החשיפה הממוצעת של הציבור בארץ למניות - 15% בלבד

כמה כסף יש לנו? הישראלים מחזיקים בנכסים פיננסים בהיקף של 3.97 טריליון שקל, כאשר 15% בלבד מהנכסים האלו הן במניות. מדובר על נכסים פיננסים לטווח קצר, בינוני וארוך, גם השקעות שוטפות (קרנות, מניות, פיקדונות) וגם חסכונות (פנסיה, קופות גמל). הרוב הגדול מתוך אותם 4 טריליון שקל, מושקע בפיקדונות ואגרות חוב. לצורך השוואה, שיעור ההשקעה של הציבור בארה"ב ומדינות אירופה גבוה משלנו, ועומד על מעל ל-20%. 

הנתונים שפרסם בנק ישראל על ההתפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברבעון השלישי של 2019, מעידים על המשך גידול בתיקים הפיננסים. יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עלתה בכ-56 מיליארד שקל (1.4%). המיוחסות להפקדות שוטפות וכן לעליות באג"ח ממשלתיות ובמניות בארץ.

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה בכ-56 מיליארד שקל (3.1%) לרמה של כ-1.84 טריליון. שיעור החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים זרים נותר ללא שינוי, לעומת ירידה של כ-0.4% בשיעור החשיפה למט"ח. היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון בכ-8.7 מיליארד שקל.

תיק הנכסים הפיננסים של הציבור
משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-0.3% ועמד בסוף הרבעון על 285.5%. ירידה שנבעה מקצב עלייה גבוה יותר של התמ"ג (1.6% במחירים שוטפים) ביחס לקצב עליית תיק הנכסים.

 מתוך נתוני בנק ישראל

ניתוח השינויים בכלל התיק: 
במהלך הרבעון השלישי עלו היתרות של החזקת הציבור ברכיב אג"ח ממשלתיות ומק"ם, במניות בארץ ובאג"ח החברות. זאת, לעומת ירידה ביתרת רכיב המזומן והפיקדונות (0.7%-).

 מתוך נתוני בנק ישראל

יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם עלתה בכ-37 מיליארד שקל (4.1%). יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה בכ-15 מיליארד שקל (2.6%), זאת כתוצאה מעליית מחירים ומהשקעות נטו, בהמשך למגמה שאפיינה את המחצית הראשונה של השנה. יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-4 מיליארד שקל (1%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-357 מיליארד שקל, זאת כתוצאה מעליות מחירים במקביל להשקעות נטו.

יתרת ההשקעות בחו"ל נותרה כמעט ללא שינוי במהלך הרבעון ועמדה בסופו על כ-541 מיליארד שקל, המהווים 14% מסך תיק הנכסים. יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-1.4 מיליארד שקל (0.4%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-352 מיליארד שקל. יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל ירדה בכ-1.2 מיליארד שקל (0.6%-) ועמדה בסוף הרבעון על כ-188 מיליארד שקל. ירידה זו נבעה בעיקר מייסוף השקל מול הדולר. ירידה זו קוזזה חלקית ע"י עליות המחירים בבורסות בחו"ל ומהשקעות נטו.

תיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים
יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון השלישי של שנת 2019 בכ-56 מיליארד שקל (3.1%) לרמה של כ-1.84 טריליון שקל (46.3% מסך תיק הנכסים הפיננסים של הציבור). סך הכל עלייה של כ-155 מיליארד שקל (9.3%) בארבעת הרבעונים האחרונים. עיקר העלייה ביתרת התיק, במהלך הרבעון, נבעה מעלייה ביתרת האג"ח הממשלתיות הסחירות והלא סחירות (34 מיליארד שקל, 4.9%) וביתרת המניות הסחירות בישראל (8 מיליארד שקל, 5.3%).

 מתוך נתוני בנק ישראל

שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים נותר ללא שינוי על רמה של כ-28.2% מהתיק, זאת כתוצאה מעלייה זהה של יתרת החשיפה לנכסים זרים במונחים שקליים והעלייה בסך נכסי ההשקעה. שיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי שקל/מט"ח) ירד בכ-0.3% לרמה של כ-16.5%. הגופים המוסדיים רכשו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-1.1 מיליארד דולר. השקעות של כ-3.5 מיליארד דולרים בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח שקוזזו במקצת ע"י מכירת מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ- 2.4 מיליארד דולר.

התיק המנוהל באמצעות קרנות הנאמנות
היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון השלישי של השנה בכ-8.7 מיליארד שקל (2.6%) ועמד בסופו על כ-341.1 מיליארד שקל, כ-8.6% מסך תיק הנכסים של הציבור. העלייה נבעה בעיקרה מהפקדות נטו (עודף הפקדות על פדיונות, בניכוי דיבידנד) בקרנות בהיקף של כ-6.5 מיליארד שקל, זאת בהמשך למגמה של גידול בהפקדות שאפיינה גם את הרבעון הראשון והשני של השנה.

עיקר ההפקדות נרשמו בקרנות המתמחות באג"ח בארץ (מדינה, חברות וכללי) בהיקף של כ-5.1 מיליארד שקל. בנוסף, בלטו ההפקדות בקרנות המתמחות במניות בארץ בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל. מנגד, בקרנות המתמחות במניות בחו"ל נרשמו פדיונות של כ-1.3 מיליארד שקל.