משקיעים מסחר סוחרים בורסה עליות ירידות וול סטריט
צילום: Istock

מהו שוק הריפו, ולמה כולם בוול סטריט ממשיכים לדבר עליו?

מאז ספטמבר האחרון שוק הריפו לא יורד מסדר היום, כאשר משקיעים רבים מאשימים את הפד' בהרצה של השווקים. ניסינו לפשט למשקיע הממוצע את המונחים המורכבים. הבננה של שוק זה עשוי להסביר בקלות מדוע השווקים התעלמו מכל אירוע שלילי שהתרחש בחודשים האחרונים ומדוע ההודעה אמש של הפד' חשובה במיוחד
עמית נעם טל | (14)

שוק המימון שמור בימים כתיקונם לאנשי מקצוע "ולעכברי" אג"ח, ובצדק. כאשר ההתנהלות בשוק המימון מתרחשת ללא קשיים מיוחדים, מדובר בשוק משמעמם לחלוטין, אך בשעת לחץ מדובר בשוק החשוב ביותר. לנוכח העובדה כי מאז ספטמבר האחרון הנושא מסרב לרדת מסדר היום בוול סטריט, ולכן, ניסינו להכין מדריך קצר ולפשט את שוק זה למשקיע הממוצע.

אז מהו שוק הריפו?

שוק הריפו (REPO) הוא אפיק המימן המרכזי לטווח קצר ל כל הגופים הפיננסים בעולם. השוק עובד כך: על כך שבנק א' נותן לבנק ב' הלוואה לטווח קצר, כאשר הוא מקבל בתמורה ביטחונות. במקביל, גוף ב' מתחייב לרכוש בחזרה את אותם ביטחונות בתאריך מוגדר. באותו תאריך מוגדר, בנק ב' מחזיר לבנק א' את הלוואה שלקח+ריבית, ומקבל בחזרה את הביטחונות.

הגרף הבא מציג עסקת ריפו רגילה בין 2 גופים לתקופה של שנה, כאשר הריבית היא 1%, ושווי הפיקדונות נמוך ב-10% מהשווי של ההלוואה (אבל הפיקדון לא נזיל). 

עסקת ריפו יכולה להתבצע ע"י גוף שלישי, שמשמש כמתווך (במקרה הבא FICC).

נציין כי מדובר בשוק שנחשב לבטוח יותר משאר סוגי המימון וזאת בגלל הביטחונות שהמלווה מקבל. לפיכך, הריבית בשוק הריפו נוטה להיות נמוכה יותר משאר הריביות בשוק.

הנכסים העיקריים שמשמשים כביטחונות בשוק זה הם אגרות חוב ממשלתיות ואגרות חוב מגובות משכנתאות. זו גם הסיבה העיקרית שאגרות החוב מטפסות בכל פעם שיש חשש למשבר בשוק – ככל שיש לך יותר ביטחונות, כך אתה יכול להשיג יותר מזומן. נתקעת ללא ביטחונות? אתה עשוי להיות חדל פירעון במהירות.

איך בנוי שוק הריפו?

שוק הריפו בארה"ב מורכב ממספר חלקים. חלק אחד הוא ה-FICC, המורכב מרוב הבנקים הגדולים בארה"ב, חברות הביטוח וחברות הפנסיה הגדולות. זהו השוק שהפד' מתערב בו מאז ספטמבר. 

קרנות הגידור הן לא חלק מה-FICC ולכן הן לא יכולות לגייס משם כסף נזיל. קרנות אלו מגייסות דרך גופים הנקראים Sponsored Repo. גופים אלו הם למעשה מתווכים בין הגופים השייכים ל-FICC לגופים שאינם. נתון כביכול מוריד את הסיכון לבנקים הגדולים. דוגמה לגוף כזה הוא בנק אוף מלון (סימול:BK). 

תפקידו של בנק אוף מלון בשוק הריפו. מתוך דו"חות הבנק

מה קרה בספטמבר האחרון?

