מהם פסקי הדין החשובים שהשפיעו על שוק ההון ב-2019?

שוק ההון מושפע, אפילו מאוד, מהחלטות של בית המשפט בעניינים הקשורים לאופי המסחר וגם לדרך בה לוקחים החלטות. 

הפסיקות החשובות של השנה האחרונה השפיעו על מגוון תחומים בשוק ההון, שהתמקדו בהתרשלות בפיקוח של הרשות לניירות ערך, האחריות של בעלי קרנות גידור והאחריות הנופלת על דירקטורים.

האם הרשות לניירות ערך יכלה למנוע הפסד למשקיעים?
אחד מפסקי הדין המעניינים בשנה האחרונה נוגע לשאלה: האם רשות ניירות ערך מפקחת כראוי על החברות הנסחרות בבורסה. פעמים רבות נשמעות ביקורות כלפי הרשות, שאינה עושה את עבודתה כראוי. זה כמובן לא מדוייק, בלשון המעטה, הרשות הכניסה הרבה סדר, אכיפה, פיקוח לשוק ההון בשנים האחרונות. למעשה הטענה הרווחת היא לעודף רגולציה, אבל כן יש פה ושם פספוסים - מצבים שבהם רשות ניירות ערך לא קיבלה 100 על עבודתה, אלא פחות, אולי פחות משמעותית. 

השנה בית המשפט נתן לזה גושפנקא – למרות שהתיק עבר לערכאה של בית המשפט העליון, כלומר אין עדיין סוף פסוק, הרי שבהתייחסות רשות ניירות ערך לחברת יוטרייד, היתה טעות.  

"להערכתי, פסק הדין המשמעותי ביותר לשנת 2019 הוא רותם נ' הרשות לניירות ערך", קובע עו"ד איתן שמואלי, שותף וראש מחלקת שוק ההון במשרד ליפא מאיר ושות'. "פס"ד עוסק בהיקף אחריותה של רשות ניירות ערך בפיקוח על גופים הנתונים לפיקוחה וחובתה לשאת בנזקיהם של משקיעים שהשקיעו כספים בחברת יוטרייד פרימיום בע"מ.

"התובעים טענו כי על הרשות לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהשקעותיהם, שכן היא לא פיקחה כנדרש על פעילותה של יוטרייד ולא מנעה פעילות זו. בית המשפט קבע אומנם כי הרשות אינה נדרשת לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי למנוע את הנזק הצפוי, והיא אינה חייבת בפיצוי של כל מי שנפגע כתוצאה מהתנהלות של גוף הנתון לפיקוחה.

"בית המשפט קבע כי אילו הרשות היתה עומדת בחובת הזהירות שלה ומפרסמת הודעה למשקיעים, התובעים היו יכולים לצמצם את נזקיהם. התביעות נגד הרשות התקבלו בחלקן.   
"לפסק הדין חשיבות רבה, משום שזו הפעם הראשונה שבה חויבה הרשות בגין התרשלות בהגנה על ציבור המשקיעים. פסק הדין יכול שיוביל לתביעות נגד הרשות בגין הפרת חובת הזהירות שלה מחד, ויגביר את הפעולות הננקטות מצדה להגנה על ציבור המשקיעים מאידך", קובע שמואלי.

עו"ד איתן שמואלי, קרדיט צילום: אופי אייב.

מה תחום האחריות של הבעלים והנאמנים של קרנות גידור?
פסק הדין אינטגרל – הורביץ נגד קרן אינטגרל שותפות מוגבלת ואחרות – שניתן במהלך השנה האחרונה על ידי השופטת דניה קרת מאיר, שרטט את גבולות אחריותם של בעלי קרנות גידור והנאמנים המלווים את קרן הגידור.

"בפסק הדין נקבע כי חוק הקרנות יכול שיחול גם על קרן גידור, מקום בו בקרן הגידור יש מעל 50 משתתפים, ללא הבחנה באם המשתתפים הינם משקיעים כשירים או שאינם כשירים", אומר עו"ד עודד אופק, שותף וראש מחלקת שוק ההון, בתי השקעות וגופים מוסדיים במשרד מ. פירון ושות'.

