מה קרה מאז השלמת הרפורמה בתעודות הסל?

ברבעון האחרון של שנת 2018 הושלמה רפורמת תעודות הסל, מהמשמעותיות ביותר בשוק ההון בישראל, במסגרתה אלו הפכו לקרנות נאמנות מסוג קרנות סל (ETF). כעת, הבורסה לניירות ערך מפרסמת סקירה על השינויים שחלו בפעילות הקרנות מאז השלמת הרפורמה.

מהנתונים עולה כי בסוף מרץ 2019 נסחרו בבורסה 596 קרנות סל, ששווי השוק המצרפי שלהן הגיע לכ-90.5 מיליארד שקל, מהן:
323 קרנות סל על מדדי מניות בינ"ל, בשווי של כ-42.0 מיליארד שקל.
78 קרנות סל על מדדי מניות בת"א, בשווי של כ-21.5 מיליארד שקל.
95 קרנות סל על מדדי אג"ח חברות בת"א בשווי של כ-20.9 מיליארד שקל.
66 קרנות סל על מדדי אג"ח ממשלתיות בת"א בשווי של כ-4.5 מיליארד שקל.
34 קרנות סל על מדדי אג"ח בינ"ל וסחורות בשווי של כ-1.6 מיליארד שקל.

למעלה ממחצית שווי קרנות הסל הנסחרות בבורסה בת"א - עוקבות אחרי מדדי מניות בינלאומיים - כפול משווי הקרנות העוקבות אחרי מדדי מניות בת"א, כלומר הציבור משקיע סכומי ענק בחו"ל דרך הבורסה בישראל.

2019: עיקר הפעילות בקרנות סל המשקיעות במניות
ניתוח שערכה הבורסה לגבי פעילות הציבור ברבעון הראשון של שנת 2019 מראה כי בתקופה זו עיקר הפעילות הייתה בקרנות סל המשקיעות במניות, עת בה מדדי המניות בישראל ובחו"ל עלו בכ-7% ובכ-10% בממוצע, בהתאמה.

בתוך כך, הציבור הישראלי בחר לרכוש קרנות סל על מדדי המניות המקומיים ולמכור קרנות סל העוקבות אחרי מדדי מניות בינלאומיים. להלן הנתונים המלאים:

שווי קרנות הסל על מדדי מניות מקומיים עלה בכ-2.2 מיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בסוף שנת 2018. כמיליארד שקל מהגידול מקורו מרכישות נטו של קרנות סל על ידי הציבור ברבעון הראשון של השנה, כ-1.2 מיליארד שקל מהעלייה נובעים מעליית שערי המניות בבורסה תל-אביב.

כ-93% מהחזקות הציבור מתרכזות ב-125 המניות הגדולות הנסחרות בבורסה: בקרנות סל המשקיעות במדדי ת"א-125 (כ-39%), ת"א-35 (כ-22%), ת"א בנקים-5 (כ-22%) ות"א-90 (כ-10%).

שווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים עלה גם הוא בכ-1.4 מיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בסוף שנת 2018 - אך השינוי החיובי הושג הודות לעליית שערי המניות בחו"ל ועל אף העובדה שבסך הכל הציבור הפחית את החזקותיו בקרנות אלו. תוצאה זו נובעת משתי מגמות הפוכות. האחת קשורה בכך שברבעון הראשון של 2019 הציבור מכר, נטו, קרנות סל המשקיעות במניות בחו"ל בשווי של כ-2.6 מיליארד שקל. בנוסף, שווי קרנות הסל עלה בכ-4 מיליארד שקל כתוצאה מעליית שערי המניות בחו"ל - שבאו אחרי הירידות החדות שפקדו את השווקים בדצמבר 2018. 

החזקות הציבור מתרכזות בקרנות סל המשקיעות במדדי S&P 500 (כ-28%), NASDAQ 100 (כ-13%), MSCI AC WORLD (כ-6%), STOXX Europe 600 (6%) ו-DAX 30 (כ-5%).

שווי קרנות הסל על מדדי איגרות חוב (חברות, ממשלתיות, ואג"ח בחו"ל) עלה בכמיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בתחילת השנה כאשר כל העלייה נבעה מקרנות סל על מדדי איגרות חוב חברות בתל-אביב, ששווי השוק שלהן מגיע לכ-20.9 מיליארד שקל בסוף מרץ – סכום המהווה כ-77% מסך שווי קרנות סל על מדדי אג"ח מקומיים ובינלאומיים.

כ-0.2 מיליארד שקל מהגידול מקורו מרכישות, נטו, של קרנות סל על ידי הציבור ברבעון הראשון של השנה. כ-0.8 מיליארד שקל מהעלייה נובעים מעליית שערי אג"ח חברות בתל-אביב.

כ-66% מהחזקות הציבור מתרכזות בשלושה מדדים עיקריים: תל בונד-60 (כ-28%), תל בונד-20 (כ-20%), ותל בונד-שקלי (כ-18%).

שווי קרנות סל על מדדי איגרות חוב ממשלתיות ירד בכ-0.1 מיליארד שקל בסוף מרץ לעומת השווי בתחילת השנה, כאשר כל הירידה נבעה ממכירות, נטו, בסך של כ-0.2 מיליארד שקל של קרנות סל ע"י הציבור ברבעון הראשון של השנה שקוזזה חלקית על ידי עלייה במדדי איגרות החוב הממשלתיות.

מה משמעות הרפורמה?
תעודות הסל וקרנות הסל הן שני סוגים של מכשירים פיננסיים שנועדו למטרה דומה – מעקב פסיבי אחר מדדי מניות, אג"ח וסחורות. ההבדל המהותי בין שני המוצרים הוא באופן המעקב  - בעוד שתעודת סל (ETN) מחויבת לתת למשקיעים תשואה זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת, קרן סל (ETF) מחויבת רק לעשות את מיטב מאמציה במעקב אחר המדד. מסיבה זאת, קרן הסל היא מוצר שאמור להניב תשואה דומה, אך לא זהה לתשואת המדד אחריו היא עוקבת.

בעוד תעודות הסל היו כפופות לחוק ניירות ערך, קרנות הסל כפופות לחוק השקעות משותפות בנאמנות בדומה לקרנות נאמנות. קרן סל נסחרת בבורסה כמו כל נייר ערך הנסחר בבורסה, וניתן לרכוש או למכור את הקרן במהלך המסחר בבורסה. יחד עם זאת, קיימת בידי המשקיע האפשרות ליצור או לפדות יחידות בקרן הסל באופן דומה לקרנות נאמנות פתוחות (שאינן נסחרות בבורסה).