בית המשפט המחוזי בת"א דחה את התביעה נגד מידרוג בפרשת אורבנקרופ

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה הייצוגית שהוגשה ע"י מחזיקי אג"ח אורבנקרופ כנגד חברת דירוג האשראי מידרוג. בהחלטתו קבע השופט מגן אלטוביה כי: "נראה כי טענת המבקשת בעניין זה היא בבחינת חכמה שבדיעבד. אין באירועים פיננסיים שאירעו לאחר פרסום דוח הדירוג או באירועים פיננסיים שאירעו קודם לפרסום דוח הדירוג והתגלו רק לאחר פרסום דוח הדירוג, כדי ללמד על פגם שנפל הדוח הדירוג המצדיק להטיל על המשיבה אחריות, כל עוד פעלה באופן סביר באיסוף הנתונים הפיננסיים הרלוונטיים".

התביעה של מחזיקי אג"ח אורבנקרופ הוגשה בסוף שנת 2017 לאחר קריסת החברה. המנהל המיוחד שמינה בית המשפט בישראל לחברת הנדל"ן הקנדית תבע את בעל השליטה אלן ססקין, דירקטורים, רואי-החשבון המבקרים והחתמים בכ-100 מיליון שקל, שלטענתו לכל אחד מהם אחראיות לנזקים שנגרמו למחזיקי האג"ח של החברה, שקרסה רגע לאחר שגייסה בישראל כ-180 מיליון שקל. חברת מידרוג נתבעה על ידי מחזיקי הרג"ח בטענה כי מידרוג הכלילה פרטים מטעים בדו"ח שצירפה לתשקיף ההנפקה של אורבנקורפ, ולא נתנה גילוי למצב הפיננסי הקשה של החברה ערב הגיוס בתל אביב. התובעת טוענת לפיצוי בגובה של עשרות מיליוני שקלים לכל מחזיקי האג"ח של אוארבנקורפ. 

עוד קבע השופט כי "יש להדגיש כי אין זה מתפקידה של מידרוג לספק נתונים או עובדות לציבור המשקיעים, אלא לפעול באופן ראוי לקבלת המידע הרלוונטי לקביעת הדירוג, הבטחת איכות המידע עליו מתבסס הדירוג ואמינות מקורות המידע" והוסיף כי "מקום שחברת דירוג נסמכת על דוחות כספיים מבוקרים אין לגלגל עליה ברגיל את החובה לבחון את בסיס הנתונים עליהם נסמך הדו"ח אלא אם אלו מגלים נתון חריג או קביעה בלתי סבירה באופן בולט בהשוואה למידע אחר המצוי בידי החברה המדרגת. קל וחומר כשמדובר בדוחות מבוקרים בידי משרד רואי חשבון מוכר בעל שם ומוניטין." ובהתאם לקביעת בית המשפט, העדויות בתיק העידו כי כך נקטה מידרוג

בנוסף אמר השופט אלטוביה כי "ניתן לומר כי מידע שולי ממקור לא מפוקח כאשר המידע ממקורות מוסמכים, אין בו אינדיקציה לאמיתות המידע, התעלמות ממנו או אי איתורו לא יהוו רשלנות חמורה. המומחיות הנדרשת מחברת הדירוג היא הערכת יכולת הפירעון או סיכויי הפירעון של חברה מדורגת או מכשיר אשראי והיא אינה נדרשת להיות מומחית בביצוע חקירות."

השופט סיכם ואמר "ראוי שמגישי הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות יוודאו שבקשתם נתמכת בראיות ממשיות גם אם לכאורה. נראה לי שלא כך במקרה כאן, בו הסתמכה המבקשת על כתבות עיתון שמצאה בדיעבד ועל תוכנו של הדוח המיידי שפורסם כחמישה חודשים לאחר ההנפקה, תוך שהיא מלקטת ממנו רק חלק מהנושאים שדווחו.

פסק הדין סוכם והתוצאה היא שהבקשה לאשר תובענה כייצוגית נדחתה, והמבקשת תישא בהוצאות מידורג בסך של 80 אלף שקל.