"התוצאה של הקביעה האמורה היא שכל מי שהיה קשור בקרן, חלות עליו החובות בהתאם לחוק הקרנות. בעקבות פסק הדין, פרסמה רשות ניירות ערך את עמדת סגל הרשות בדבר היחס בין תחולת חוק השקעות משותפות בנאמנות וחוק ניירות ערך.

"במסגרת חוזר, קבעה הרשות לראשונה שהיא משנה עמדתה, לפיה ניתן לראות קרן גידור כמוסדרת תחת פקודת השותפויות. משכך הן מוסדרות על פי דין אחר ולכן לא חל עליה חוק הקרנות, לעמדה לפיה אין לראות באופן ההתאגדות כשלעצמו שיקול בקביעה אם יחול חוק ניירות ערך או חוק הקרנות. לכן, לפי העמדה החדשה חוק הקרנות יכול לחול גם על קרן גידור", אומר עו"ד אופק.

עו"ד עודד אופק, קרדיט צילום: איל מרילוס

הדירקטורים אחראיים למצב? הם יפצו את החברה.
בשנת 2015, באחת מהפרשות הרבות הקשורות לנוחי דנקנר, נתבעו דירקטורים ונושאי משרה בכירים כי הפרו את חובותיהם כלפי הבנק, כאשר אישרו מתן אשראי לנוחי דנקנר ולחברות שבבעלותו ללא בטחונות הולמים, ומתוך עניין אישי של אותם בכירים בטובתו של דנקנר. השנה ניתן פסק הדין.

"בבקשת אישור התביעה הנגזרת נטען כי הבכירים פעלו בפזיזות כאשר העניקו אשראי לדנקנר ולחברות שבבעלותו, גילו אדישות בהחלטות למתן האשראי כמו גם בניהול הגביה של חובות אלו, באופן שהסב לבנק נזקים בסכום של כ-150 מיליון שקל", אומר עו"ד אילן גרזי, שותף וראש מחלקת שוק ההון וני"ע במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ.

"הבכירים טענו כי אישור אשראי הינה החלטה העומדת בלב עיסוקו המקצועי של הבנק, וכי קיבלו בתום לב את אותן החלטות לטובת הבנק, ולכן אין בסיס להגשת התביעה. במסגרת הסדר פשרה, חויבו הבכירים להשיב לבנק 15 מיליון שקלים, אשר ישולמו באמצעות המבטחים של פוליסת נושאי המשרה בבנק. זוהי הפעם הראשונה בה דירקטורים בבנק מפצים את הבנק על רשלנות במתן אשראי", אומר עו"ד גרזי.

"זהו מקרה תקדימי שבו מפצים נושאי משרה בבנק את הבנק ביחס להחלטה להעמיד אשראי שלא עלתה יפה. על אף נסיבות המקרה בהן הוחלט לאשר את הסכם הפשרה ולחייב את הדירקטורים בפיצוי הבנק, להתערבותו של בית המשפט בהחלטות אשראי המתבצעות במוסדות אשראי כדוגמת הבנק באופן תדיר, יש מחיר כבד – קיים חשש ל"אפקט מצנן" על נושאי משרה.

"מדובר בעליית מדרגה נוספת באחריות המוטלת על נושאי המשרה בחברה תוך יצירת חשש מפני ביקורת על החלטות עסקיות, אשר יוביל להימנעות מקבלת החלטות מסוימות אשר צריכות להתקבל במהלך העסקים הרגיל של חברה, הגברת חוסר הוודאות ביחס לנכונות בתי המשפט להתערב בהחלטות עסקיות ופגיעה ביכולת הבנקים להעמיד אשראי במקרים מסוימים", הוא מסכם.

עו"ד אילן גרזי, קרדיט צילום: תומר יעקובסון