בעלי מניות המיעוט במעברות דורשים להציג רף גבוה לבונוסים להנהלה

חברת מעברות שבשליטת קיבוץ מעברות אולי עשתה עסקה מוצלחת עם אסם כשמכרה לה את פעילות מטרנה, אך לבעלי מניות המיעוט בחברה יש לא מעט טענות כלפי התנהלות החברה בכל הנוגע לתמורה שהתקבלה מהעסקה ולמדיניות תגמול בכיריה. בתוך כך, מניית החברה עולה 2%. 

במסגרת הטענות, מותחים בעלי מניות המיעוט ביקורת על כך שעסקת מטרנה הכניסה לחברה כ-360 מיליון שקל (סכום המהווה יותר מ-50% מהכנסות החברה בתקופה), והפכו למעשה את מעברות לחברת השקעות עם נזילות גבוהה, כש-65% ממאזן החברה הינם מזומנים המיועדים להשקעות. למרות זאת, מעברות לא עידכנה את ההסכמים עם הקיבוץ ובין היתר את נושא הבונוסים למנהלים הבכירים ולחברי הקיבוץ.

על פי ההסכמים של מעברות עם הקיבוץ, ממוצע המדרגה הראשונה למתן הבונוס הוא רווח של 20 מיליון שקל, המשקף תשואה על ההון של כ-3%. לדעת בעלי מניות המיעוט, תשואה שכזו רחוקה מלהיות מספקת ולא מצדיקה תגמול, למרות שלדעתה של ועדת הביקורות והתגמול יעד הרווח של 20 מיליון הוא גבוה ומהווה תמריץ ראוי. 

אם לוקחים לדוגמא את ההסכם בין החברה לקיבוץ בנוגע לשימוש במקרקעין, טענותיהם של בעלי מניות המיעוט בהחלט מעלות ספקות לגבי התנהלותה התקינה של החברה, כאשר ההסכם מקנה לקיבוץ זכות לבנות לחברה מבנים נוספים ולהעמידם לשימוש מעברות תמורת 10% מסכום ההשקעה.המשמעות בפועל היא שהקיבוץ מקבל תשואה של 10% על נכס חסר סיכון (נדל"ן מניב עם שוכר מובטח), אך בו זמנית מבקש להאריך את ההסכם שבו החברה מעמידה יעד רווח ראשוני של 3% בלבד כתמריץ לנושאי המשרות הבכירים. 

• סוף הקפיטליזם? רווח זה לא הכל
• התקבלה תביעה נגזרת: השותף בחברה העניק שירותים זהים באופן פרטי ללקוחותיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נושא נוסף שעלה בטענות בעלי מניות המיעוט הוא שתוקפו של ההסכם הוא 3 שנים, אך הבונוס לא מחושב על רווח מצטבר לכל תקופת ההסכם, אלא על בסיס קיזוז הפסד בשנה פלונית ברווח של שנה עוקבת. כלומר, אם למשל בשנה הראשונה מעברות הרוויחה 25 מיליון, ובשנה השניה הפסידה 60 מיליון, ובשנה השלישית הרוויחה 25 מיליון - הקיבוץ יקבל בכל זאת בונוס של 1.5 מיליון שקל בגין הרווח בשנה הראשונה וזאת למרות שההפסד המצטבר בתקופה מסתכם ב-10 מיליון שקל. 

במצב העניינים הנוכחי, כשלמעברות הון נזיל להשקעות לאחר מכירת שותפות מטרנה, עלול להווצר מצב אבסורדי בו מעברות מבצעת רכישות עם רווחיות נמוכה, אך הקיבוץ, בעל השליטה, נהנה בכל זאת מבונוס. מה גם, שהכנסות החברה נחתכו בכ-50% לאחר מכירת פעילות מטרנה, כך שאין שום הגיון כלכלי בהארכת ההסכמים שמבוססים בחלקם על הסכמים משנת 1993 ללא שום התייחסות לשינויים בחברה לאחר המכירה.

בהודעת העמדה אותה שיגרו בעלי מניות המיעוט לבורסה, בהובלת איגיפול השקעות, דורש המיעוט להתנגד להארכת ההסכמים הקיימים ולבקש ניסוח הסכמים חדשים עם בעל השליטה (קיבוץ מעברות), אשר ישקפו את מבנה פעילותה הנוכחי של החברה ולתקופה קצובה מראש של 3 שנים.

• מכפיל הון של 0.9 וצבר פרויקטים של 1.7 מיליארד שקל: האם אלביט הדמיה מעניינת?
• מטריא ללוזון פיננסים: המהלך להפיכת פלטפורמת ה-P2P ל"בנק קטן"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המניה שצפויה לזנק היום בבורסה, ומה פוטנציאל הרווח למשקיעים?