מדד המחירים לא זז, אבל אגרות החוב הצמודות למדד זינקו השנה ב-14% - הנה ההסבר

אין דרך אחרת להסביר את המצב הנפיץ שמתרחש כיום בשוק האג"ח. רק מילה אחת - אבסורד - "סיטואציה שאינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר. האדם נתקל לא פעם בתופעות אבסורדיות, ועשוי להגיב עליהן בדרכים שונות, כמו: גיחוך, פליאה, פחד או כעס. אבסורד הוא פעמים רבות עניין סובייקטיבי: סיטואציה שנראית אבסורדית בעיני צופה מסוים עשויה להיראות כהגיונית בעיני צופה אחר". מצטער שאני אולי נתפס כטרחן - אני יודע שאתם יודעים מה זה אבסורד, אבל חשוב לי להסביר - האבסורד הזה נתפס אצל אחרים כמצב טבעי. תשפטו בעצמכם...

מיליארדי שקלים מוזרמים לשוק האג"ח מדי חודש וזו הערכה צנועה. זה גם מעבר לכך. הזרמת הכספים הזו נמשכת שנים למרות שבמצב הנוכחי התשואה האפקטיבית במקרה הטוב היא שולית, ובמקרה הפחות טוב אפסית. למה אנשים משקיעים באג"ח שייתן להם אפס תשואה? זאת ועוד - הוא מסוכן. אין לו אפסייד, אבל יש דאונסייד - אם וכאשר הריבית תעלה, אם יהיה משבר בשווקים, התוצאה עלולה להיות הפסד כבד (תלוי במשך החיים של האג"ח).

קחו לדוגמה את האג"ח צמודות המדד. רק לפני מספר ימים פורסם כי מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.4% בחודש נובמבר. האג"ח, כך בטח צפיתם, היה אמור לתקן באותה מידה כלפי מטה, או לפחות לתקן בהתאם לציפיות (פער הציפיות בין המדד בפועל למדד החזוי). אך השוק שומר אותן כמעט ללא שינוי - הירידה היתה מזערית. הסיבה - הזרמות הכספים שלנו, הציבור נמשכות, והגופים המוסדיים מקבלים את הכסף וקונים וקונים וקונים ואגרות החוב עולות ועולות ועולות. הגופים האלו חייבים לקנות - אל תאשימו רק אותם. מדיניות ההשקעה של קרן פנסיה, קופת גמל וקרן נאמנות היא ברורה, ומנהלי ההשקעות פועלים לפי המדיניות. 

שימו לב לאגרות החוב הצמודות למדד לתקופה של 5-15 שנים. יש מדד שעוקב אחרי אגרות החוב האלו - תל בונד צמודות 5-15 (אגרות חוב קונצרניות). המדד הזה עלה ב-14% בשנה, נגיד שוב - 14%. איך זה יכול להיות? מדובר באגרות חוב, מדובר באגרות חוב צמודות מדד - המדד עלה בקושי, הוא באזור האפס. אגרות החוב הצמודות עלו 14% והמדד ללא שינוי - אבסורד. 

• "זוהי צומת חשובה - מורידים חשיפה לנאסד"ק ומגדילים חשיפה לישראל, אירופה, סין והודו"
• הדיווח של אפי קפיטל חשף - מנהלי ההשקעות יצאו פראיירים

לפני הסיבה, לתופעה הזו יש מסקנה ברורה - העלייה ב-2019 חריגה, ולמעשה פגעה בתשואה העתידית של אגרות החוב האלו. היא "אכלה" את רוב התשואה שנותרה. מי שקונה עכשיו את האג"ח, קונה אותו במחיר כל כך גבוה, עם תשואה מאוד נמוכה של 0.41% ברוטו עם מח"מ של 6.2 שנים.

כלומר לא רק שזה לא משתלם, זה אפילו מסוכן, כי לאג"ח יש כרגע אפסייד אפסי ודאונסייד עצום. אז מי קונה במחיר כל כך גבוה? ניחשתם נכון - מי שמחויב לרכוש אג"ח, לא משנה כמה הוא עולה - המוסדיים.

אז מה בעצם קורה כאן? הריבית במשק היא אפסית, מה שגורם ליציאת כספים מאפיקי החיסכון הסולידיים בבנק לכיוון שוק האג"ח והמניות. בתי ההשקעות המוסדיים מחויבים לרכישה של אג"ח, כחלק מתמהיל ההשקעות במכשירים הפיננסים. הכסף זורם לאג"ח שמחירם עולה ובהתאמה התשואה האפקטיבית יורדת.

• גוטו: הפוטנציאל קיים אבל ההפסדים ממשיכים להצטבר
• מכסי טראמפ מדאיגים את תעשיית התרופות: החברות מחפשות אלטרנטיבות, וישראל על המפה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אם נראה לכם שזה המצב רק בצמודות מדד ל-5-15 שנים, אתם טועים. האג"ח הכללי, הכולל 894 מיליארד שקל, טיפס בכמעט 9% בשנת 2019. התשואה ברוטו הגלומה באג"ח - 0.77% עם מח"מ של 5.73 שנים. 

אז מה יהיה? לא תהיה תשואה במשך כמה שנים. שנת 2019 "גנבה" את התשואה מהשנים הבאות

אג"ח כללי - 894 מיליארד שקל עם תשואה ברוטו של 0.77% - תשואה של 8.8% בשנה

אג"ח צמודות מדד ל-5-15 שנים - 70 מיליארד שקל עם תשואה ברוטו של 0.41% - תשואה של 14% בשנה