הבורסה יורדת - מה לעשות עם ההשקעות שלכם?

השווקים רועדים ואתם שואלים את עצמכם מה לעשות, האם כדאי לממש את ההשקעות במניות, האם כדאי לחכות? ויש גם אמיצים שאולי חושבים שצריך להגדיל את מרכיב המניות.

אין תשובה מוחלטת. זה תלוי מי אתם, למה מיועדת ההשקעה ומה אופק ההשקעה שלכם? אבל ברשותכם – הנה כמה תובנות שעשויות לעזור לכם לקבל החלטה.

1. הסכנה שבתנודתיות. כשהשווקים מתנדנדים המשקיעים מפסידים הרבה מאוד כסף. הם נכנסים לשוק (ומגדילים את המרכיב המנייתי) כשהשווקים כבר במחירים גבוהים, הם מוכרים כשמתחילות להתפרסם הכותרות השליליות והשוק מאבד גובה; הם נכנסים שוב כאשר המדדים חוזרים לעלות, וחוזר חלילה – מוכרים שוב כשהשוק מגמגם.

כותרת ראשית

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

גלובל | אדיר בן עמי | 22/11/2024

- כל הכותרות

וול-סטריט ננעלה בעליות; סולאראדג' קפצה ב-10%, פאגאיה עם 6%

המרוץ לשבבים: האם קוואלקום תצליח להמציא את עצמה מחדש?

פינטרסט - המניה שנפלה יותר מדי?

מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ

גוגל תחת מתקפה: למה בוול-סטריט צופים שהחברה תצלח את האתגרים

המירוץ ל-AI: אמזון משקיעה עוד 4 מיליארד דולר באנתרופיק

גאפ חוזרת לצמוח: עקפה את הציפיות וקופצת ב-8%

מיקרוסטרטג'י גייסה עוד 3 מיליארד דולר לרכישת ביטקוין

הצפת ערך בשטראוס - רווח של כ-320 מיליון שקל ממימוש החזקתה בסברה

סמארט בטא: מדדים במשקל שווה - לאחר שנים של תשואת חסר, האם הגיע זמנם?

בידור? חיות מחמד? אם זה לא בינה מלאכותית זה לא נחשב

רדיט בשיא: עלייה במספר המשתמשים, האם היא תוכל לשמור על הצמיחה?

"התחום שלנו רותח; רואה אותנו בעתיד עם מחזור גבוה מ-100 מיליון דולר"

נוריאל רוביני צופה זעזועים בשווקים הפיננסים; איך להתגונן?

"מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר"

האיום הגרעיני של רוסיה – האם השווקים ירגישו את זה?

מנכ"ל ישראייר: "אם היינו בשנה רגילה, הרווח היה משתפר ב-10 מיליון דו...

"הצמיחה ברבעון השלישי תמשיך גם לרבעונים הבאים; עובדים על רכישה גדולה"

האירוע בשפרעם מחזיר אותנו לשאלה - האם הממ"ד יעיל נגד טילים?

סמארט #3 - קרוסאובר חוצה סגמנטים

עוד תכניות

התנהגות כזו היא גול עצמי – משקיעים כאלו תמיד בפיגור, הם משלמים קנס גדול על כך שהם יוצאים מהשוק (כי הם רוצים ביטחון), אבל הם חוזרים אליו במחיר גבוה יותר. חוץ מזה הם משלמים הרבה עמלות בקניות ובמכירות (ולא משנה באיזה מכשיר מדובר – מניות באופן ישיר, קרנות סל, קרנות נאמנות).

אז נכון שזה קשה, ונכון שאף אחד לא נביא, אבל קחו בחשבון שהפעולות התכופות שלכם מזיקות לתיק בשני אופנים – אובדן תשואה והגדלת עמלות.

2. כשיורד גשם כולם נרטבים. מול אלו שמוכרים וקונים כל הזמן (ולרוב מפסידים) יש אחרים שדוגלים בגישה של – "מניות טובות לא מוכרים". אז נכון שמניות הן האפיק המנצח לאורך זמן (הרחבה בסעיף 4), אבל כשהשוק עובר טלטלות וירידות, גם מניות טובות של חברות טובות יורדות. כשהשווקים יורדים והציבור בורח מאפיקי ההשקעה, מנהלי ההשקעות מוכרים מכל הבא ליד, גם מניות טובות.

