ביהמ"ש עצר את פעילות המטבע של אינטראקטיב ברוקרס

רשות ני"ע דיווחה אתמול כי עמדתה בנוגע למוצרי המטבע, שחברת אינטראקטיב ברוקרס (INTERACTIVE BROKERS) מעמידה אפשרות לסחור בהם, הם "מכשיר פיננסי", ומשכך החברה מפעילה זירת סוחר החייבת ברישיון, התקבלה בפסק הדין שניתן ביום 20 ביוני בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (המחלקה הכלכלית), על ידי השופטת רות רונן.

אינטראקטיב ברוקרס היא חברת ברוקראז' שבסיסה בארצות הברית, המציעה בין היתר שירותי מסחר אלקטרוני בניירות ערך שונים במדינות שונות. בין היתר החברה מציעה בישראל שירותי מסחר אלקטרוני במוצרי מטבע ובניירות ערך הנסחרים בחו"ל. מוצרי המטבע אותם מציעה החברה כוללים בין היתר, שירותי מסחר בצמדי מטבעות שבמסגרתם נרשמות לזכות הלקוח יתרות זכות במטבע חוץ מסוים כנגד יתרות חובה במטבע חוץ אחר. 

באוגוסט 2017 הודיעה הרשות לאינטראקטיב ברוקרס כי מוצרי מטבע אלה נכללים בהגדרת "מכשיר פיננסי" בחוק, ושיווקם בישראל מחייב רישיון. זאת, משום שבמהותם הם לא משקפים מסחר בנכס הבסיס עצמו (מטבע חוץ) אלא מסחר בהסכם הפיננסי בין הצדדים, שערכו נגזר מנכס הבסיס. החברה נדרשה להפסיק את פעילות זו ולחסום בפני לקוחות בישראל את האפשרות לסחור במוצרי המטבע האמורים.

בתגובה הגישה אינטראקטיב ברוקרס עתירה מנהלית נגד החלטה זו של הרשות. החברה טענה שמדובר בעסקאות SPOT במטבע עצמו, המבוצעות תוך שני ימי עסקים ואין מדובר ב"מכשיר פיננסי" שערכו נגזר מערכו של מטבע. אולם לעמדת הרשות, בפועל אחרי שני ימי עסקים החברה מבצעת רק פעולה רישומית בספריה, שאינה מלווה במשיכה או בהפקדה פיזית של המטבעות, ולכן אין לראות ברישום יתרות המטבע בחשבון על שם הלקוח, המתנהל בחברה, כ"העברה בעין" של המטבע עצמו בין הצדדים.

משכך, לעמדת הרשות לא מדובר במסחר המתבצע במטבעות עצמם אלא במסחר ב"מכשירים פיננסים", שערכם נגזר מערכם של מטבעות. בנוסף, עמדת הרשות הביאה בחשבון את העובדה, שהשירותים האמורים במוצרי המטבע הם שירותי מסחר עצמאיים, שאינם ניתנים בהכרח כשירות המרה נלווה לצורך ביצוע הוראות מסחר של הלקוח בניירות ערך. החברה הודיעה, כי תוותר על רכיב של מינוף שהיה במוצרי המטבע, אולם לגישת הרשות רכיב זה אינו הכרחי בהגדרת מוצר כ"מכשיר פיננסי", ולא שינה את התמונה.

על פי הפסיקה, קבעה השופטת, כי במהותה המחלוקת אינה מחלוקת פרשנית משפטית, אלא מחלוקת הנוגעת ליישום הסמכות של הרשות לגבי סיווגו של מכשיר מסוים. משכך, היקף התערבותו של בית המשפט יהיה מצומצם. 

בפסק דינה קיבלה השופטת את עמדת הרשות כי מבחן ה"העברה בעין" נועד להבטיח שעם מסירת המטבעות יסתיימו היחסים המשפטיים בין הצדדים באופן המשליך ישירות על הסיכונים הכרוכים בפעילות, וקבעה כי הפעולה שנוקטת החברה כעבור שני ימי עסקים לא עולה כדי "העברה בעין".

גם טענתה של אינטראקטיב ברוקרס כי היא מפוקחת בחו"ל נדחתה, והוסבר כי גם אם הייתה מוכיחה שכך הם פני הדברים, לא היה בפיקוח זה לייתר את הפיקוח בישראל.

גם רכישת זכויות בפוליסות ביטוח בארה"ב אסורה ללא תשקיף
ההחלטה בעניין אינטראקטיב באה לאחר שבאפריל 2018 ניתנה החלטה נוספת של בית המשפט המחוזי בת"א, בעניין א.ד.ר כלכלה בטוחה, בו התקבלה עמדת הרשות לגבי עצירת פעילות לא מפוקחת נוספת, של הצעת ומכירת ניירות ערך ללא תשקיף.

ההחלטה עסקה בעתירה מנהלית שהוגשה על ידי א.ד.ר, כנגד החלטת הרשות שפעילותה מהווה הצעה לציבור של ניירות ערך ללא תשקיף. א.ד.ר הציעה למשקיעים בישראל לרכוש זכויות בפוליסות ביטוח חיים של מבוטחים בארה"ב כך שבתמורה לתשלום פרמיית הביטוח יהיו זכאים לקבלת דמי הביטוח עם פטירת המבוטח.

עיקר הדיון בפסק הדין התמקד בשאלת פרשנותו של המונח "נייר ערך". השופט חאלד כבוב אימץ את עמדת הרשות וקבע כי פעילותה של א.ד.ר מהווה הצעה של ניירות ערך, בין היתר בשל כך שלמשקיעים אין בעלות ישירה בפוליסות הביטוח אותן מציעה א.ד.ר, בשל פערי המידע בין המשקיעים לבין העותרת ובשל היעדר רגולציה פיקוחית מספקת.