פרשת בשלח: הדרך הארוכה אל המטרה

בפרשת השבוע הקודמת, השית משה על מצרים שלוש מכות נוספות, ששברו את פרעה והובילו אותו לשחרר את בני ישראל. פתיחת פרשת הנוכחית, פרשת בשלח, עוסקת בתחילת מסעות ישראל במדבר אל עבר הארץ המובטחת.

מיד בתחילת הפרשה מסופר, כי בני ישראל לא יעברו דרך ארץ פלשתים בדרכם לארץ ישראל, על אף העובדה שזו הדרך הקצרה: "וְלֹא־נָחָם אֱלֹקים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי אָמַר אֱלֹקים פֶּן־יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה". בפשטות, נראה כי ה' לא רוצה שבני ישראל יעברו אצל הפלשתים, בגלל החשש שהפחד ממלחמה יגרום להם לרצות לחזור מצרימה.

מדוע אם כך בוחר ה' עבור בני ישראל שזה עתה יצאו מעבדות מצרים, בדרך הארוכה על פני הדרך הקצרה. המדרש מנסה להסביר זאת באמצעות משל, "משל למלך שהיה לו בן והיה מבקש ליתן לו ירושה ואומר אם נותנה לו אני עכשיו עדיין קטן הוא ואינו יודע לשמרה, אלא עד שילמד בני כתבין ויעמוד על עמקן ואח"כ אני נותנה לו, כך אמר הקדוש ב"ה אם אני מכניס עכשיו ישראל לארץ עדיין לא נתעסקו במצות ואינן יודעין עסקי תרומות ומעשרות, אלא אתן להם את התורה ואח"כ אכניסם לארץ".

המדרש מדמה את היחסים בין ישראל לקב"ה כיחסים של מלך ובנו. המלך רוצה להוריש לבנו ירושה, אך הוא מודע לכך שאם הוא ייתן לו אותה כשהוא צעיר הוא לא יעשה בה שימוש בתבונה. על כן, הוא מחכה שיתבגר וילמד ורק לאחר מכן יעניק לו את הירושה. כך, גם הקב"ה חושש מפני הגעה מוקדמת של בני ישראל לארץ, והוא רוצה לתת להם את התורה טרם כניסתם לארץ.

נראה שהעובדה שעם ישראל זה עתה יצא ממצרים, לא מאפשרת לו להתמודד עם האתגרים הכרוכים בהתיישבות בארץ, באופן מיטבי. עם ישראל צריך לעשות את הטרנספורמציה מעם של עבדים לבני חורין והתהליך לוקח זמן. לפני הכניסה עליו לעבור תהליך של חישול והתבגרות, שיכין אות לקראת האתגרים שיעמדו בפניו בעתיד. קיצור הדרך לארץ היה עלול לפגוע בעם, ואף להשיב אותו למקום שזה עתה ברחו ממנו.

כך גם בחיינו, קיצורי דרך פעמים רבות יכולים לעמוד בעוכרינו, זה נכון לגבי עם וזה נכון לגבי חברה, וגם לגבי אנשים פרטיים. לתהליך חשיבות רבה, שמשפיעה באופן ישיר על התוצאה, קיצורי דרך יכולים להניב תוצאות בטווח הקצר אך עלולים להתברר כטעות קריטית בטווח הארוך. 

באופן דומה אנחנו חוזים פעמים רבות בעליות מטאוריות של אנשים וחברות בשוק העסקי. אך, כפי שהעלייה היא מהירה פעמים רבות מגלים שגם הנפילה היא כזאת. ההפנמה וההבנה שעשיית הדרך הסולידית או המקובלת, אמנם קשה יותר ופוגעת ביכולת להצליח כאן ועכשיו, אך בטווח הארוך היא מתגלה כנכונה וקריטית. לפעמים צריך להתחיל מלמטה ולצמוח בקצב עקבי גם אם הוא לא גדול.

ויש כאן מסר נוסף - לקיחת סיכונים כדי להגיע למטרה - הארץ המובטחת, היא לא בהכרח הדרך הנכונה. עדיף שלא לקחת סיכונים גדולים ולהתקדם לאט כדי להגיע לארץ המובטחת, ובאנלוגיה לעולם ההשקעות עדיף להשקיע בצורה שקולה פחות מסוכנת גם אם הארץ המובטחת התשואה) תגיע בטווח ארוך יותר.