חוץ מזה, כדאי מאוד לשים לב שעשוי להיות הבדל תהומי בין מניה טובה לחברה טובה. חברה טובה לא בהכרח מעידה על מניה טובה. יש הרבה מאוד חברות טובות – מרוויחות וצומחות שהמניה שלהן יקרה מדי והיא "לא טובה". לכן מומלץ לשים לב, ולא להחזיק "חברות טובות" אלא "מניות טובות" (ואם המניות הטובות הן גם חברות טובות זה כמובן אידיאלי).  

3. להסתכן רק במה שאפשר. כלל חשוב מאוד שנכון תמיד, לא רק בתקופות סוערות - לא להשקיע ברמת סיכון גבוהה (מניות) אם אתם לא מסוגלים לשאת הפסד. כן, יש כאלו שמניות זה לא בשבילם, ורק כדי שניישר קו - לא מדובר רק על השקעה ישירה במניות, אלא גם על קרנות מנייתיות ומגוון מכשירי החיסכון מוטי המניות.

לכן חשוב להבין את יכולת ההפסד שלכם, ואם אין לכם יכולת כזו או שהיא נמוכה במיוחד צריך להתרחק מהאפיק המנייתי או להקצות לו מרכיב נמוך במיוחד. תקופה של תנודתיות היא זמן טוב לבדוק את היכולת שלכם לעמוד בהפסד, ומדובר ביכולת פיננסית ו/או פסיכולוגית, ואם אתם לא מסוגלים, צריך לצאת מהאפיקים האלו.

4. מניות הן האפיק המנצח. חשוב להזכיר – מניות הן האפיק המנצח לאורך זמן, אבל לא בהכרח בתקופות קצרות. מניות מספקות תשואה עודפת על אג"ח על פני זמן. ככה מספרים לנו מחקרים של עשרות רבות של שנים, ויש בזה רציונל חזק – משקיעים מוכנים להשקיע בסיכון תמורת פיצוי, הפיצוי הזה הוא התשואה.

מנגד, אג"ח שנתפסות מסוכנות פחות מניבות תשואה שמרנית יותר. לכן, ההנחה היא שגם בעתיד המניות יספקו תשואה עודפת על פני אפיקים אחרים במבחן ארוך טווח, ואם כך – אם אתם חוסכים למשך עשרות שנים (חיסכון פנסיוני), אתם לא אמורים לגעת בהשקעות שלכם – גם אם השוק יירד הוא אמור לתקן בטווח זמן ארוך. מנגד, אם אופק ההשקעה שלכם קצר, אז יש בעיה – לא בטוח שיהיה תיקון שיחזיר את הכסף שהפסדתם.

סיכום ביניים קצר – מניות הן IN בטווח ארוך, והן IN בטווח קצר ובינוני רק במה שאפשר לסכן. והנה המחשה לכללים הקודמים: אורבוטק הוותיקה (מיזוג היסטורי בין אורבוט לאופוטרוטק הישראליות) נמכרה לפני כשנה ב-3.4 מיליארד דולר (כ-66 דולר למניה) כשהיא מספקת תשואה פנומנלית למשקיעים שלה (מניות הן האפיק המנצח).
אורבוטק ענתה להגדרה של חברה טובה ומניה טובה במשך שנים רבות – מרוויחה, צומחת, מובילה בשוק שלה (מערכות בדיקה למעגלים מודפסים ולמערכות שבים). אבל מניית אורבוטק נפלה במשבר של 2008/2009 ב-80% לשער של 3 דולר (כשיורד גשם כולם נרטבים). מה המסר הנוסף? אי אפשר לתזמן את השוק.   

5. אי אפשר לתזמן את השוק – לרבים מכם זה יישמע לא נכון, אבל ההיסטוריה מוכיחה שהכלל הזה תופס - אי אפשר לתזמן את השוק.

נראה לכם שהשוק גבוה, ואפילו לא סתם נראה לכם אלא אתם בטוחים שהשוק גבוה, ולכן כדאי לצאת לכמה חודשים, לחצי שנה, אולי לשנה, ולהיכנס אחרי הנפילה?אז נראה לכם. "מר שוק" ממש לא מתחשב במה שנראה לכם, ואת זה למדו על בשרם הרבה מנהלי השקעות שהיו משוכנעים שזה הזמן להיות בחוץ והשוק "ברח" להם למעלה.

כל יציאה מהשוק עשויה להיות משתלמת אבל גם עלולה להיות סיכון גדול – אובדן רווחים. אז תחליטו מה שתחליטו, רק תזכרו זאת.

