מהו שוק הריפו, ולמה כולם בוול סטריט ממשיכים לדבר עליו?
שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק. כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין, אך בשעת לחץ מדובר בשוק החשוב ביותר. לנוכח העובדה כי מאז ספטמבר האחרון הנושא מסרב לרדת מסדר היום בוול סטריט, ולכן, ניסינו להכין מדריך קצר ולפשט את שוק זה למשקיע הממוצע.
אז מהו שוק הריפו?
שוק הריפו (REPO) הוא אפיק המימן המרכזי לטווח קצר ל כל הגופים הפיננסים בעולם. השוק עובד כך: על כך שבנק א' נותן לבנק ב' הלוואה לטווח קצר, כאשר הוא מקבל בתמורה ביטחונות. במקביל, גוף ב' מתחייב לרכוש בחזרה את אותם ביטחונות בתאריך מוגדר. באותו תאריך מוגדר, בנק ב' מחזיר לבנק א' את הלוואה שלקח+ריבית, ומקבל בחזרה את הביטחונות.
הגרף הבא מציג עסקת ריפו רגילה בין 2 גופים לתקופה של שנה, כאשר הריבית היא 1%, ושווי הפיקדונות נמוך ב-10% מהשווי של ההלוואה (אבל הפיקדון לא נזיל).
עסקת ריפו יכולה להתבצע ע"י גוף שלישי, שמשמש כמתווך (במקרה הבא FICC).
נציין כי מדובר בשוק שנחשב לבטוח יותר משאר סוגי המימון וזאת בגלל הביטחונות שהמלווה מקבל. לפיכך, הריבית בשוק הריפו נוטה להיות נמוכה יותר משאר הריביות בשוק.
הנכסים העיקריים שמשמשים כביטחונות בשוק זה הם אגרות חוב ממשלתיות ואגרות חוב מגובות משכנתאות. זו גם הסיבה העיקרית שאגרות החוב מטפסות בכל פעם שיש חשש למשבר בשוק – ככל שיש לך יותר ביטחונות, כך אתה יכול להשיג יותר מזומן. נתקעת ללא ביטחונות? אתה עשוי להיות חדל פירעון במהירות.
- יוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?
- אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך בנוי שוק הריפו?
שוק הריפו בארה"ב מורכב ממספר חלקים. חלק אחד הוא ה-FICC, המורכב מרוב הבנקים הגדולים בארה"ב, חברות הביטוח וחברות הפנסיה הגדולות. זהו השוק שהפד' מתערב בו מאז ספטמבר.
קרנות הגידור הן לא חלק מה-FICC ולכן הן לא יכולות לגייס משם כסף נזיל. קרנות אלו מגייסות דרך גופים הנקראים Sponsored Repo. גופים אלו הם למעשה מתווכים בין הגופים השייכים ל-FICC לגופים שאינם. נתון כביכול מוריד את הסיכון לבנקים הגדולים. דוגמה לגוף כזה הוא בנק אוף מלון (סימול:BK).
תפקידו של בנק אוף מלון בשוק הריפו. מתוך דו"חות הבנק
מה קרה בספטמבר האחרון?
במהלך אמצע ספטמבר, זינקה הריבית בשוק הריפו בארה"ב בתוך יום מרמה של 2% לרמה של 10%. מיותר לציין כי בנקים אינם יכולים להתמודד היום עם ריבית כזו לאורך תקופה. הזינוק החד בריביות אותת מיד כי מדובר במצוקת נזילות חריפה בשוק, כאשר הוא גורם במקביל לעלייה בריבית גם באפיקי מימון אחרים.
- אנשי השנה - 30 הגדולים; במי אתם בוחרים?
- מנכ"ל רייזור הבטיח וקיים: עסקת רישוי של עד 9.3 מליון דולר בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
הסיבה לזינוק בריבית עדיין לא ברורה, גם לאחר 5 חודשים. אחת הסברות היא שהדילרים בארה"ב נתקעו עם המון אגרות חוב של ארה"ב ללא יכולת לממן אותם. סברה נוספת הייתה של ה-BIS (הבנק של הבנקים המרכזיים). הבנק העריך כי האירועים בספטמבר האחרון נבעו מכך שלקרנות הגידור, החולייה האחרונה בשרשרת, לא היו מספקים ביטחונות איכותיים במטרה להשיג מזומנים מהגופים שנמצאים גבוה יותר בשרשרת (לכתבה המלאה).