במהלך אמצע ספטמבר, זינקה הריבית בשוק הריפו בארה"ב בתוך יום מרמה של 2% לרמה של 10%. מיותר לציין כי בנקים אינם יכולים להתמודד היום עם ריבית כזו לאורך תקופה. הזינוק החד בריביות אותת מיד כי מדובר במצוקת נזילות חריפה בשוק, כאשר הוא גורם במקביל לעלייה בריבית גם באפיקי מימון אחרים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הסיבה לזינוק בריבית עדיין לא ברורה, גם לאחר 5 חודשים. אחת הסברות היא שהדילרים בארה"ב נתקעו עם המון אגרות חוב של ארה"ב ללא יכולת לממן אותם. סברה נוספת הייתה של ה-BIS (הבנק של הבנקים המרכזיים). הבנק העריך כי האירועים בספטמבר האחרון נבעו מכך שלקרנות הגידור, החולייה האחרונה בשרשרת, לא היו מספקים ביטחונות איכותיים במטרה להשיג מזומנים מהגופים שנמצאים גבוה יותר בשרשרת (לכתבה המלאה). 

מה הפד' עשה?

הדרך המהירה ביותר לסיים מצוקת נזילות בשוק היא ע"י הצפה של השוק בכסף זול, וזה בדיוק מה שהפד' עשה. הפד' עושה זאת באמצעות הגדלה של רזרבות הבנקים (רכישה בשוק האג"ח), דבר שמגדיל את היכולת שלהם להעניק אשראי והזרמה ישירה של כסף ל-FICC. 

רגע, זה יציב? 

התשובה לכך היא לא. הפד' הצליח אמנם להציל את השווקים, כאשר הכסף חזר לזרום לקרנות הגידור (שנמצאות בקצה) אך הבעיה רק גדלה. קרנות הגידור הם גופים שממונפים בצורה גבוהה מאוד והם אינם מפוקחים. המטרה שלהם היא לעשות כסף, ורצוי כמה שיותר מהר. האם לנוכח נתונים אלו קרנות הגידור בארה"ב צריכות כעת להתחשב בסיכונים בהתחשב בעובדה שבמקרה הגרוע (הפסדים גדולים) הפד' יזריק עוד כסף לשוקי הריפו? ברגע שהפד' נחלץ לעזרתם בספטמבר האחרון וחילץ אותם, התשובה לשאלה זו היא לא. קרנות הגידור קיבלו כסף ומיד מינפו את עצמם לדעת, במקרה הגרוע - הפד' יציל.  

הגרפים של מניות רבות נראות דומה: מאז הודיע הפד' על תחילת הרכישות באוקטובר האחרון, המניות החלו לזנק במהירות כאשר חלק מהחברות מבצעות מהלכים של מאות אחוזים. הסיבה לכך היא פשוטה: קרנות גידור/קרנות אלגו, גופים שמשפיעים באופן יומי קיבלו המון כסף ישירות – נוצר בשוק ג'ונגל. 

טסלה היא הדוגמה החריגה ביותר כמובן לשגעון שיש לשוק

למעשה, לא רק שהפד' שלא פתר את הבעיה שהופיעה בספטמבר האחרון, הוא החריף אותה. המינוף של קרנות הגידור גדול יותר כעת משמעותי.

 

הערה קטנה וחשובה: עד כה מתואר תהליך שמשפיע על השווקים בצורה דרמטית (קרנות הגידור והאלגו מהווים תפקיד קריטי), אך לאירועים הכלכליים שמופיעים מידי יום בעיתונים הכלכליים אין השפעה על תנועת הכסף. זו הסיבה שלעיתים ניתן לראות "כותרות מאיימות" על אירועים כמו שיתוק בכלכלה הסינית/מלחמת הסחר והשווקים מתעלמים מכך בקלות רבה. 

מה לעתיד? 

הפד' בפלונטר גדול במיוחד, למרות שהוא ממשיך לטעון כי "הכל טוב במערכת הבנקאית". העובדה כי הבנק ממשיך להזריק כסף לשוקי הריפו ומגדיל את מאזנו באמצעות רכישות אג"חף למרות שטען כי מדובר באירוע זמני, מוכיחה זאת. במקביל, הבנק גורם למינוף גדול יותר של המערכת - זה לא יכול להסתיים בצורה טובה. 

