רוני חזקיהו: "לא היה 'בישול דוחות'. עמדנו ביעד הגירעון"

מוקדם יותר החודש דיווח משרד האוצר כי הגירעון של ממשלת ישראל זינק בחודש אפריל לרמה של 3.8%, גבוה בהרבה מהיעד הרשמי של הממשלה לשנה הקרובה (לכתבה המלאה). ברקע לחששות מחזרה למתווה שמגדיל את יחס החוב תוצר של ישראל, החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, מנסה היום להרגיע את הרוחות במהלך הכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית שהתקיים היום במרכז הבינתחומי הרצליה.

"ההוצאות מתכנסות בסוף השנה לכיוון ה-100%, אני מניח שלא נעבור את ה-101%. התעלומה הגדולה היא מה יקרה בצד ההכנסות – יש לנו גביית מסים נמוכה מהתחזית – הסיבה היא החזרי המס הגבוהים ב-4 חודשים הראשונים של השנה לעומת השנה הקודמת, כ-40%-50% מעל השנה הקודמת. מגמת ההחזרים הגבוהים תסתיים ככל הנראה מתישהו בשנת 2020. אנחנו עובדים על השנה הזאת עם הסתכלות לשנה הבאה. אני מניח שהגרעון יהיה קצת מעל 3% אבל לא 3.8%".

בנוגע  לשמועות על "בישול דוחות" לקראת תקופת הבחירות, חזקיהו טען כי "לא היה ׳בישול דוחות׳. עמדנו ביעד הגירעון ומדינת ישראל הרוויחה מכך. כדי להסביר את התנודות בביצוע התקציב, המון מהתשובות הן לא כן או לא, אלא תשובה מורכבת יותר. לגבי 2019, הקדמנו הוצאה שתוכננה להתבצע בדצמבר למרץ, בהיקף של בערך 1.7 מיליארד שקל. כך שזה תרם לעליה בגירעון שתתמתן בהמשך. מדגיש שלא היה בישול דו"חות, אפילו לא בסנטימטר. יש לנו כלל הוצאה. ההוצאות עמדו בתכנון".

חזקיהו גם התייחס לעבודה עם שר אוצר שלא מגיע ממפלגת השלטון, "מה שחשוב זה המדיניות ולא השר הספציפי. המדיניות על פני השנים האחרונות הוכתבה ברמת 3% גירעון ויעד צמיחה של 4%. מה שאנחנו רואים שהגירעון מתכנס לאזור ה-3% פלוס, בעוד הצמיחה נמוכה מ-3%, וזו בעיה".

עוד אמר חזקיהו, "המשק משקיע סדר גודל 8 מיליארד דולר בתשתיות. צריך להכפיל את ההוצאה כדי להדביק את פער התשתית בישראל לעומת העולם. למרות הרעיונות לבזר, עדיין המדינה צריכה להשקיע הרבה. אני תוהה בעניין. צריך להכפיל את ההשקעה בתשתיות ובנוסף לבצע את המטרו. דבר אחד זה לפתור את עניין המימון – חלקו מתקציב וחלקו האחר ממקורות אחרים, אולי PPP. הנושא השני הוא נושא הביקוש – נוכל בטיפול בביקוש להקטין את הצורך בתקציבים גדולים בעזרת אגרות גודש ורשות מטרופולינית".

חזקיהו הוסיף, "הדבר הנוסף החשוב זה יכולות הביצוע. היכולת להפקיע קרקעות, צריך לסדר את איך עושים תשתיות במדינה ישראל. הדעה שלי היא שצריך להקים רשות נפרדת לטיפול בנושא תשתיות לאומיות, אך היא לאו דווקא קיבלה תמיכה גורפת באוצר או מחוצה לו. רשות כזו יהיה לה את המנדט הכספי, החוקתי והרגולטורי לטפל בתשתיות".

בהתייחסו למדדי קלות עשיית עסקים אמר חזקיהו, "מי מקבל את ההחלטות בנושא? מה שבאנו לעשות זה לקדם את הדברים על ידי תכלול. יושבים מנכ"לי משרדים, מנהל התקציבים, מנהל רשות המסים, ומנסים לפתור בעיות. עלינו כמה מקומות במדדים ואנו מקווים לעלות שוב״.