מה הפד' עשה?
הדרך המהירה ביותר לסיים מצוקת נזילות בשוק היא ע"י הצפה של השוק בכסף זול, וזה בדיוק מה שהפד' עשה. הפד' עושה זאת באמצעות הגדלה של רזרבות הבנקים (רכישה בשוק האג"ח), דבר שמגדיל את היכולת שלהם להעניק אשראי והזרמה ישירה של כסף ל-FICC.
רגע, זה יציב?
התשובה לכך היא לא. הפד' הצליח אמנם להציל את השווקים, כאשר הכסף חזר לזרום לקרנות הגידור (שנמצאות בקצה) אך הבעיה רק גדלה. קרנות הגידור הם גופים שממונפים בצורה גבוהה מאוד והם אינם מפוקחים. המטרה שלהם היא לעשות כסף, ורצוי כמה שיותר מהר. האם לנוכח נתונים אלו קרנות הגידור בארה"ב צריכות כעת להתחשב בסיכונים בהתחשב בעובדה שבמקרה הגרוע (הפסדים גדולים) הפד' יזריק עוד כסף לשוקי הריפו? ברגע שהפד' נחלץ לעזרתם בספטמבר האחרון וחילץ אותם, התשובה לשאלה זו היא לא. קרנות הגידור קיבלו כסף ומיד מינפו את עצמם לדעת, במקרה הגרוע - הפד' יציל.
הגרפים של מניות רבות נראות דומה: מאז הודיע הפד' על תחילת הרכישות באוקטובר האחרון, המניות החלו לזנק במהירות כאשר חלק מהחברות מבצעות מהלכים של מאות אחוזים. הסיבה לכך היא פשוטה: קרנות גידור/קרנות אלגו, גופים שמשפיעים באופן יומי קיבלו המון כסף ישירות – נוצר בשוק ג'ונגל.
טסלה היא הדוגמה החריגה ביותר כמובן לשגעון שיש לשוק
למעשה, לא רק שהפד' שלא פתר את הבעיה שהופיעה בספטמבר האחרון, הוא החריף אותה. המינוף של קרנות הגידור גדול יותר כעת משמעותי.
הערה קטנה וחשובה: עד כה מתואר תהליך שמשפיע על השווקים בצורה דרמטית (קרנות הגידור והאלגו מהווים תפקיד קריטי), אך לאירועים הכלכליים שמופיעים מידי יום בעיתונים הכלכליים אין השפעה על תנועת הכסף. זו הסיבה שלעיתים ניתן לראות "כותרות מאיימות" על אירועים כמו שיתוק בכלכלה הסינית/מלחמת הסחר והשווקים מתעלמים מכך בקלות רבה.
מה לעתיד?
הפד' בפלונטר גדול במיוחד, למרות שהוא ממשיך לטעון כי "הכל טוב במערכת הבנקאית". העובדה כי הבנק ממשיך להזריק כסף לשוקי הריפו ומגדיל את מאזנו באמצעות רכישות אג"חף למרות שטען כי מדובר באירוע זמני, מוכיחה זאת. במקביל, הבנק גורם למינוף גדול יותר של המערכת - זה לא יכול להסתיים בצורה טובה.
חשוב לשים לב, כי לנוכח הגידול במינוף של המערכת, רק המשך גידול בתמיכה מצד הפד' יכול למנוע חזרה של מצוקת הנזילות של אותן קרנות. אתמול הודיע הבנק על הורדה נוספת של התמיכה בשוק הריפו (לכתבה המלאה). לנוכח המינוף הגבוה והאירועים האחרונים בסין (שצפויה להוריד את איכות הבטחונות בשוק), ייתכן מאוד כי זה מספיק לערער את המערכת הבנקאית ונציין כי להערכתנו זה מספיק.