6. להימנע מהשקעה באופנות - כל הזמן יש טרנדים בשוק – קנאביס, ביטקוין, פודטק ועוד. הטרנדים מתחלפים, הפראיירים במקרים רבים לא מתחלפים.

הם חוזרים על אותן טעויות - משקיעים בחברות הלוהטות האלו שאוטוטו ישנו את העולם ונופלים יחד איתן כשהטרנד נגמר. אז יכול להיות שהביטקוין כאן כדי להישאר, וגם הקנאביס ובטח שההמבורגרים הצמחוניים יתפסו מקום של כבוד בתפריט העתידי.

אבל זה לא אומר שהחברות שמצטרפות לטרנדים האלו בתחילת הדרך יישארו. לרוב זה הפוך – מי זוכר את נטסקייפ, AOL ועוד עשרות חברות שלימדו אותנו מה זה אינטרנט. בתחילת מהפכת האינטרנט לא היתה גוגל וגם לא היתה פייסבוק, היו אחרות שנעלמו.

זה נכון גם למהפכות קודמות. לכן גם אם אתם משוכנעים שתחום מסוים הוא לא אופנה חולפת, אל תהיו בטוחים שדווקא החברה המסוימת ש"נדלקתם" עליה תהיה הדבר הבא. ההתפתחות של תחומים חדשים היא גמישה. הם משנים צורה ומקום ופורצים בסופו של דבר באופי ובמודל אחרים מאשר בתחילת הדרך.

ולכן השקעה בטרנדים ובמהפכות בתחילת הדרך מאוד מסוכנת. אפשר אמנם להרוויח הרבה, אך אחרי סיבוב למעלה, מגיעות לרוב נפילות קשות.  

7. פזרו את ההשקעות. זה לא תמיד נכון. רוב רובו של הציבור שחוסך ומשקיע דרך הגופים המוסדיים צריך להשקיע במכשירים מפוזרים – קרנות נאמנות שמפזרות את השקעות על פני מספר רב של ניירות ערך, וכך גם יתר המכשירים – קרנות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה ועוד. אבל יש כאלו שמעדיפים לבחור את המניות שלהם באופן ישיר (לצד השקעות דרך קרנות או מכשירים אחרים), וזאת לא בהכרח שיטה לא נכונה.

זאת ועוד – ברור שהשקעה בשתי מניות בלבד היא מסוכנת. מנגד, פיזור על פני 100 מניות הוא כמעט ללא ערך מוסף - הוא בעצם יספק לכם את המדד. משקיעים ישירות במניות צריכים לבחור את רמת הסיכון והסיכוי הנוחה להם – מצד אחד פיזור רחב מפחית סיכון, מצד שני הוא "משטיח" את התשואה. אז שתי מניות בתיק זה כמובן מעט מדי, גם חמש מניות, אבל עשר מניות (לא קשורות) בתיק זה בהחלט אפשרי.

וכאן המקום להזכיר, אתם יכולים להשקיע בכמה אופנים להשקיע ישירות בשוק. זה משחק של מבינים ושל כאלו שעוקבים אחרי השוק; ואתם יכולים להשקיע דרך הגופים המוסדיים – שזאת בעצם שיטת ההשקעה של רוב הציבור.

להשקיע דרך הגופים המוסדיים אפשר, על רגל אחת, בשני אופנים – השקעה אקטיבית (ניהול אקטיבי של גוף ההשקעות) או השקעה פסיבית – השקעה דרך מדדים. כלומר, במקום שהקרן תחזיק את המניות שמנהל ההשקעות חושב שהן הטובות ביותר, הקרן המחקה את המדד תשקיע במדד מניות (ת"א 35, ת"א 120 ואחרים).

מסתבר שזה אפיק השקעה מוצלח לאורך זמן מסיבה פשוטה – לאורך זמן קשה למצוא מנהלי השקעות מנצחים. כולם מתכנסים לממוצע, ומה זה הממוצע, הבנצ'מרק? המדד עצמו. במילים פשוטות, לאורך זמן אי אפשר להכות את המדד ואם כך, אז מי צריך ניהול אקטיבי?

זה נכון, אבל בהכללה. יש גופים שמכים את המדד, הם נדירים, הם אולי לא עושים זאת בכל שנה ושנה, אבל יש להם תשואות עודפות. הבעיה היא שאף אחד לא יכול לדעת מראש מי הם יהיו.

