25 חברות בשווי של 30 מיליארד שקל נמחקו בעקבות חוק הריכוזיות

30 מיליארד שקל. זהו הסכום אותו מחקו קבוצות השליטה במהלך השנים האחרונות מאז אושר חוק הריכוזיות בסוף שנת 2013. אך זה עדיין לא הסוף, כשעל פי ההערכות, נותרו 4 קבוצות שליטה הכוללות  8 חברות בלבד שבעיית השליטה בהן חייבת להיפתר עד סוף 2019. כך עולה מנתונים אותם מפרסמת יחידת המחקר של הבורסה בתל אביב.

מטרתו של חוק הריכוזיות הייתה להגביל מבנה פירמידלי של חברות אחזקה לשתי שכבות בלבד, כאשר לחברות ניתן פרק זמן של 4 שנים, עד דצמבר 2017, לצמצום שכבה רביעית ואילך, ו- 6 שנים, עד דצמבר 2019, לצמצום שכבה שלישית. נציין כי החוק ייחודי לישראל והינו היחיד מסוגו בעולם.

בתחילת התהליך היו 23 קבוצות שליטה שהחזיקו כ-65 חברות בורסאיות שהוגדרו כחברות שכבה שלישית ואילך, כאשר במהלך 8 השנים האחרונות צמצמו קבוצות השליטה את הפירמידות באמצעות ביצוע 12 הצעות רכש, 9 מיזוגים עם חברות בורסאיות אחרות ו-8 מכירות של חברות בורסאיות.   בתקופה זו, נמחקו מהבורסה 22 חברות שכבה בשווי שוק כולל של כ-15 מיליארד שקל עקב הצעות רכש ע"י חברות האם הבורסאיות או מיזוגים בחברות האם הבורסאיות ופעילותן נותרה בידי חברות האם הבורסאיות. בנוסף, נמחקו שלוש חברות בשווי כולל של כ- 15 מיליארד שקל שגריעתן מהבורסה פגעה בכיסוי הבורסאי של המשק: מיזוג "אדמה" ו"גיוון" לתוך חברות לא-בורסאיות וכן מחיקת "כלל תעשיות"- השכבה העליונה בפירמידה. 

בין הדוגמאות הבולטות לקבוצות שליטה בהן ננקטו צעדים לצמצום השכבות העליות, נמצאת קבוצת אי.די.בי שהייתה בזמנו בשליטת נוחי דנקנר וכללה פירמידה בת 5 שכבות. שכבה 1 - אי.די.בי. אחזקות, שכבה 2 - אי.די.בי. פיתוח, שכבה 3 - דיסקונט השקעות, כלל תעשיות וכלל ביטוח, שכבה 4 - בנות של דסק"ש: כור, סלקום, שופרסל, אלרון, נכסים ובנין והמלט, בנות של כלל תעשיות: נייר חדרה, גולף וכלל ביוטכנולוגיה, ובת של כלל ביטוח - כלל פיננסים, ובשכבה 5 - בת של כור: אדמה (מכתשים-אגן), בנות של נכסים ובנין: גב-ים, ישפרו ומהדרין, בנות של אלרון: גיוון וסטרלינג, ובנות של כלל ביוטכנולוגיה: ביוקנסל ודי-פארם.

• קרן הריט של מנכ"ל אירפורט סיטי לשעבר רוכשת 68 דירות ב-206 מ' ש'
• הסדר טיעון עם מוטי בן ארי: עבודות שירות וקנס של 200 אלף שקל

אי.די.בי נקטה בשנים האחרונות צעדים רבים לצמצום השכבות העליונות וכיום מבנה הקבוצה כולל את דיסקונט השקעות בשכבה הראשונה; נכסים ובניין בשכבה השנייה ואת החברת גב-ים, ישפרו ומהדרין בשכבה השלישית. כלומר, נותרו בקבוצה 3 חברות, הנחשבות כשכבה ששאלת השליטה בהן צריכה להיפטר עד דצמבר 2019. (מהדרין הינה בשליטה משותפת עם קבוצת דלק וגם בה היא נחשבת שכבה שלישית).

נכון להיום, נותרו בבורסה 8 חברות שכבה שלישית, בהן 7 חברות ששווי השוק הכולל של מניותיהן כ-28 מיליארד שקל, וחברה אחת שלה רק אג"ח הנסחר בבורסה (ישפרו). את בעיית השליטה בקבוצות הללו יהיו חייבות הקבוצות לפתור עד דצמבר 2019.

דיסקונט השקעות - 3 חברות בשכבה שלישית (גב-ים, מהדרין וישפרו). לא ברור עדיין אלו פעולות יינקטו בקבוצה כדי לבטל את השכבה השלישית.

אקויטל - 2 חברות שכבה שלישית (איירפורט סיטי ונפטא). בקבוצות צפוי מיזוג בין "אקויטל" ו"יואל", כשבמסגרתו כבר בוצעה הצעת רכש ובעקבותיה ירד שעור החזקות הציבור באקויטל לכ-20%.

• מכסי טראמפ מדאיגים את תעשיית התרופות: החברות מחפשות אלטרנטיבות, וישראל על המפה
• אחרי ששוויה נחתך ב-90% חברת הטייסים רוצה לשוב ולהמריא
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

צור שמיר - 2 חברות שכבה שלישית (איי.די.איי. ואדגר). צור שמיר כשלה בניסיון למחוק את "ביטוח ישיר" מהבורסה ע"י הכנסת קבוצת לאומי, ולאחרונה פורסם מתווה שני לעסקה, במטרה למחוק אותה מהרישום למסחר.

יורוקום - חברה אחת בשכבה שלישית (בזק). בשל החרגת חברות הנסחרות רק בחו"ל מחוק הריכוזיות- ניתן למחוק מהרישום הכפול בבורסה בת"א את אחת החברות הדואליות-"אינטרנט זהב" או "בי-קום" ולהשאירה להיסחר בנאסד"ק בלבד, ובכך להימנע מהצורך למחוק את בזק מהבורסה.

נציין כי בשלושת הקבוצות האחרונות לא צפויות הפעולות שיינקטו לפגוע בכיסוי הבורסאי של המשק הישראלי, מכיוון שכל פעילות חברות האם כלולות גם בחברת הבנות הבורסאיות.