שני הכובעים של איתן בר זאב - יו"ר אפי נכסים שיצאה להנפקה, יו"ר ביג שרכשה כמעט את כל ההנפקה

במארס 2019 העסקה הושלמה – ביג 1.12% ו מגה אור 0.99% לצד קבוצה של גופים מוסדיים רכשו את השליטה באפריקה נכסים במסגרת הסדר החוב באפריקה. העסקה כולה הסתכמה ב-1.25 מיליארד שקל תמורת 51% ממניות החברה. זו התבררה כעסקה חלומית – פחות משנה אחרי הרכישה ושווי אפריקה נכסים כ-5 מיליארד שקל (אחרי גיוס של כ-600 מיליון שקל). מדובר על תשואה מרשימה של 76% שנובעת כנראה משתי סיבות ברורות וסיבה שלישית בספק.

ראשית, הזינוק במניות הנדל"ן. שנת 2019 היתה פנטסטית לחברות הנדל"ן עם זינוק של מעל 70% בממוצע. אפריקה נכסים לא היתה שונה מבחינה זו. שנית, ההבנה שאפריקה נכסים (ששינתה שמה לאפי נכסים – משנה שם משנה מזל) משתחררת מהאמא הבעייתית – אפריקה, ויכולה לשאוף ולהגיע לגבהים חדשים, תחת בעלי בית חדשים. הסיבה השלישית שכאמור בספק – העסקה היתה בשווי נמוך, בדיסקאונט על הערך הכלכלי, ומשם היה יחסית "פשוט" לטפס. אולי כן אולי אולי, מה שברור שאם הריח בא התיאבון. מגה אור וביג השתתפו לאחרונה בהנפקה של אפי נכסים.   ביג מגדילה החזקתה באפי דרך ההנפקה - חוקי אבל...  אפי נכסים פרסמה בתחילת דצמבר תשקיף לגיוס הון מהציבור. הכוונה שלה היתה לגייס סכום של 500 מיליון שקל. בשלב הראשון וכמקובל ניירות הערך הוצעו למוסדיים בדרך של מכרז על מחיר יחידה שלא יפחת מ-108.7 שקל למניה. מחיר הסגירה נקבע על 123 שקל למניה, כאשר בשלב המוסדי הוזרמו מעל 1 מיליארד שקל. בין המזרימים היו מגה אור וביג. ביג גם מסרה שבכוונתה להשתתף בשלב הציבורי. האם זה אפשרי? כן, האם יש כאן בעיה? נראה שזה תלוי בהיקף ההשתתפות - אם מדובר בשמירה על שיעור החזקה, זה נראה סביר, "להשתלט" על כל הגיוס זה מריח לא תקין.   

על רקע זה, החברה הגדילה את היקף הגיוס ל-600 מיליון שקל, ועברה לשלב הבא – השלב הציבורי שבו פונים למשקיעים מקרב הציבור ולא רק לאותם משקיעים מוסדיים מתוחכמים. בשלב הזה מקבלים הזמנות ואז משקללים את מכלול ההצעות משני השלבים ומקצים מניות בהתאם למחיר שהוצע - מי שמציע את המחיר הטוב ביותר מקבל וכך הלאה, עד שמגיעים להיקף הכולל של ההנפקה. בשלב הזה המחיר כבר הגיע ל-131 שקל, והסתבר שהרוכשות הגדולות הן – בעלות השליטה, ביג ומגה אור. מגה אור רכשה מניות בהיקף של 83 מיליון שקל ושמרה על שיעור ההחזקה שלה – 13%. ביג רכשה מניות בהיקף של 407 מיליון שקל ועלתה משיעור החזקה של 13% ל-20%. השתיים קנו מעל 80% מהיקף ההנפקה שהסתכמה לבסוף בכ-650 מיליון שקל.    שני הכובעים של איתי בר זאב במילים פשוטות – זו לא היתה באמת הנפקה לציבור, אלא הנפקה לבעלי השליטה. זו היתה דרך להגדיל את ההחזקה. ההשתתפות של מגה נובעת מהרצון לא להידלל בשיעור ההחזקה, והמהלך נראה באמת טבעי. אבל ההשתתפות של ביג בהיקף הזה תוך כדי עלייה דרמטית בשיעור ההחזקה, לא יכולה להיות מהלך עסקי טבעי - זה מהלך אסטרטגי, זה מהלך שהדירקטוריון של החברה וכמובן שהיו"ר חשבו עליו, דיברו עליו, תכננו אותו. זה מהלך שפוגע בציבור שלא זכה  לגילוי מלא.

גם מגה וגם ביג, היו אמורות להיות שקופות ולדווח לציבור על כוונתן, אך ביג פשוט "השתינה מהמקפצה" – במבט קר על כל המהלך היתה כאן בעצם הנפקה פרטית בעיקר לבעלי השליטה, היתה כאן רמיסה של זכויות המיעוט ושל הציבור בכלל. היתה כאן "חצי הונאה" שכן לא באמת אפשרו לציבור לקנות מניות. אז נכון – ההנפקה פתוחה לכולם. כל אחד תאורטית רשאי להציע לקנות במחיר גבוה ולקבל מניות, אבל אף אחד לא יעשה זאת בפרמיה משמעותית על מחיר השוק (המחיר בבורסה), אלא אם הוא היה יודע... על הכוונה של ביג.    יש כאן א-סימטריה במידע. ביג יודעת שהיא עומדת לקנות מניות, הציבור לא יודע שהיא עומדת לקנות מניות, וכל זה כאשר איתן בר זאב – היו"ר של ביג הוא גם היו"ר של אפי נכסים. כלומר, אם תרצו, בר זאב בעצם מוכר מניות לעצמו. זה לא שקוף. זה לא הוגן. ככה לא מתנהלת חברה בורסאית, בטח בסדרי גודל של ביג הגדולה. האם זה חוקי? כנראה שכן, אך נראה שהגיע הזמן שרשות ניירות ערך תעצור מהלכים כאלו, לרבות הנפקות פרטיות בדיסקאונט עמוק תוך דילוג על המחזיקים מקרב המיעוט שמדוללים בזול.

• "שרי החינוך באים והולכים ובשביל שלא תהיה שביתה הם נותנים עוד כסף"
• טסלה מבקשת לאשר חלוקת מניות הטבה בשיעור של 3 ל-1: איך תגיב המניה?