ומסיבה זו, המכשירים עוקבי המדדים הופכים לדומיננטיים יותר בעולם, כשהסוכרייה הגדולה בהם היא דמי ניהול נמוכים. ברגע שלא צריך לנהל אלא לעקוב, מדובר במכשיר "טיפש", פסיבי, ובהתאמה העלויות שלו נמוכות, והציבור משלם עשיריות בודדות – משמעותית מתחת לדמי הניהול במכשירים אחרים (על ההבדלים בין מכשירים אקטיביים למכשירים פסיביים בטור קרוב).

מכשירים פסיביים הם גם מפוזרים בהגדרה (קונים מדד שבנוי מעשרות מניות), כך שזה מסתדר עם כלל הפיזור, ולסיום נושא הפיזור, הדגשה – לא מדובר על פיזור התיק בין מניות בלבד. הפיזור הראשוני (אלוקציה) הוא פיזור בין אפיקים שונים - מניות, אגרות חוב, פיקדונות, מט"ח ועוד, כשבכל אפיק כזה יש לפזר (דגש על אפיק מנייתי שהוא המסוכן והתנודתי ביותר).

8. שקלו הגנות על התיק. נניח שאתם מחליטים לממש חלק מההשקעות שלכם. אתם לא עומדים בטלטלות בשווקים והחלטתם שהגיע הזמן למכור. אז כאמור, זה בהחלט יכול להיות נכון בשבילכם. רק חשוב לדעת שכיום יש מכשירי מניעה – מכשירים שעשויים למנוע הפסדים או לצמצם אותם. הם עולים כסף, אבל הם יכולים להיות משתלמים.

מדובר במוצרים שנחשבים למשקיעים "מתקדמים", אבל האמת שהם נגישים לכולם. אפשר לדוגמה להגן על התיק בקרנות סל בחסר שבעצם הפוכות לקרנות סל רגילות. מדובר במכשיר שמספק את התשואה ההופכית למדד. כך בעצם אתם יכולים לקנות הגנה (חלקית או מלאה) על תיק המניות שלכם.

המכשירים האלו נוחים יותר במקרים רבים מאשר למכור את המניות עצמן או את המכשיר הפיננסי עצמו. אבל זה לא מכשיר שאפשר להיכנס אליו בלי למידה וייעוץ. התיק שלכם לא יהיה מוגן באופן מוחלט אם תקנו הגנה. זה תלוי בהרכב התיק וגורמים נוספים. אל תעשו את זה לבד, אלא אם אתם מכירים, מבינים ומנוסים במכשירים האלו.

9. לנצח את הרגש. אחד הדברים הגרועים ביותר שתוכלו לעשות בזמני פאניקה בשווקים אבל גם בעת גאות זה להתנהג באופן אמוציונלי מהיר ולא שקול.

למכור בירידות מחשש למפולת עשוי להתברר כנכון, אבל ברוב המקרים מדובר בתיקון מתחייב, בדרך לשיאים חדשים (תראו את ההיסטוריה של 10 השנים האחרונות). אז נכון שאנחנו מתים מפחד שיגיע המשבר של סוף 2008, ומתישהו הוא יגיע, אבל מי שחיכה לו בכל אחת מהירידות האחרונות ומיהר לממש ואז נכנס מחדש במחירים גבוהים, לא הצליח להרוויח את כל העליות של השנים האחרונות. 

צריך להשתדל לנצח את הרגש. לא תמיד זה אפשרי. לא תמיד זה נכון – גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום.

10. לקחת את המומחים בעירבון מוגבל. אין באמת מומחים ובטח שאין נביאים. יש הערכות, יש תובנות, אבל מי שנחרץ מדי או בטוח מדי, הוא קשקשן. אף אחד לא יכול להגיד באופן נחרץ, קנו מניות השוק יעלה. אף אחד גם לא יכול להגיד ההיפך – המפולת בדרך. להעריך אפשר, אבל יש כאלו שמטעמים שלהם בוחרים להיות נחרצים.

בדקו מי הוא המומחה. רוב המומחים הם אופטימיים בהגדרה כי זו הפרנסה שלהם. הם כנראה אפילו לא מודעים לכך, הם פשוט מוטים לשוק חיובי, כי לאורך זמן זה נכון (השוק חיובי) וכי הם בתוך תוכם רוצים שוק חיובי. הם פשוט חייבים לשדר אופטימיות, זה ה-DNA שלהם.

לסיכום - אין כמובן עצה של מכרו או קנו. זה תלוי במי אתם, מה היקף ההשקעה, ולכמה זמן אתם חוסכים. ועדיין - מקווים שהמדריך תרם לכם לקבל החלטות מושכלות.