבלי השכר הגבוה במשק בעוד התעשייה המסורתית מקרטעת. אם כניסתה של אמזון אכן מאיימת על התעשייה - אז התעשייה תתייעל, כיאה לשוק חופשי. אין זו מתפקידה של המדינה לדאוג למקבלי השכר הגבוה במשק. העובדה שישראל היא מעצמה בתחומי הביטחון והמדע מיוחסת לתעשייה הצבאית שמייצאת לענף ההיי טק עובדים איכותיים. זו תרומה ראשונה של המדינה לענף. תרומה נוספת מיוחסת לניסיון של בנק ישראל למתן את התחזקות השקל. אז עכשיו קטר המשק מבקש עזרה נוספת? 

הקרב בשוק החופשי הוא לא רק על השורה התחתונה אלא גם על עובדים איכותיים. זכותה של אמזון להציע משכורת גבוהה יותר ובאותה נשימה לעובד יש את הזכות למקסם את שכרו. אמזון תשלם על עובדים איכותיים הרבה כסף, הרבה יותר ממה שהחברות בשוק המקומי יכולות לשלם. זה החשש של מנהלים בענף ההיי-טק ועל כן הקמפיין האגרסיבי. לצד זאת יש לקחת בחשבון כי הביקור של נתניהו בהודו השבוע עשוי להגביר את שיתוף הפעולה בין המדינות שעשוי מצד אחד לפתוח את המשק לחצי היבשת ומצד שני לספק כח עבודה זול לענף ההיי-טק. בשורה התחתונה, הקריאה לשנות את כללי המשחק כדי שחברות ההיי טק ישמרו על העוגה משולה לשינוי המיסוי בתחום ענף הגז שמאיים על האטרקטיביות של עשיית עסקים בישראל וזה פחות אטרקטיבי.

הקניונים מסתגלים
על הפאניקה מכניסתה של אמזון לישראל ניתן היה ללמוד מהירידה שנרשמה במניות הקניונים מליסרון, ביג ועזריאלי לאחר אותו דיווח. בענף הקניונים עולה החשש ממה שקרה בארה"ב עם תופעת הפילים הלבנים - קניונים שהתרוקנו מאנשים - יקרה גם בישראל. עם זאת, נראה כי המנהלים בישראל הפנימו די מהר את המציאות. אנו עדים לשינוי תמהיל החנויות בקניונים שעשוי להשאיר את הקונים במרחב המקורה אך נראה כי מעבר לקניות מקוונות הוא בלתי נמנע. אחת החברות שהקדימו תרופה למכה היא רשת פוקס עם השקת אתר מקוון, ונראה שזו בדיוק התחרות ממנה אמור ליהנות הצרכן בשוק חופשי. אז מי באמת מפחד מכניסתה של אמזון לישראל? יותר נכון לשאול מי יחבק את כניסתה של אמזון לישראל וללא ספק זהו הצרכן בשוק המקומי.