פלוג בנוגע לריבית: "מרגישה כמו משה, אצטרך כעת להשקיף מהצד"

לקראת סיום תפקידה כנגידת בנק ישראל, ערך הערב בנק ישראל אירוע פרידה בירושלים. בין הנוכחים באירוע היו נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ושבר האוצר, משה כחלון. פלוג צפויה כעת לעזוב את הבנק לאחר כ-5 בתפקיד הנגידה ובסה"כ כ-30 שנים כחלק מבנק ישראל. מי שצפוי להחליפה הוא פרופ' אמיר ירון.

לטענת פלוג, "המשק נמצא במצב טוב ויציב לא מעט בזכות המדיניות המוניטרית  וזה אינו דבר מובן מאליו: בתקופה בה משקים רבים חוו מיתון ורמה גבוהה של אבטלה, אנחנו נהנינו מצמיחה נאה, אבטלה נמוכה, שכר עולה, ויציבות מחירים וגם מערכת פיננסית יציבה. בתחילת הקדנציה שלי המדיניות המוניטרית סיפקה לא מעט כותרות לאחר שהפחתנו את הריבית לרמה כמעט אפסית, כזו שלא הייתה בישראל מעולם, ומשך זמן מה אף נדמה היה שנצטרך לנקוט בכלים בלתי שגרתיים".

"מרגישה כמו משה בהקשר של הנורמליזציה"
למרות ההישגים הכלכליים של ישראל בשנים האחרונות, הדבר הבולט במיוחד ביותר בתקופתה כנגידת הבנק בישראל היה הריבית, שנשארה תקופה ארוכה ברמה אפסית, דבר שאפשר למחירי הנדל"ן לזנק. במהלך הקדנציה, פלוג רמזה מספר פעמים על העלאה מתכוננת של הריבית במשק, אך המהלך לא יצא לפועל.

פלוג טוענת כי "בתקופה הקרובה תתמודד הוועדה המוניטרית עם עיצוב מדוייק של התחלת תהליך הנורמליזציה. בהקשר זה אני מרגישה קצת כמו משה —הגעתי כמעט לשם,  וקיוויתי שאספיק לבצע את הצעד הראשון בתהליך, אבל על השלב  הבא בהיסטוריה המוניטרית של כלכלת ישראל אצטרך להשקיף  מהצד".

הנגידה הוסיפה כי  בנק ישראל איזן בין הצורך להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית לצורך לשמור על תפקודה, "עשינו כברת דרך ארוכה יחד עם שותפים, ליצירת התשתית להגברת התחרות במערכת הבנקאית, בהתאמת הרגולציה, בשינויי חקיקה, ובקידום הקמה של פלטפורמות ותשתיות להגברת התחרות. בחודשים האחרונים היישום של המלצות הוועדה להגברת התחרות במערכת הפיננסית תופס תאוצה, ובפרט, אחת מחברות כרטיסי האשראי כבר נמכרה. הכוונון העדין שהצלחנו להשיג בחקיקה בעקבות המלצות הוועדה היה קריטי, ומצאנו איזון ראוי בין הצורך לקדם את  התחרות לבין ההכרח לשמור על תפקוד המערכת והיציבות שלה, שמטבעם מקבלים משקל קטן יותר במערכת הפוליטית."

בתוך כך, פלוג שולחת עקיצה לדרג הממשלתי וטוענת כי בנק ישראל (בניגוד לגורמים אחרים) מסתכל לא רק לטווח  הקצר. "יש כאלה שחושבים שהמלצותינו בתחום המדיניות המקרו כלכלית נעצרו על הנייר בלבד. ובכן, הם טועים.  מטבע הדברים לא תמיד כל ההמלצות זכו לתשואות מהדרג הפוליטי, ולא תמיד יושמו כלשונן ובמלואן. עם זאת הן תרמו להערכתי לכך שהגירעונות לא חרגו מרמה סבירה, ובפרט כשלא בוצעה הפחתת מיסים, על בסיס הכנסות חד פעמיות, שהייתה מחייבת לשוב ולהעלות את המיסים  כשיתברר שההפחתה אינה בת קיימא, או לקצץ עוד בשירותים הציבוריים, הממילא צנועים יחסית, שהממשלה מספקת לאזרח. לא בכל הנושאים הצלחנו לשכנע. המכנה המשותף של אותם נושאים שלא קודמו עדיין, הוא שקשה לראות בהם את התועלת המיידית, ולכן אין להם תשואה פוליטית, למרות החשיבות הרבה שלהם לטווח הארוך ולביסוס היציבות".