למה צ'ק פוינט לא דואלית?

חברות רבות שמעוניינות להנפיק בבורסה, העדיפו לוותר על תל אביב ולקפוץ ישר למדמנת וול סטריט או לונדון. חברות כמו צ'ק פוינט, WIX, סולאראדג', והרשימה ארוכה, החליטו להיסחר ישירות בחו"ל ולוותר על מסחר בבורסה בת"א.

הן צודקות, אבל חלקית - חברות טכנולוגיה מקבלות ערך גבוה יותר בוול סטריט מאשר בתל אביב. הרישום הראשוני של צ'ק פוינט בוול סטריט הוא נכון וחכם. אבל עכשיו - 24 שנים אחרי שהנפיקה לראשונה בוול סטריט, ואחרי שקפצה לשווי של 18 מיליארד דולר, מה מונע מצ'ק פוינט להירשם בבורסה המקומית? אין באמת סיבה.

עכשיו צ'ק פוינט יכולה לרשום בקלות את מניותיה בארץ, אין לה חשיפה רגולטורית, משפטית, אין שום "עלות" ברישום בבורסה המקומית. אין גם תירוצים. החברה הזו שמשחקת אותה ישראלית-ציונית ומשתמשת בטכנולוגיות הישראליות (חלק גדול מהם אחרי הכשרה שקיבלו מהצבא), לא עושה את הצעד הקטן הזה ורושמת את המניות בבורסה המקומית, אולי בגלל שהיא צבועה - כאן היא מספרת לנו כמה היא ישראלית, שם  (בחו"ל) היא כנראה לא ממש סופרת אותנו.

אולי זה מהלך עסקי נכון, ממש לא בטוח. מה שבטוח שמדובר בפספוס גדול לבורסה שלנו, לכלכלה שלנו, לכם המשקיעים. מה שבטוח שהמדינה צריכה לפני שהיא נותנת הטבות לצ'ק פוינט ולחברות טכנולוגיה אחרות להוסיף סעיף קטן בהסכם - תסחרו גם בתל אביב. החברות האלו מקבלות הרבה - כח אדם, סביבת עבודה טובה, הקלות במס, תמיכה וסבסוד של השקעות. הן יכולות וצריכות גם להחזיר.    יש יתרונות במסחר בתל אביב לפי נתוני הבורסה, שמתפרסמים כאן לראשונה, 39% מהמחזור של כלל החברות הדואליות התרחש בבורסה בתל אביב, כשהמחזור של הדואליות סיפק 29% מהמסחר ביום ממוצע בבורסה והעלה את ביצועי הבורסה למעלה.   עוד סיבה למה כן לרישום דואלי, היא היכולת להיות סחיר על פני יותר שעות ביממה. כלומר, חברה שנסחרת גם בישראל וגם בוול סטריט לדוגמה, מנייתה מתחילה להיסחר ב-10:00 בבוקר שעון ישראל והמסחר בה מסתיים ב-23:00 בלילה.

• 7 תרחישים שיכולים לגרום לבורסה בת"א לפרוץ קדימה
• הבורסה לניירות ערך עם תוצאות חזקות למרות אתגרי המלחמה

המגרש הטבעי של השחקניות הוא גם חשוב. דוגמה טובה לכך היא טבע, שבאוגוסט 2017, מנייתה התרסקה ב-30%, ומאז היו ימים נוספים של התרסקות. מי שריסן את הנפילה זה דווקא השוק הישראלי והסימפטיה שלו למניה שנחשבה ל"מניית העם".

מעבר לכך - אי אפשר להתכחש לחשיבות של המשקיעים המוסדיים לחברות מקומיות. משקיעים באשר הם נוטים להשקיע בחברות שהם מכירים שקרובות אליהן שהם מבינים את השפה של המנכ"לים שלהם. אז נכון שהמוסדיים משקיעים גם בחו"ל, אבל הם משקיעים יותר בארץ (גם מסיבות כלכליות וגם מסיבות טכניות - מכשירים עוקבי מדדים), והם מעדיפים לפעול בבורסה המקומית גם מבחינת שעות עבודה וגם מבחינת נוחות.   

החברות שמשתלם להן להיסחר בארץ ואלה שפחות  בסך הכול כיום ישנן 57 חברות בעלות רישום כפול. 11 מתוך 35 מהחברות במדד ת"א 35 הן חברות דואליות, הרשומות למסחר גם בישראל וגם בוול סטריט או בבורסת לונדון. כלומר, כמעט שליש מהחברות הגדולות במשק. 26 חברות דואליות רשומות במדד ת"א 125 - קצת יותר מחמישית. נוכחות מרשימה בסך הכול. אגב, 32 מאותן חברות הן ללא גרעין שליטה.   מהנתונים עולה תמונה מעניינת לגבי השפעת הרישום הכפול והיכולת להעלות את ערך המניה. יש חברות שהרישום הכפול הוא קריטי עבורן, מאחר והרישום עצמו הגדיל את ההשקעות בהן במאות ואפילו באלפי אחוזים, למרות שישנן כאלה שהיקף המסחר בתל אביב הוא כמעט וחסר משמעות עבורן.   ניקח לדוגמה את אלביט מערכות 0.25% . המחזור היומי של המניה שנסחרת גם בישראל וגם בארצות עומד על כ-9 מיליון דולר, קרוב ל-80% מהמסחר הוא בארץ. לא רע. 

• גוטו: הפוטנציאל קיים אבל ההפסדים ממשיכים להצטבר
• מכסי טראמפ מדאיגים את תעשיית התרופות: החברות מחפשות אלטרנטיבות, וישראל על המפה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"