פרשמרקט החדשה: הכנסות של 1.5 מיליארד שקל ורווח שמתקרב ל-100 מיליון שקל

בחודשים האחרונים, {פרשמרקט}, שרק לאחרונה הונפקה בבורסה וגייסה 250 מיליון, רכשה 11 סניפים חדשים - 4 של סופר דוש בבת ים ועוד 7 סניפים של מגה בעיר. בכך, החברה שהפעילה עד כה 31 סניפים, בעצם גדלה ב-33% בתוך חודשים ספורים.

הרכישות האחרונות מתיישבות עם האסטרטגיה של החברה, שלמענה גם הנפיקה בבורסה. מדובר ברכישת סניפים במרכזים עירוניים צפופים, שבהם מוכרים במרווחים גבוהים יותר. פרשמרקט מרוויחה גולמית 33% והיא עוקפת בענק מתחרות כבדות בשוק בהן שופרסל ורמי לוי.

אבל אי אפשר שלא לשאול - איך האחים יוסי ושלומי אמיר יצליחו לשמור על אותם מרווחים  כשהחברה תגדל – מרווחים שאף מתחרה שלהם אינה מצליחה לייצר? מצד אחד אמנם יש יתרון לגודל כך שהמרווחים אמורים לעלות. אך מצד שני - העובדות בשטח  הן מרווחים נמוכים יותר - כשאתה גדל וצריך גם מלרו"ג ויש הוצאות נוספות, המרווחים יורדים. מעבר לכך, יש אמנם סניפים שמרוויחים מצוין, אבל על פי חוק המספרים הגדולים, ככל שגדלים מתכנסים לממוצע, כי יש גם סניפים שמרוויחים מעט. הממוצע בשוק נמוך מאותם 33% של פרשמרקט. 

הרכישה הראשונה של פרשמרקט - סופר דוש, פעלה עד כה על מרווחים קטנים בהרבה (25%). האם תהיה לזה השפעה על שורת הרווח המיידית? סביר מאוד להניח. אותו הדבר גם בסניפי מגה בעיר שנרכשו מיינות ביתן.

אוקיי, אז המרווחים יירדו אבל לא הרווח - הרווח אמור לגדול. פרשמרקט מכוונת למחזור של 1.5 מיליארד שקל, והיא יכולה להרוויח בשורה התחתונה מעל 80 מיליון שקל ואף קרוב ל-100 מיליון שקל. זה יעד לא קל. יש הרבה עבודת סינרגיה בסניפים וגם מול הספקים, אבל זו סביבת רווח אפשרית. אלא אם המקרו יקלקל את החגיגה.   

אם הנבואות על העלאת המסים יתגשמו, ביחד עם הקיצוץ הרוחבי בתקציב שהממשלה הבאה צפויה להשית על הציבור, אלו עלולים להביא להקטנת הצריכה הפרטית של משקי הבית, בין היתר על מוצרי מזון ושתייה, המהווים נתח משמעותי מכל הוצאה ביתית.

האם הגירעון יפגע בצמיחה?
למרות שכרגע לרשתות אין צורך – או רצון – לחתוך מחירים, אם תרחיש הגירעון ייפתר בחצי שנה הקרובה, ויש לכך הסתברות לא רעה בכלל. המצב החדש יחייב, כנראה את כלל הרשתות, כולל פרשמרקט, להוריד במחירים. זה עלול לפגוע בשולי הרווח.

כך או אחרת, הדוחות האחרונים מראים כי בשני הרבעונים הראשונים של שנת 2019, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2018, חלה עלייה בהכנסות וברווח הגולמי, ועלייה צנועה ברווח התפעולי. ההכנסות עלו ל-515 מיליון שקל לעומת 501 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2018. הרווח הגולמי עלה ל-172 מיליון שקל בהשוואה ל-165 מיליון שקל. הרווח התפעולי בגלל גידול בהוצאות הנהלה (ושכר) עלה בשיעור נמוך ל-39 מיליון לעומת 38 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה נרשמה ירידה ברווח ל-26 מיליון שקל לעומת 29 מיליון שקל, גם בגלל הוצאות מימון ומסים. 

בינתיים בלי קשר, המשקיעים אוהבים את המניה. מאז שהצטרפה לבורסה באמצע מאי השנה, החברה עלתה בקרוב ל-20% לשווי של כ-1.2 מיליארד שקל. החברה נסחרת במכפיל היסטורי של 24 עם תשואה להון של 14.5%. המכפיל ההיסטורי לא כולל כמובן את הפעילויות החדשות שאמורות להגדיל רווחים ולהקטין את המכפיל העתידי. בהסתכלות קדימה המכפיל עשוי לרדת לכיוון 15-12. 

"המחזור צפוי להגיע ל-1.5 מיליארד שקלים בשנה"
שירה אחיעז שמנתחת את הסקטור הקמעונאי עבור IBI, סבורה כי הרכישות ייטיבו עם הרשת לאורך זמן ויגולמו כבר בשנה הבאה. שתי הרכישות יתמכו בשורת ההכנסות של הרשת, כך שהמחזור השנתי המאוחד צפוי להיות גבוה מ-1.5 מיליארד שקלים, כנראה שמלוא תרומת הרכישות לשורה העליונה צפוי להיות מגולם בשנת 2020", אומרת אחיעז שטוענת שההתרחבות תסייע לרשת להשיג הסכמים טובים יותר מול הספקים.

לטענתה, ישנן מספר סיבות לשולי הרווח הגבוהים של החברה, שלמרות שהרכישות האחרונות צפויות להוריד את שורת הרווח העליונה. "פרשמרקט פועלת קצת אחרת משאר מתחרותיה, ללא מרלו"ג, ללא פעילות באונליין או מותג פרטי, אלא תחת ריבוי מותגים, התמקדות בפורמט השכונתי הרווחי וזאת בעיקר באמצעות אסטרטגיית רכישות.

"הרשת ציינה את כוונתה להקמת פעילות האונליין החדשה, כאשר להערכתנו בהתחשב בעובדה שמדובר בפעילות מאתגרת בעיקר בפן הרווח, בשלב הראשון סביר שנראה פגיעה מסוימת ברווח התפעולי.

"להערכתנו, שולי הרווח הגבוהים מהמקובל בענף של הרשת מוסברים בחלקם בפעילות השכונתית המאופיינת במרווח גולמי גבוה בהשוואה לפעילות בגזרת הדיסקאונט, כוח מיקוח מול הספקים לצד שמירה על מבנה הוצאות הדוק ואסטרטגיית רכישות שנבחנת בקפידה", הוסיפה.