חשוב לשים לב, כי לנוכח הגידול במינוף של המערכת, רק המשך גידול בתמיכה מצד הפד' יכול למנוע חזרה של מצוקת הנזילות של אותן קרנות. אתמול הודיע הבנק על הורדה נוספת של התמיכה בשוק הריפו (לכתבה המלאה). לנוכח המינוף הגבוה והאירועים האחרונים בסין (שצפויה להוריד את איכות הבטחונות בשוק), ייתכן מאוד כי זה מספיק לערער את המערכת הבנקאית ונציין כי להערכתנו זה מספיק. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    ציון 15/02/2020 18:43
    הגב לתגובה זו
    בסופו של דבר. כנראה יש לך זכרון קצר כי ב 2009 ברננקי הציל את הכלכלה מהמשבר של הנדלן הזרים כספים ובסוף גם הכלכלה יצאה מהמשבר וגם הפד עוד הרוויח מהכסף שהזרים למשק דרך הבנקים. זה מה שקורה אתה שקוע כל הזמן לחפש את החושך במקום האור בקצה המנהרה.
  • 10.
    fu,c 15/02/2020 18:20
    הגב לתגובה זו
    האם זו כתבה מחכימה או מכשילה?
  • 9.
    משקיע ריפו 15/02/2020 18:19
    הגב לתגובה זו
    מי מדבר כל הזמן על ריפו? את מי זה מעניין בכלל חוץ מכמה בנקים גדולים. אתה היחידי שזה מעניין אותו. פעם בשבועיים אתה חוזה מפולת בגלל קפיצה בריפו ואחרי יומיים חוזר בך. חשבת שאולי אין לכך משמעות כה גדולה כמו שאתה סבור?
  • 8.
    שי 15/02/2020 15:56
    הגב לתגובה זו
    2020 = 2008 2.0
  • 7.
    תותח על, הכתבות הכי חשובות של האתר (ל"ת)
    ישראל 15/02/2020 14:57
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    המשקיע 15/02/2020 10:05
    הגב לתגובה זו
    שוב הכתב זורק תוכן ללא עקביות. מצד אחד כותב שלקרנות גידור לא היו מספיק בטחונות איכותיים ומצד שני התערבות הפד בשוק האגח גרמה לקרנות הגידור להיות ממונפות יותר? עדיף שתלמד את החומר לפני שאתה כותב.
  • 5.
    משקיע 15/02/2020 10:02
    הגב לתגובה זו
    ריבית אפס אף אגח לא נותן תשואה נורמלית האלטנטיבה מזומן מניות או דירה. ריפו שמיפו זה חרטה ברטה
  • 4.
    צבי הברמן 15/02/2020 00:42
    הגב לתגובה זו
    ימשכו לנצח.
  • 3.
    חגי 14/02/2020 21:59
    הגב לתגובה זו
    חחחחח, אין לכם מושג ירוק בכלכלה, כל הכתבה לסרק!
  • 2.
    מעניין 14/02/2020 21:51
    הגב לתגובה זו
    השאלה היא מה יכול לעצור את הפד?למה שלא ימשיך להתערב לנצח, בלי לצמצם את המאזן?
  • יניב67 15/02/2020 23:42
    הגב לתגובה זו
    שיהיה בלתי אפשרי לקנות שם בית למשל.הייתי אומר האינפלציה אבל זה לא כנראה לא יקרה...
  • שועל 15/02/2020 09:38
    הגב לתגובה זו
    ההתחיבויות של הבנק עולות , של אזרחי ארה"ב , כיחס לתוצר שלהם. אם האימון במערכת הזו מתפרק זה יהיה הרבה יותר גרוע מלא נעים . מה שהיה ב 2008 יראה כבדיחה לעומת מה שעלול להתרחש .
  • 1.
    תענוג (ל"ת)
    460 14/02/2020 20:50
    הגב לתגובה זו
  • צבי הברמן 15/02/2020 00:28
    הגב לתגובה זו
    כייף לקרוא ולהבין. תודה רבה נועם
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.