מבקר המדינה: מכירת תעש לאלביט מערכות תפגע בשוק הביטחוני בישראל

חשש לניגוד עניינים וחוסר שקיפות; בנוסף, האם משרד הביטחון אכן לחץ על אלביט מערכות להציע מחיר גבוה והבטיח "כל מיני הבטחות מהצד"?
 | 
telegram

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף חיים שפירא, פרסם אתמול דוח מיוחד על הפרטת תעש אשר העלה ביקורת אודות הליך ההפרטה ומכירת תעש לחברת אלביט מערכות -1.06% אלביט מערכות 92,600 -1.06% אלביט מערכות בסיס:93,590 פתיחה:92,800 גבוה:93,500 נמוך:92,040 תמורה:88,902,989 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא: תמורת כ-1.9 מיליארד שקל. הביקורת העלתה חשש מהותי שמכירת תעש לאלביט מערכות, אשר אושרה סופית בשבוע שעבר, תפגע בשוק הביטחוני בארץ, לרבות בחברות הממשלתיות הביטחוניות - התע"א ורפאל, ותשפיע על עלויות הרכש של משהב"ט.

על פי מבקר המדינה, על משרד האוצר ומשרד הביטחון לבחון גם בהמשך את ההשפעות של מכירת תעש לאלביט מערכות על השוק הביטחוני בארץ, לרבות על עלויות הרכש של משרד הביטחון ועל חוסנן של החברות הביטחוניות הממשלתיות. זאת בין השאר כדי שלא תפגע אספקת אמצעי הלחימה הדרושים לצה"ל. 

"הבטחות מהצד"
בין היתר עוסק הדו"ח באמירה "חמורה" של מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר מר אורי יוגב, שאמר לדירקטוריון תעש כי מנכ"ל משהב"ט לשעבר אלוף (במיל) דן הראל או משהב"ט לוחצים על אלביט להציע מחיר גבוה עבור הרכישה ומבטיחים לה "כל מיני הבטחות מהצד". המנכ"ל לשעבר ומשהב"ט הכחישו את הדברים המיוחסים להם ומנהל הרשות לשעבר מסר שלא התכוון לטעון כך. הדוח מעיר ליוגב כי היה עליו להיזהר בדבריו "היה בהם בעת אמירתם כדי להטיל דופי במנכ"ל ובמשהב"ט או בתהליך התקין של ההפרטה" נכתב בדו"ח.

כותרת ראשית

- כל הכותרות

עוד נטען כי משרד האוצר קבע בשלהי שנת 2015 מחיר מינימום של כ-1.1 מיליארד שקל למכירת תעש בהתאם לאינדיקציות בלבד שהיו בידי רשות החברות הממשלתיות בדבר שוויה של תעש, ולא לפי הערכות שווי. במרץ 2018, במהלך הביקורת, החליטה הוועדה למכירת מניות המדינה למכור את מניות המדינה בתעש מערכות לאלביט מערכות בתמורה לכ-1.8 מיליארד שקל ועוד 100 מיליון שקל "תלוי תוצאות" עסקיות של תעש מערכות.

חשש לניגוד עניינים
תוך כדי הביקורת עלה חשש כי מעריך השווי נמצא בניגוד עניינים. עקב זאת החליטה הוועדה למכירת מניות המדינה ברשות החברות הממשלתיות לבצע הערכת שווי נוספת. בפועל התקשרה הרשות עם שני מעריכי שווי נוספים. מתברר כי במשרד האוצר לא נקבעו דרישות לגבי אי-תלותו של מעריך שווי בהפרטה בגורמי המדינה ובחברה המופרטת, ולא נקבעו כללים לגבי ניגוד עניינים של מעריך שווי כאמור.

בנוסף, ציין מבקר המדינה כי משרד האוצר קבע סכום של 300 מיליון שקל למימון התחייבויות עבר של תעש מחוץ לתקציב המדינה ולא ב"דרך המלך" באמצעות תקציב המדינה.

אי-הבטחת מעבר תעש לנגב
על פי הדו"ח, לא עלה בידי משהב"ט ומשרד האוצר, במנגנונים שנקבעו לכך, להבטיח יישום מלא של התוכנית להעברת כל מפעלי תעש ומתקניה ממתחם רמת השרון למתחם רמת בקע שבנגב, כנדרש בהחלטת הממשלה על הפרטת תעש.

חוסר שקיפות תהליך ההפרטה 
מרבית הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה למכירת מניות המדינה שהתקיימו מראשית שנת 2016 ועד לאוגוסט אותה שנה לא נחתמו, כנדרש בתקנות חובת המכרזים. תיעוד של תוכן הפגישות שקיימה רשות החברות עם המתמודדים על הרכישה היה דל ולא תועד תוכן הפגישות שקיימו מנהל רשות החברות לשעבר ומנכ"ל משהב"ט לשעבר בארבע עיניים בנושא ההפרטה. לטענת מבקר המדינה הליקויים בתיעוד, גורמים לפגיעה בשקיפות הנדרשת של תהליך ההפרטה ולפגיעה בפיקוח ובבקרה עליו ועל תקינותו.

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות