ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד ל-2.9%; הגירעון הממשלתי ירד ל-3.6%

ארגון המדינות המפותחות ה-OECD פרסם היום את תחזית הצמיחה לישראל עד 2021. החדשות הטובות, הכלכלה תמשיך להיות חזקה באופן יחסי והגירעון הממשלתי ירד. החדשות הפחות טובות: הצמיחה צפויה לרדת ל-2.9% והייצוא צפוי לרדת בחדות.

לפי הדו"ח, התמ"ג שעומד השנה על 3.1%, צפוי לרדת ל-2.9% בשנתיים הקרובות. הצריכה תרד מרמתה הנוכחית העומדת על 3.4%, ל-3.2% ב-2020 ול-3% ב-2021. לא מדובר בירידה חדה, אך ירידה בכל זאת.

ב-OECD מזהירים כי דרושה זהירות פיסקאלית, כדי לשנות את העקום של רמת הגירעון הממשלתי. הגירעון הממשלתי צפוי להסתכם עד סוף השנה ב-4.1%-, אך הוא צפוי לקטון באופן עקבי ל-3.8%- ב-2020 ולרמה של 3.6%- ב-2021. הגירעון הממשלתי צמח בכ-300% מאז 2017, אז עמד על 1.1%.

לפי הדו"ח, הצמיחה תמשיך להיות חזקה, הייצור התעשייתי ימשיך להיות טוב והרכישות של הסקטור הפרטי בכרטיסי אשראי ימשיך לצמוח. בינתיים, למרות מלחמת הסחר והייסוף בשקל, ישראל עמדה בסחף, בשל עלייה בתיירות הנכנסת ומגזר ההייטק.

אבל לא לעולם חוסן. ענף שצפוי לרדת בחדות הוא ייצאו של סחורות ושירותים, שצפוי לרדת מרמה של 4.6% בשנה הנוכחית, לרמה של 3% ב-2020, אך תהיינה התאוששות ב-2021 והייצוא יעלה לרמה של 3.5%. זאת בשל מתיחויות סחר, הנובעות בעיקר ממלחמת הסחר.

"הצמיחה צפויה לרדת בצורה קלה בשנתיים הקרובות. רמת הביקוש המקומי תאט בשל התקררות שוק העבודה, דעיכה של תמריצים פיסקלים וחוסר ודאות שינבע ממתיחויות במסחר", כתבו בדו"ח.

"ההתאוששות הקלה בייצוא בשנתיים הקרובות היא בעיקר בשל תחילת ייצוא הגז למצרים, שישפר מאזן הסחר ויתמוך בכלכלה המקומית", הוסיפו וקבעו כי הצמיחה עלולה לגדול אם יפתחו את מאגרי הגז במהירות גדולה יותר מהצפי.

"מנגד, הייסוף בשווי השקל ומתחים גיאופוליטיים גוברים עלולים לפגוע בצמיחה, שיוביל לירידה בביקוש המקומי, אם הממשלה הבאה יבצעו אמצעי קונסולידציה, שאינם מחושבים לבסיס התחזית", קבעו.

כמו כן קבעו שעל הממשלה הבאה להמשיך לשפר את היכולות של המגזר החרדי והערבי, ולשלבם בשוק העבודה, כדי לצמצם את הפערים החברתיים ולהגדיל את יצרנות המשק וכך גם את הצמיחה.