- 11.ציון 15/02/2020 18:43הגב לתגובה זובסופו של דבר. כנראה יש לך זכרון קצר כי ב 2009 ברננקי הציל את הכלכלה מהמשבר של הנדלן הזרים כספים ובסוף גם הכלכלה יצאה מהמשבר וגם הפד עוד הרוויח מהכסף שהזרים למשק דרך הבנקים. זה מה שקורה אתה שקוע כל הזמן לחפש את החושך במקום האור בקצה המנהרה.
- 10.fu,c 15/02/2020 18:20הגב לתגובה זוהאם זו כתבה מחכימה או מכשילה?
- 9.משקיע ריפו 15/02/2020 18:19הגב לתגובה זומי מדבר כל הזמן על ריפו? את מי זה מעניין בכלל חוץ מכמה בנקים גדולים. אתה היחידי שזה מעניין אותו. פעם בשבועיים אתה חוזה מפולת בגלל קפיצה בריפו ואחרי יומיים חוזר בך. חשבת שאולי אין לכך משמעות כה גדולה כמו שאתה סבור?
- 8.שי 15/02/2020 15:56הגב לתגובה זו2020 = 2008 2.0
- 7.תותח על, הכתבות הכי חשובות של האתר (ל"ת)ישראל 15/02/2020 14:57הגב לתגובה זו
- 6.המשקיע 15/02/2020 10:05הגב לתגובה זושוב הכתב זורק תוכן ללא עקביות. מצד אחד כותב שלקרנות גידור לא היו מספיק בטחונות איכותיים ומצד שני התערבות הפד בשוק האגח גרמה לקרנות הגידור להיות ממונפות יותר? עדיף שתלמד את החומר לפני שאתה כותב.
- 5.משקיע 15/02/2020 10:02הגב לתגובה זוריבית אפס אף אגח לא נותן תשואה נורמלית האלטנטיבה מזומן מניות או דירה. ריפו שמיפו זה חרטה ברטה
- 4.צבי הברמן 15/02/2020 00:42הגב לתגובה זוימשכו לנצח.
- 3.חגי 14/02/2020 21:59הגב לתגובה זוחחחחח, אין לכם מושג ירוק בכלכלה, כל הכתבה לסרק!
- 2.מעניין 14/02/2020 21:51הגב לתגובה זוהשאלה היא מה יכול לעצור את הפד?למה שלא ימשיך להתערב לנצח, בלי לצמצם את המאזן?
- יניב67 15/02/2020 23:42הגב לתגובה זושיהיה בלתי אפשרי לקנות שם בית למשל.הייתי אומר האינפלציה אבל זה לא כנראה לא יקרה...
- שועל 15/02/2020 09:38הגב לתגובה זוההתחיבויות של הבנק עולות , של אזרחי ארה"ב , כיחס לתוצר שלהם. אם האימון במערכת הזו מתפרק זה יהיה הרבה יותר גרוע מלא נעים . מה שהיה ב 2008 יראה כבדיחה לעומת מה שעלול להתרחש .
- 1.תענוג (ל"ת)460 14/02/2020 20:50הגב לתגובה זו
- צבי הברמן 15/02/2020 00:28הגב לתגובה זוכייף לקרוא ולהבין. תודה רבה נועם

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"
"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים
"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".
אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"
"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".
מסיימים
שנה. איך אתם בברומטר?
“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל
80% בשוק".
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- "הפרמיה באג"ח עם הדירוגים הנמוכים לא אטרקטיבית, הייתי נשאר בגבוהים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?
"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל
ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".
אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?
"אני
חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.
אנשי השנה 2025אנשי השנה - 30 הגדולים; במי אתם בוחרים?
סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.
אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים,
יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה
הוא לא היה בשיאו.
רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה,
תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות
להם.
שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד.
אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .
- איש השנה - ישי דוידי, דנה עזריאלי או מועמד אחר?
- יצחק תשובה הוא איש החזון של ישראל: "פעם לא היה לי כסף לסרט. המסר לצעירים - תאמינו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.
