אלדד תמיר: "לא מכיר קרן הון סיכון שלא החזירה את כספה"

מאז פתיחת המכרז לבחירת מנהלים לקרנות הייטק שייסחרו בבורסה, אלו עדיין לא הצליחו לגייס את הסכום המינימלי של 400 מיליון שקל כדי לזכות במכרז.

הרעיון מאחורי השקת הקרנות למסחר בורסאי מבקש לשתף את הציבור בהשקעה בחברות ישראליות העוסקות במחקר ובפיתוח של טכנולוגיה עילית, שכן כיום מרבית ההון המושקע בתחום מקורו בהון זר ובכך שוק ההון הישראלי לא נהנה מפירות החברות. רמת הסיכון ודמי הניהול גבוהים, יחד עם הרתיעה מהשקעות אלו בצל הזיכרון שנצרב מתקופת פיצוץ בועת הדוט קום, הדירו בשלב את הציבור מהקרנות, וזאת למרות הגיבוי של המדינה שמציעה הגנה מפני הפסדים בהיקף של עד 20% מההשקעות.

בצל הגיוסים החלשים של כלל הקרנות שמשתתפות במכרז, אלדד תמיר, מבעלי בית ההשקעות תמיר-פישמן, מנסה בשיחה עם Bizportal לנפץ את החששות ומסביר כי הביקורת על דמי הניהול ויחסי הציבור הרעים להון סיכון לקחו את מירב תשומת הלב בעוד שהציבור מפספס את התמונה המלאה.

"לא יכול להיות שפירות המדינה נמצאות בבעלות זרה", אומר תמיר. "ראיתי את הכתבות שאומרות, מה ההייטק צריך את הכסף של הציבור. צודקים. התעשייה לא צריכה את הכסף של הציבור אלא הציבור צריך להשאיר פה את הנכסים ולא בידיים זרות שמממנות את הקרנות. האם אנו רוצים שכל הטכנולוגיה הישראלית תהיה בידי הסינים או האמריקאים? מדובר בתעשייה אסטרטגית חשובה למדינת ישראל".

יחד עם דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמית, תמיר הקים את קרן אקליפטוס המתמודדת במכרז. לצד תמיר ופרלמוטר, הקרן תנוהל גם על ידי עדי גן, שותף לשעבר בקרן ההון סיכון אוורגרין.

"יש פה פספוס רציני של הסיפור, הרי איזו מדינה נותנת הגנה על השקעה? לכל אזרח במדינה יש אפשרות להשקיע בעזרת הידע של האנשים המתוחכמים בעולם. מצד אחד המשקיעים מקבלים הגנה מפני הפסדים כדי לחנך את השוק להיכנס. בקרנות הבאות שיקומו אחר כך כנראה שהמדינה לא תיתן את ההטבות הללו".

"לצערנו אנו נתקלים ביחסי ציבור רעים כאשר הפוקוס הוא על דמי הניהול ולא על המהות והיא השארת ההון פה בישראל. הרי למה למכור את הידע לידיים זרות? התפיסה הישראלית לגבי 'הון סיכון' מיוחסת בעיקר לחברות סטארטאפ, אבל תעשיית הסיכון בעולם עושה יותר מכל מדד מניות. אני לא מכיר קרן הון סיכון שלא החזירה את כספה. הרי מה זה סיכון? רוב הקרנות לא מפסידות את רוב נכסיהן וכאן יש ערבות של המדינה. היסטורית, קרנות הון סיכון מציגות תשואות עודפות ולכן הסיכון כאן לא כזה גבוה כפי שחושבים. זהו נכס שמקבל הלוואה של 100 מיליון שקל בערבות מדינה".

הבנקים תוקעים מקלות בגלגלים?
"הבנקים זה סיפור מרתק. הם אוהבים את המוצר וממליצים עליו אבל המערכת תקעה את העניין. הרי למי מותר למכור קרנות נאמנות? רק לבנקים, לנו אסור לשווק את הקרנות. היועצים בבנקים מבקשים מהרשות לני"ע 'תנו לנו איזה שהו נייר שאומר שלא תחפשו אותנו על הסיכון הזה' אבל הם לא רוצים לתת. באוצר, למשל, כאשר השיקו את תכנית חיסכון לכל ילד הם ידעו לשווק את זה נכון, אך בכל הנוגע לקרנות ההייטק אפשר לומר שהם לא עושים כלום. כל הגנרלים יכולים לשבת ולמצוא פתרון אנו רוצים שהנכס הלאומי הזה יישאר בידיים אמריקאיות או לשמור על הנכסים בידיים שלנו".